הצמחונית חזרה מנסיעת עבודה מפתיעה ליפן (יתכן פוסט באופק) עם שלל מוצרי מזון מוזרים ומעניינים. אחד מהם היה תערובת תיבול Furikake לסלט ואורז שמכילה ווסאבי ואצות, שהתגלתה כטעימה מאד.
בושלו לאחרונה
הצמחונית חזרה מנסיעת עבודה מפתיעה ליפן (יתכן פוסט באופק) עם שלל מוצרי מזון מוזרים ומעניינים. אחד מהם היה תערובת תיבול Furikake לסלט ואורז שמכילה ווסאבי ואצות, שהתגלתה כטעימה מאד.
זה הולך ביחד? השכל שלכם אומר "לא הולך"? תתפלאו, זה לא הולך, זה רץ!
כמה ישראלים אתם מכירים שלא אוהבים טחינה? אח שלי למשל. איך אפשר לא לאהוב טחינה? הוא בדיוק כמו יוני משכונת חיים, רק הפוך – משוגע על חלווה, אבל כשאני מראה לו ממה זה עשוי: "איכס, טחינה!"
אני אוהב טחינה, אני. ואני אוהב להכניס דברים לטחינה שלי – תבלינים, צבעים, מרקמים. האינדיאנית הקטנה לא אוהבת את זה שאני אוהב את זה ובכל מקרה חשוד שואלת בטון מאיים שאינו משתמע לשני פנים "אבא… מה יש בטחינה??", מה שמוביל לתשובה מתחמקת שלי ולתגובה אינדיאניתית: "אפשר לא לשים את זה יותר בטחינה?"
את הדאודורנט שלי אני שומר במקרר. עדיין לא היו תקריות עם העניין הזה. כמו כן, לפחות עשר שנים שאף אחד לא התלונן (בפני, בכל אופן) על הריח שלי.
“אני לא כל כך ראיתי אותו כמו שאני הרחתי אותו. אתם יודעים, היתה לו את הבעיה הזאת של בית השחי.”
(טרזן / כוורת)
אמש צמיגי אחד סיפר לי בחור שעבד אתי שהוא מכין לבד ומוכר דאודורנטים בלי כל מיני תוספים תעשייתיים לא בריאים כמו אלומיניום ושאר מרעין בישין. מצא חן בעיני, כחובב דו איט בעצמך, אז ניסיתי ומאז בזה אני משתמש. זה דאודורנט שעשוי מאוכל, אבל לא אוכלים אותו והוא ניתך בחום, לכן נשמר במקרר. חששתי בהתחלה מנמלים שתבואנה לאכול אותי בשנתי, אבל זה לא קרה. אולי בזכות אבקת הסודה שלא טובה להן.
יום שישי, 8:30 לפנות בוקר, חצי שעה מוקדם מדי לפתיחת חנות היין החביבה עלי. מה נותר עוד לעשות? תודה לקפה לנדוור שמגישים בירה במשך כל שעות היום. אולי גולדסטאר זה מה שיעביר לי את כאב הראש…
בירה על הבוקר מורידה לי הילוך במח, שגם ככה מראה סימני האטה בשנים האחרונות. סנדרסון מספר על גברת קליינמן, המורה לביולוגיה, שלימדה אותם שאחרי גיל 20 גוף האדם מתחיל להתפורר. "הסתכלנו עליה", הוא אומר, "והבנו כמה שהיא צודקת".
התחלתי לכתוב את הרשומה הזו לפני 7 שנים, מאז הרבה דברים השתנו בתפריט של קפה לנדוור. לעתים רחוקות יוצא לי לאכול שם צהריים ומשמח אותי לראות לפעמים עוד אנשים שמזמינים בירה בהפסקת הצהריים. מתברר שבעסקית הצהריים של לנדוור (שוב, זה נכתב מזמן, אני לא יודע מה קורה שם היום) מקבלים רק שליש ליטר של גולדסטאר, בתוספת של 15 ₪ למחיר הארוחה. אני לא אתן שיצלמו אותי עם כוס של שליש! אז לפני שמונה שנים הצלחתי להחיל את התיקון העודדי לתפריט העסקית ובסניף אחד של הרשת אפשר היה, עד פרוץ תקופת בין הסגרים, לקבל חצי ליטר ב-20 ₪ (מדפיסים בירה ב-15 ₪ ועוד 5 ₪ "תוספת גבינה"). הבעיה היתה עם המלצרים שהתחלפו ישנות לבקרים ולא כולם היו מודעים לקוּנץ, אז נאלצתי לחנוך כל אחד בנפרד. להמשיך לקרוא
כשהגשתי לצמחונית קערה של מלח יין אדום, שתריח, היא שאלה בשביל מה זה טוב. אני יכול לחשוב על כמה סיבות:
1. זה מגניב
2. הריח מטריף
3. זה יפה
4. זו הזדמנות להשתמש בשאריות יין
5. זה תיבול מעניין
6. תהליך ההכנה נעים