קללת הרשתות החברתיות

באביב של השנה שעברה שמתי לב שמשהו לא בסדר עם שוק האׅיזֶה החביב שלנו. זהו המקום האהוב עלי ביותר בהמבורג ואני מבקר בו בדבקות כמעט כל יום שלישי ושישי. מטרת הביקורים היא בראש ובראשונה קניית מוצרי מזון מעולים לבישול בבית, אבל אני אוהב גם לעצור לקפה ומאפה בעמידה בבוקר ולעיתים רחוקות למשהו קטן לצהריים.

לא ברור מי הגיעו קודם: משאיות האוכל או המשפיענים (בעיקר משפיעניות). המגמה החלה שנה קודם, אבל היות שבתקופה המכרעת לא הייתי בהמבורג, החמצתי אותה. בכל מקרה, בשנה שעברה קשה היה להחמיץ את המשפיעניות ואת עדרי בני הנוער שזרמו בהשפעתן לשוק. בתור שונא רשתות חברתיות אני נמנע מהן, אבל נודע לי משיחות עם אחרים שכמה מדוכני האוכל של השוק הפכו לכוכבי אינסטה ופייסוש, כולל זוג סינים מבוגרים שמגישים מרק וון טאן מעולה, אבל מבט אחד בהם מבהיר שהצ'יפסר הוא כנראה פסגת טכנולוגית התקשורת שלהם. סוחרי השוק הוותיקים לא כל כך ידעו איך לאכול את התופעה. במו עיני ראיתי בעלת דוכן נקניקיות וקציצות מבקשת ממשפיענית מצועצעת שצילמה אותה מכינה לה נקניקיה למחוק את הסרטון.

  הדוכן המוזר ביותר: ג’יפ פולקסוואגן שנצבע כמו קובלוואגן של הקורפוס האפריקאי.  מהבגאז’ הקדמי מכרו משהו ניו-אייג’י בכוסות קרטון שהפילדמרשל רומל לא היה אוהב

כנראה ששאר משאיות האוכל, הדוכנים, הריקשות ושאר כלי הרכב עם מאכלי הרחוב הגיעו בעקבות החשיפה שקיבלו דוכני האוכל הוותיקים. בני נוער וצעירים גילו לפתע את השוק. למען האמת, בגלל קיומם של שלושה בתי ספר באזור השוק – שכולם נקראים משום מה על שמה של אותה אשה – תלמידים תמיד נהגו ללכת בהפסקות לשוק כדי לחטוף משהו לאכול. על הדרך גילו הבנות את דוכני הבגדים והתכשיטים. הזרם הפך לפלישה בקנה מידה מלא שגררה שתי תוצאות מידיות: תורים ארוכים ליד הדוכנים הפופולריים וצפיפות איומה בסביבתם.

  תכשיטים ומאצ’ה – חיבור מהגיהנום                           קשמירים בשעה מוקדמת יחסית

הגדיל לעשות דוכן סנדוויצ'י הבשר דנרס (למעלה), שתור אימתני של צעירים עם סמרטפונים מושתלים במרחק 15 ס"מ מאפם משתרך סביבו החל מעשר בבוקר. לא הצלחתי להבין מה הם עושים עם הסנדוויצ'ים לאחר הרכישה כי ליד הדוכן אין שולחנות עמידה, כפי שיש ליד דוכני אוכל אחרים. בדרך כלל הבנות והבנים פשוט נעמדים במעבר עם שקית הנייר ובתוכה הרכישה הטריה תוך שהם מעדכנים סטטוסים. יש בשוק עגלונת קטנה של תורכי משופם וחביב שמוכר קאדה. אני קורא לו איש הגוזלמה (כך נקראת קאדה כאן). פעמים אכלתי אצלו ושמתי לב שהוא פופולרי מאוד בקרב הבנות. לא בגלל הגוזלמה או השפם. יש לו גם כמה מיצי פירות סחוטים טרי ומסתבר שזהו הטרנד החם בקרב צעירים. גוזלמה לא מעניין אותם, אבל התורכי גילה שסמאש בורגר גם הוא פופולרי ולכן הוא הוסיף לתפריט סמאש קופטה.

  האיטליז המשובח הזה החל להציע טוסט פסטרמה. משפיענים גילו אותו והבעלים נאלצו להפריד את התור אליו עם סרט אדום

פלישת החברתנים עצבנה אותי בגלל הצפיפות ובגלל ששמתי לב שכמה דוכני מזון טובים נעלמו והוחלפו ע"י דוכני תכשיטים ובגדים. בלטו במיוחד תריסר דוכני מאצ'ה ושאר מוצרי מזון מודרניים שטעמם נוטה למספוא. כל אחד מהם לא תופס הרבה מקום, אבל הם הפכו מוקד להתקהלויות וצפיפות. לקוחות מסורתיים ממשיכים לפקוד את השוק ובימי שישי במיוחד, רבים מגיעים כדי לקנות מוצרי מזון, אבל האיזון העדין של השוק הופר. זוגתי שתחיה לא האמינה לדיווחי על ההתדרדרות ויחסה אותה להטיה אידיאולוגית נגד נוער. עדות תומכת של לקוח ותיק שפגשנו במסיבה גם לא שכנעה אותה. כמובן שלבוא לראות בעצמה היא סירבה. בגלל הצפיפות…

