הטיול האחרון של הנעליים האלה היה בסוף החורף בגולן. הסוליה היתה כבר שחוקה למדי ועם השנים עוד ועוד סימנים מזהים הצטברו עליהן. החלקתי בגללן ונחבלתי יותר מפעם אחת ומים רוויי דשן בקר (בשביל הנימוס) חלחלו דרך הסוליה הסדוקה ונספגו היטב בגרביים. עוד אני מקליד שורות אלה, הריח העז עדיין לא נס מהן. כמיטב המסורת המשפחתית, חשבתי איך לא לזרוק אותן סתם כך והפכתי אותן לתיבות קינון לציפורים בסביבת משכנות האדם. ירגזי, במקרה הזה, שנחשב לציפור מועילה כנגד מזיקים בגינה. להמשיך לקרוא
מצאתי בחנות תבלינים, במחלקת החליטות, פרחים של אפונת הפרפר (Clitoria ternatea). הפרחים הסגלגלים הללו הופכים מים רותחים שקופים לכחולים. וכמו בניסוי הכרוב הסגול מילדותנו המדעית, בסביבה חומצית הנוזל משנה את צבעו לסגול. טריק מסיבות מגניב למדי, שאינסטינקטיבית גרם לי לחשוב על קאיפיריניה.
זו לא הפעם הראשונה שאני כותב על קאיפיריניה, זהו ללא ספק הקוקטייל החביב עלי: קר, פשוט ועם הרבה לימון. לאחרונה הזדעזעתי לגלות שחבר שלי, ליאור, לא אוהב לימון. לא בסלט, לא בקרטיב ולא בקוקטיילים. הוא גם לא אוהב אלכוהול, אז הוא יוצא מהפוסט. זה באמת ענין שמעלה תהיות לגבי בסיס חברותנו. להמשיך לקרוא
שוב אזלה האריסה בבית. הפעם היא החזיקה כמעט שבוע ויומיים ועכשיו זה בית בלי אריסה. החריף הכתום-אדום הזה כל כך הרבה יותר טעים מטבסקו ושאר רטבים מסחריים חמוצים-חריפים או מתוקים-חריפים ולמרבה השמחה הוא פשוט מאד להכנה. לא מערבבים בו פפריקות שונות, לא – זה פלפל צ'ומה. באריסה משרים פלפלים יבשים במים ואז טוחנים אותם עם תבלינים.
אמל"ק: לג'מס יש בירות מעולות ואוכל טעים
מוזר שעוד לא כתבנו פה על המבשלה החביבה הזו… בקרנו בה לראשונה לפני 15 שנים, ב-2009, כשרק נפתח הפאב שלה בפתח תקוה. ישבנו על הבר, טעמנו ממגוון הבירות ואכלנו טוב. אם זכורני נכונה, אכלנו נקניקיות, פורל שעושן במקום (וירד די מהר מהתפריט, למרבה הצער) וטבעות בצל מהטובות שטעמתי. האווירה היתה אטמוספרית וידענו שנחזור. ואמנם, חזרנו שוב ושוב.
בינתיים נפתחו סניפים נוספים וברובם כבר ביקרתי. הבירה תמיד טובה, השרות מעולה, כיף שם! ברוב הסניפים התפריט די דומה, אך בסניף ג'מס הרענני יש תפריט פָּנינים שאין בשום סניף אחר. מדי פעם יוצא לי להגיע לשם בשעות הצהריים, לשבת בניחותא על הבר, לאכול פת IPA וללגום סנדוויץ' טוב. להמשיך לקרוא
אנוכי איש עשיה ולא איש מילים, לכן רוב מה שתראו כאן הן תמונות.
באותו אמש גורלי עמדתי בחצר הבית ופיצלחתי בולי עץ לטובת הקמין, שהשכנים שלי כה אוהבים. במכת גרזן אחת שזזה באופן לא צפוי כמעט והורדתי לעצמי חלק ניכר מכף רגל ימין. זה נגמר בתפרים, ניתוח, גבס וקרוב לחודש על הספה בסלון. מיואש מחוסר התועלת שאני מביא, התחלתי לחשוב על הפרויקט הבא – איך לעזאזל אני מביא מהמטבח לספה בסלון כוס קפה כשאני על קביים? הפתרון כלל כלב, חבל וסקייטבורד (לא היה לי מסטיק באותו רגע).
.
אני מחבב כלי עבודה. ביחוד חדים, ביחוד כאלה שיכולים להוריד לך גפה או אצבע או זנב.
