אהבתי מאד את סדר פסח כשהייתי קטן, זה היה מיוחד. הייתי פוגש בני דודים שלא ראיתי מזמן, היה אוכל שמזמן לא אכלתי (קניידלעך!!!) והיה את אתגר האפיקומן.
(מימין למטה – חזה עוף בבלילה, מרק עם פירורי מצה במקום שקדי מרק. משמאל למטה – השם ישמור!)
כשהסדר היה נערך בבית הוריי, אבא שלי היה אחראי על החבאת האפיקומן, ולמצוא אותו תמיד היה חתיכת מאמץ. זה התחיל מזה שבמהלך היום הוא היה שולח אותי ואת אחי לכל מיני משימות סרק, "שנעזור גם קצת": להזיז עלים ממקום אחד למקום אחר, לעשות קאנטים בדשא, לצבוע את שער הכניסה, לנקות מרזבים, לקלטר ערוגה זו או אחרת, לפתוח השקיה במטע וללכת לסתום חורים של נקרים בצנרת. בזמן שהיינו עסוקים במשימות הוא היה מחביא את חצי המצה הנ"ל בכל מיני מקומות יצירתיים, על פי שיטות הסלקה שלמד בימיו בשטאזי. "זה מפעל חיים שהושקע באורז, בסוכר, בפריזר, מתחת לבלטות, מאחורי הטאפטים, בלוסטרה של החשמל, בניאגרה של הבית שימוש, בעציץ של הגרניום, בטלית, בתפילין, בכביסה המלוכלכת, ברגליים של השולחן, בגרביים של האישה."
