רבותיי וגברתי, הגיע הזמן לקרוא לחמור בשמו. המלך הוא לא עירום, אבל הוא אפעס מעורטל משהו. כשאתה מסומן כאורח של המסעדה קשה מאד לדעת איך היתה נראית החוויה שלך במקום אילולא היו כך פני הדברים, כלומר אם היית בלתי "מסומן". ההגיון אומר שאם למסעדה יש סולם עדיפויות לריצוי לקוחות, יש סיכוי לא רע שכשאתה עומד לפרסם עליה ביקורת, אתה עדיפוּיִי. לעתים קרובות אנחנו מתלבטים בעת כתיבת דו"ח אירוע, האם קורא נאמן שיגיע למקום יתאכזב או יהנה כמונו? הארוחה שלנו ב"ננה בר" בתל אביב התחילה גם היא בתהיה מה יהיה בסופנו, אולם מהר מאד הבנו שקשה למסעדה לעשות איפַה ואיפַה.
בשעת ערב טיפוסית החלה להתמלא המסעדה השוכנת בכתובת המשעשעת אחד העם 1 בשכונת נוה צדק. יש לה כבר פז"מ של 13 שנים, למסעדה, זמן מכובד לכל הדעות. בכניסה חדר גדול שראשיתו בבר ארוך וסופו במטבח. דלת זכוכית מובילה אל החצר שהשולחנות בה מסודרים בכמה מפלסים, ואחריה חדר נוסף, גדול אך אינטימי, לארוחות פרטיות. העיצוב מרתק. מאד ביתי, מזכיר מאד חדר אורחים עם הריהוט, תמונות הקיר והתאורה החמימה, אבל גם עמוס לעייפה בחפצים שונים (ספרים, שעונים, עציצים, מראות) שמשרים אווירה שנעה בין ביתיות למוזיאליות. כלומר, נעים לעין אבל אסור לגעת. דני סיפר פעם על מסעדות גרמניות בוואריות שידוע עליהן שככל שהן יותר מקושקשות וקיטשיות כך עולה בהן רמת האוכל.
