אני, יש לי תחביבים. אני כורך ספרים, אוסף נמלים (כל מיני) ומכין ריבות. זה תחביב כזה. אני נהנה מתהליך הבישול, ממשחקי הטעמים ואפילו מלהסתכל על המזווה שלי שמלא בצנצנות עם מדבקות לבנות שמספרות על הטעם והתאריך. הצרה היא שאני לא אכלן ריבות גדול. שלא תבינו לא נכון, אני אוהב ריבות עוד משחר ינקותי. הן טעימות לי, אבל הן לא חלק מהתפריט הקבוע. לפעמים אני מוסיף ריבה לרוטב, לעוף, לעוגה ולפעמים אני מכין סנדוויץ' טוב של חמאת בוטנים עם ריבה, אבל אם כבר סנדוויץ', עדיף שיהיה נקניק. ואל תחשבו שלא ניסיתי נקניק עם ריבה. זה נחמד, אבל לא יותר מזה.
אני תמיד שמח למצוא שילוב חדש ומעניין לריבה, כמו למשל שסק עם ג'ינג'ר טרי, ולהמציא טעמים משלי, כמו בננות עם קלמנטינה ווניל, או תפוחים עם לבנדר וגוגואים שבורים והחביבות עלי במיוחד, ריבות מפירות ספוגים בוודקה שנשארו לי משנות הליקרים שלי.
