הסד”כ של יהל

לפני די הרבה ימי הולדת קיבלתי מיהל שש כוסות יין דקות ושוות בקרטון כחול, שהצלחתי לשמור לא מעט שנים, למרבה ההפתעה. זכוכית זה שביר ואם אני בסביבה, או-הו! (או-הו זו מילה אחת או שתיים? לא חשוב…)

עם הסוביניר הגיעה ברכה, כמיטב המסורת ואני מצטט:

… כמה כללים:

כוסות יין שוטפים ישר אחרי הארוחה (לא מחר בבוקר, כי אחרת הסד"כ נגרע)

כוסות יין הן לא מכשיר לאימון שרירי האצבעות. – אל מול עיניו המשתאות שברתי פעם כוס דקיקה בשתי אצבעות

זכוכית זה טעים, אך יש דברים יותר טעימים לנגוס בהם.

לקח לי זמן למצוא את ברכות יום ההולדת שקבלתי מיהל ואני חייב לומר שזכרתי את זה אחרת. אני די בטוח שהיתה לנו שיחה על זה אחרי כמה שנים לגבי הפקת לקחים, כי די מהר גילינו שהכוסות נעשות אפילו שבירות יותר כשאתה שוטף אותן אחרי ששתית בהן יין, מה שגורם באופן מצער ובלתי נמנע לסד"כ להגרע.

ואמנם…

Absolut Pizdec

במו ידיי מלאות הסבון גמזתי את כוס היין הנורמלית האחרונה שלי. בסדר, לגרוויטציה גם היתה יד בעניין. אבל חוסר הזהירות שלי, יד הגורל ובקבוק יין עזרו.

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, הגיגים | כתיבת תגובה

הקלות הבלתי נסבלת של החרדות

20230404_120403

  דוכן הסוכריות והעוגיות הפופולרי בשוק של המבורג הציב מחסום להסדרת התור

אחד הדברים החביבים עלי בגרמניה היא הקלות של חיי היום יום. יש שם הרבה דברים קטנים בהתנהלות היומיומית שהופכים את החיים לנינוחים ופשוטים יותר. כאשר למדתי בגרמניה פיתחתי תאוריה לפיה ישראלי ששוהה זמן ארוך בגרמניה יתרכך ויתקשה מאוד לשרוד לאחר שיחזור למולדתו. אצלי לפחות זה קרה. לקלות החיים בגרמניה יש עם זאת מחיר בדמות לא מעט חרדות שנובעות מהצורך לעמוד בסטנדרטים הגרמניים של הקלות.

הדברים הקטנים האלה קשורים גם למזון ואכילה, וכאן אתעכב על שני דברים שלא מפסיקים להפתיע אותי ביעילותם, אבל גם גורמים לי רגעי חרדה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרמניה, הגיגים | 3 תגובות

אל תשפוט ירגזי לפני שישנת לילה בנעלו

Great Tit1

הטיול האחרון של הנעליים האלה היה בסוף החורף בגולן. הסוליה היתה כבר שחוקה למדי ועם השנים עוד ועוד סימנים מזהים הצטברו עליהן. החלקתי בגללן ונחבלתי יותר מפעם אחת ומים רוויי דשן בקר (בשביל הנימוס) חלחלו דרך הסוליה הסדוקה ונספגו היטב בגרביים. עוד אני מקליד שורות אלה, הריח העז עדיין לא נס מהן. כמיטב המסורת המשפחתית, חשבתי איך לא לזרוק אותן סתם כך והפכתי אותן לתיבות קינון לציפורים בסביבת משכנות האדם. ירגזי, במקרה הזה, שנחשב לציפור מועילה כנגד מזיקים בגינה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית מלאכה | 2 תגובות

הקאיפיריניה הסגולה של פרופסור קתרוס

מצאתי בחנות תבלינים, במחלקת החליטות, פרחים של אפונת הפרפר (Clitoria ternatea). הפרחים הסגלגלים הללו הופכים מים רותחים שקופים לכחולים. וכמו בניסוי הכרוב הסגול מילדותנו המדעית, בסביבה חומצית הנוזל משנה את צבעו לסגול. טריק מסיבות מגניב למדי, שאינסטינקטיבית גרם לי לחשוב על קאיפיריניה.

Butterfly pea flower caipirinha2

זו לא הפעם הראשונה שאני כותב על קאיפיריניה, זהו ללא ספק הקוקטייל החביב עלי: קר, פשוט ועם הרבה לימון. לאחרונה הזדעזעתי לגלות שחבר שלי, ליאור, לא אוהב לימון. לא בסלט, לא בקרטיב ולא בקוקטיילים. הוא גם לא אוהב אלכוהול, אז הוא יוצא מהפוסט. זה באמת ענין שמעלה תהיות לגבי בסיס חברותנו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרחים, קוקטייל | 3 תגובות

אריסת החתול

Arisa1

שוב אזלה האריסה בבית. הפעם היא החזיקה כמעט שבוע ויומיים ועכשיו זה בית בלי אריסה. החריף הכתום-אדום הזה כל כך הרבה יותר טעים מטבסקו ושאר רטבים מסחריים חמוצים-חריפים או מתוקים-חריפים ולמרבה השמחה הוא פשוט מאד להכנה. לא מערבבים בו פפריקות שונות, לא – זה פלפל צ'ומה. באריסה משרים פלפלים יבשים במים ואז טוחנים אותם עם תבלינים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שימורים ורטבים | עם התגים , , | 2 תגובות