מרח זאת בעצמך

את הדאודורנט שלי אני שומר במקרר. עדיין לא היו תקריות עם העניין הזה. כמו כן, לפחות עשר שנים שאף אחד לא התלונן (בפני, בכל אופן) על הריח שלי.

אני לא כל כך ראיתי אותו כמו שאני הרחתי אותו. אתם יודעים, היתה לו את הבעיה הזאת של בית השחי.

(טרזן / כוורת)

אמש צמיגי אחד סיפר לי בחור שעבד אתי שהוא מכין לבד ומוכר דאודורנטים בלי כל מיני תוספים תעשייתיים לא בריאים כמו אלומיניום ושאר מרעין בישין. מצא חן בעיני, כחובב דו איט בעצמך, אז ניסיתי ומאז בזה אני משתמש. זה דאודורנט שעשוי מאוכל, אבל לא אוכלים אותו והוא ניתך בחום, לכן נשמר במקרר. חששתי בהתחלה מנמלים שתבואנה לאכול אותי בשנתי, אבל זה לא קרה. אולי בזכות אבקת הסודה שלא טובה להן.

Edible Deodorant4

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בריא, עשבי תבלין | כתיבת תגובה

קונץ? אצלי אין שום קונצים, אני קוסם!

יום שישי, 8:30 לפנות בוקר, חצי שעה מוקדם מדי לפתיחת חנות היין החביבה עלי. מה נותר עוד לעשות? תודה לקפה לנדוור שמגישים בירה במשך כל שעות היום. אולי גולדסטאר זה מה שיעביר לי את כאב הראש…

בירה על הבוקר מורידה לי הילוך במח, שגם ככה מראה סימני האטה בשנים האחרונות. סנדרסון מספר על גברת קליינמן, המורה לביולוגיה, שלימדה אותם שאחרי גיל 20 גוף האדם מתחיל להתפורר. "הסתכלנו עליה", הוא אומר, "והבנו כמה שהיא צודקת".

התחלתי לכתוב את הרשומה הזו לפני 7 שנים, מאז הרבה דברים השתנו בתפריט של קפה לנדוור. לעתים רחוקות יוצא לי לאכול שם צהריים ומשמח אותי לראות לפעמים עוד אנשים שמזמינים בירה בהפסקת הצהריים. מתברר שבעסקית הצהריים של לנדוור (שוב, זה נכתב מזמן, אני לא יודע מה קורה שם היום) מקבלים רק שליש ליטר של גולדסטאר, בתוספת של 15 ₪ למחיר הארוחה. אני לא אתן שיצלמו אותי עם כוס של שליש! אז לפני שמונה שנים הצלחתי להחיל את התיקון העודדי לתפריט העסקית ובסניף אחד של הרשת אפשר היה, עד פרוץ תקופת בין הסגרים, לקבל חצי ליטר ב-20 ₪ (מדפיסים בירה ב-15 ₪ ועוד 5 ₪ "תוספת גבינה"). הבעיה היתה עם המלצרים שהתחלפו ישנות לבקרים ולא כולם היו מודעים לקוּנץ, אז נאלצתי לחנוך כל אחד בנפרד. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בירה במחיר שפוי, ירקות | עם התגים , | כתיבת תגובה

מלח יין מלח יין מלח יין

Wine salt2

כשהגשתי לצמחונית קערה של מלח יין אדום, שתריח, היא שאלה בשביל מה זה טוב. אני יכול לחשוב על כמה סיבות:

1. זה מגניב

2. הריח מטריף

3. זה יפה

4. זו הזדמנות להשתמש בשאריות יין

5. זה תיבול מעניין

6. תהליך ההכנה נעים

  להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), יין, תבלינים | כתיבת תגובה

הסד”כ של יהל

לפני די הרבה ימי הולדת קיבלתי מיהל שש כוסות יין דקות ושוות בקרטון כחול, שהצלחתי לשמור לא מעט שנים, למרבה ההפתעה. זכוכית זה שביר ואם אני בסביבה, או-הו! (או-הו זו מילה אחת או שתיים? לא חשוב…)

עם הסוביניר הגיעה ברכה, כמיטב המסורת ואני מצטט:

… כמה כללים:

כוסות יין שוטפים ישר אחרי הארוחה (לא מחר בבוקר, כי אחרת הסד"כ נגרע)

כוסות יין הן לא מכשיר לאימון שרירי האצבעות. – אל מול עיניו המשתאות שברתי פעם כוס דקיקה בשתי אצבעות

זכוכית זה טעים, אך יש דברים יותר טעימים לנגוס בהם.

לקח לי זמן למצוא את ברכות יום ההולדת שקבלתי מיהל ואני חייב לומר שזכרתי את זה אחרת. אני די בטוח שהיתה לנו שיחה על זה אחרי כמה שנים לגבי הפקת לקחים, כי די מהר גילינו שהכוסות נעשות אפילו שבירות יותר כשאתה שוטף אותן אחרי ששתית בהן יין, מה שגורם באופן מצער ובלתי נמנע לסד"כ להגרע.

ואמנם…

Absolut Pizdec

במו ידיי מלאות הסבון גמזתי את כוס היין הנורמלית האחרונה שלי. בסדר, לגרוויטציה גם היתה יד בעניין. אבל חוסר הזהירות שלי, יד הגורל ובקבוק יין עזרו.

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, הגיגים | תגובה אחת

הקלות הבלתי נסבלת של החרדות

20230404_120403

  דוכן הסוכריות והעוגיות הפופולרי בשוק של המבורג הציב מחסום להסדרת התור

אחד הדברים החביבים עלי בגרמניה היא הקלות של חיי היום יום. יש שם הרבה דברים קטנים בהתנהלות היומיומית שהופכים את החיים לנינוחים ופשוטים יותר. כאשר למדתי בגרמניה פיתחתי תאוריה לפיה ישראלי ששוהה זמן ארוך בגרמניה יתרכך ויתקשה מאוד לשרוד לאחר שיחזור למולדתו. אצלי לפחות זה קרה. לקלות החיים בגרמניה יש עם זאת מחיר בדמות לא מעט חרדות שנובעות מהצורך לעמוד בסטנדרטים הגרמניים של הקלות.

הדברים הקטנים האלה קשורים גם למזון ואכילה, וכאן אתעכב על שני דברים שלא מפסיקים להפתיע אותי ביעילותם, אבל גם גורמים לי רגעי חרדה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמניה, הגיגים | 3 תגובות