  כל הקודם זוכה והרכבת עוברת

מסתבר עכשיו שלא רק אני שמתי לב והתעצבנתי. תלונות רבות הגיעו למנהלת הרובע שלנו ושם החליטו שיש יותר מדי דוכני קפה ,מאצ'ה ומשאיות אוכל. ישנו מנגנון תיעדוף שלא לגמרי הבנתי אותו בשוק שבועי כמו שלנו. סוחרים רבים משלמים סכום גדול ובתמורה מקבלים מקום קבוע. אחרים זכאים תמורת סכום נמוך יותר למקם את דוכנם על בסיס מקום פנוי. כעת החליטו שדוכני קפה ואוכל רחוב שאינם בקבוצה הראשונה יקבלו מקום רק אחרי ששאר דוכני "מוצרי הצריכה" התמקמו. כלומר, אם משאית אוכל ומשאית של ירקן מגיעות למקום פנוי, הקדימות היא לירקן. לכעסי הרב, את דוכני הסמרטוטים האופנתיים והמתכות הקישוטיות כללו המנהלתנים בקטגוריה של "מוצרי צריכה".

  האפגנים-צרפתים בימים טובים יותר. שימו לב לקפה בספלים  ולא בכוסות נייר

הכלל החדש נכנס לתוקף ביום שישי האחרון אבל רק השבוע התקשורת התעדכנה ומיד התעורר ויכוח לוהט על הצדק שבמהלך. מסתבר שיש גם סוחרים ולקוחות שלא רואים בעדרי הצעירים תופעה שלילית, אלא התפתחות השוק ברוח הזמן. יש בזה משהו, אבל מי שינסה להסתובב בשוק ביום שישי החל מהשעה עשר יתקשה להסכים. ביום שלישי בבוקר הלכתי מוקדם כדי לראות כיצד מתמודד השוק עם המציאות החדשה. כבר בהתחלה התברר מעשה חלם נוסף שעשו הרשויות. דוכן הפאטיסרי הצרפתי האהוב עלי עמד שם, אבל עם מכונת קפה מושבתת. בעלי הבית האפגנים סיפרו בפנים נפולות שנציג השוק ניגש אליהם והבהיר להם שבגלל ההגבלה על כמות דוכני הקפה מותר להם למכור רק מאפים. מתוך רחמים רכשתי אקלייר לאכילה אחרי הצהרים והמשכתי לקפה פאצו שמשלם סכום יפה תמורת מקום קבוע.

  פאצו עצמו מחולל לא פעם תורי ענק (זו המסחרית ברקע – מסכן הדוכן שלפניו)

שאלתי את זוג הפנסיונרים המפעילים אותו על החוק החדש ועוררתי קן צרעות. פאצו טען שהמצב הפך לבלתי נסבל בגלל הצעירים שרק מסתובבים ולא קונים ובגלל שהרבה עסקים ותיקים נעלמים בגלל שאין דור המשך. הערתי שאולי דוכני הבגדים והתכשיטים הם מקור הצרה הקפיצה את פאצה – אשה רגועה ושקטה בד"כ. היא התלוננה על עדרי הצעירים שרק בולסים כל הזמן, לא קונים כי הם לא מבשלים ובאים עם הרבה כסף לבזבוז במשאיות האוכל. וואי וואי. כמובן שלא יכולתי לחשוב שהפאצים עצמם בסך הכל מרוויחים מהתופעה. לא אמרתי זאת כי חששתי שיישפכו לי את הקפוצ'ינו על הראש, אבל כמובן שלידי עמדו שתי בנות עם קפה ומאפה קטן ואחרי צצו זוג צעירים עם רכישה דומה. כשהמשכתי ראיתי משפחה עם ילדים – תיירות פנים מן הסתם – שכולם היו מצוידים בקרואסונים המפודרים של פאצו.

נעצרתי גם בדוכן בשר הציד של אלינה, שהפעם סידרה את שערה בסגנון לוויתן משפריץ מים – אולי לכבוד הלווייתן שנתקע בים הבלטי. כמו תמיד, הייתי הלקוח היחיד ופתחתי בשיחה. היא סיפרה שהיא מרוויחה מהסידור החדש כי אין לה מקום קבוע. מיום שישי קל לה יותר לקבל מקום וחלק מהלחץ ירד. בתור משתמשת ברשתות החברתיות היא אישרה את העניין העצום ששוק האיזה מעורר בהן. היא אפילו נתקלה באנשים שגרים שנים בסביבה ושהגיעו לראשונה לשוק רק בגלל שקראו עליו בפלטפורמה כזאת או אחרת.

  דנרס וריקשת הקפה דווקא הסתדרו וחלקו מקום

בדרך חזרה השוק כבר התמלא ושמתי לב שרוב משאיות האוכל עומדות שם. מוזר, חשבתי שהצלחתי להבין את המנגנון החדש. אולי נמצא להן מקום בגלל שביום שלישי דוכני "מוצרי צריכה" מסוימים לא מגיעים ויש יותר מקומות פנויים. קצת לפני קצה השוק התברר שדנרס התמקם ומולו נעמד ריקשה קפה שראיתי מתמרן קודם לכן. אפילו דוכן מאצ'ה ושני דוכני קפה אחרים נראו חיים ובועטים. רק האפגנים החביבים שלי המשיכו לעמוד עם מכונת קפה מושבתת ומבט אומלל.

ביציאה מהשוק ראיתי את המסחרית של תחנת הטלוויזיה הצפון גרמנית חונה בצד. בערב הסתבר ש"הסדר החדש" בשוק הגיע לראש החדשות המקומיות. היה מצחיק לראות חלק מהדמויות המוכרות מגיבות שם. נראה לאן זה יתפתח.