דברים מעץ שלא צריך ושעשיתי בכל זאת

בארוחות בטבע הישראלי הפראי אני תמיד מוצא את עצמי מחפש את כוס היין שלי. אני זז משם לכאן, רגע ליד המנגל, רגע ליד החבר'ה, רגע ליד הג'ריקן, מניח את הכוס בזהירות בצד ושוכח ממנה לכמה שניות. והכוס מתעתעת ומשנה מיקום כדי לבלבל אותי.
הפתרון? בירה.
לא ממש, גם בקבוק הבירה מסתתר ברגע שאני מפנה לו את העורף.

wine glass holder

כדי למנוע נדידת כוסות ולשיפור יציבות הזכוכית על הקרקע, הכנתי לאחותי שני מחזיקי כוסות יין לשטח. אני לא בטוח אם גם לה יש את בעיית כלי הזכוכית החמקניים ובכל זאת הכנתי, פן יחסר. השתמשתי בקצה של לוח עץ (Stave) מחבית יין ובמוט עגול שחידדתי לרמת קוטל ערפדים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית מלאכה, יין, פיצה | כתיבת תגובה

לדר, למה זה טוב?

זה מה ששאל אותי דני כששלחתי לו תמונה של המוצר המוגמר.

Leder6

בניגוד אליו, אני אוהב פירות ואפילו מאד. ובננות לגמרי עושות לי את זה.

את ערימת הבננות שהלכה ונגמזה לה במשרד העניקה לי שלי בסוף היום, כדי שלא אתפוס אותה משליכה אותן לפח.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פירות, שימורים ורטבים | עם התגים | כתיבת תגובה

בירה אקדמית בדרזדן

IMG_20260401_184046

  עיר יפה דרזדן, בעיקר באביב

מדינת המחוז סקסוניה היא סוג של חיה מוזרה בגרמניה. היא אמנם היתה חלק ממזרח גרמניה, אולם בניגוד למדינות המזרח האחרות, שנחשבות נחשלות וקצת סתומות, סקסוניה נחשבת להצלחה. יש לה שתי ערים גדולות ומרשימות – הבירה דרזדן ולייפציג, ויש בה אזור טבע מרשים שנקרא "שווייץ הסקסונית". אולי החשוב מכל: יש בה תעשיית יין ובירה משגשגת. על שלושת הימים ספוגי האלכוהול המשובח שביליתי בלייפציג כתבתי בעבר. ביקור בדרזדן שהתמקד במבשלות הוכיח את הנחות היסוד. בסקסוניה עושים משהו נכון עם אלכוהול.

לראשונה ביקרתי בדרזדן ב-1998. העיר היתה עדיין אפרפרה ועצובה ובמהלך היום הבודד שביליתי בה (נסיעה של כשעתיים ברכבת מברלין) הספקתי לאכול שוק חזיר צלויה במחיר מגוחך ולשתות בירה כהה טובה בגן בירה כלשהו. בשלהי 2009 שהיתי שם מספר ימים, אבל התמקדתי בשוק חג המולד המפורסם ובאלכוהוליו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת בירה, בירה, גרמניה | עם התגים | 2 תגובות

הנזיר שכבשו לו את הפרחים

כתבתי כבר על כובע הנזיר בגינה שלנו, שהחל מבויש ועד מהרה הפך לטרוריסט שצריך להזכיר לו מדי פעם מי פה בעל הבית. הצמחונית אמרה השנה שהיא תשתמש בו כמה שיותר בבישול כדי להחזיק אותו קטן.

תגובת כובע הנזיר: "!Bring it on".

Nasturtium 1

בכל שנה, כשהוא נותן קפיצת גדילה, רגע לפני שמתחמם שוב, אני מתחיל לדלל את הצמחים: עוקר במשיכה קלה ומשאיר על אדמה חשופה בגינה, כדי שירקבו ויעשירו אותה. אך אין מדובר פה בנזיר פראייר, לא-לא. הפרחח הזה יודע להמשיך לגדול גם מחוץ לאדמה. בכל שנה מחדש, אחרי שכבר הספקתי לשכוח, אני שם לב לזה ועובר לשיטת העקירה והפירוק למקטעים קטנים, שככל הנראה יעילה יותר בדיכוי הצמח.

תגובת הנ"ל לאסטרטגיה שלי: "פחח…".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרחים, שימורים ורטבים, תבלינים | עם התגים | 2 תגובות

קללת הרשתות החברתיות

IMG_20251030_121919

באביב של השנה שעברה שמתי לב שמשהו לא בסדר עם שוק האׅיזֶה החביב שלנו. זהו המקום האהוב עלי ביותר בהמבורג ואני מבקר בו בדבקות כמעט כל יום שלישי ושישי. מטרת הביקורים היא בראש ובראשונה קניית מוצרי מזון מעולים לבישול בבית, אבל אני אוהב גם לעצור לקפה ומאפה בעמידה בבוקר ולעיתים רחוקות למשהו קטן לצהריים.

לא ברור מי הגיעו קודם: משאיות האוכל או המשפיענים (בעיקר משפיעניות). המגמה החלה שנה קודם, אבל היות שבתקופה המכרעת לא הייתי בהמבורג, החמצתי אותה. בכל מקרה, בשנה שעברה קשה היה להחמיץ את המשפיעניות ואת עדרי בני הנוער שזרמו בהשפעתן לשוק. בתור שונא רשתות חברתיות אני נמנע מהן, אבל נודע לי משיחות עם אחרים שכמה מדוכני האוכל של השוק הפכו לכוכבי אינסטה ופייסוש, כולל זוג סינים מבוגרים שמגישים מרק וון טאן מעולה, אבל מבט אחד בהם מבהיר שהצ'יפסר הוא כנראה פסגת טכנולוגית התקשורת שלהם. סוחרי השוק הוותיקים לא כל כך ידעו איך לאכול את התופעה. במו עיני ראיתי בעלת דוכן נקניקיות וקציצות מבקשת ממשפיענית מצועצעת שצילמה אותה מכינה לה נקניקיה למחוק את הסרטון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים | 3 תגובות