Die Qual der Wahl

  סבל הבחירה גם בדברים הכי פשוטים. איך מחליטים איזה תפו”א לקנות?

הביטוי הגרמני הזה – "סבל הבחירה" בתרגום חופשי – משקף את אחד ממאפייני החיים בגרמניה: במקרים רבים יש אלטרנטיבות רבות וקשה לבחור ביניהן. למשל, קנקן תה. כשבעלת הבית שלי גרה בברייטון היא חיפשה נואשות קנקן תה עם בסיס לנר. דווקא בארצם של שתייני התה לא נמצא דבר כזה. כשהיא עברה למינכן לא רק שכלי כזה נמצא בכל חנות לכלי בית, אלא שהיה קשה לבחור מהמבחר הגדול. דוגמה נוספת. יש בהמבורג שתי שכונות צמודות של הסצנה עם המון בתי קפה סימפטיים. קרה כבר מספר פעמים שהלכתי להסתובב שם ובסוף חזרתי לשתות קפה בבית בגלל שלא הצלחתי להחליט היכן לשבת.

    כאן רואים יפה את המבנה הייחודי של השוק, כולל הסימון לדוכנים ולחניה

אולי הדוגמה הטובה ביותר לסבל הבחירה הוא שוק האׅיזֶה הסמוך לביתנו. השוק נקרא על שם הרחוב האלגנטי שלאורכו הוא מתקיים והוא נחשב לאחד הטובים בגרמניה בסוגה של שווקים שבועיים. כלומר, זה שוק שמתקיים רק בימים קבועים – שלישי ושישי בין 8:30 ו-14:00. השוק הזה מסודר בצורה יוצאת דופן: דוכניו נפרשים לאורך כקילומטר מתחת לגשר פסי הרכבת התחתית. קראתם נכון, מתחת לתחתית.

  התחתית עוברת כל חמש דקות מעל השוק.  מוזר שמלמטה יש אמנם קצת רעידות, אבל בקושי שומעים.

בהמבורג הרכבת התחתית נוסעת חלק גדול מן הזמן מעל פני הקרקע ואף מעל מפלס הרחוב. בימים רגילים השטח שמתחת לגשר משמש לחניה, אבל בימי השוק למכוניות אסור לחנות שם. בכל פעם מפתיע אותי מחדש שזה עובד. התכונה הייחודית הזאת מאפשרת לשוק לפעול ללא קושי גם בשיא החורף.

  דוכן הירוקים של מלטה הוא אחד מוותיקי השוק. אחיו הקשוח מאיים על לקוחה בצד ימין.

השנה חגג השוק 75 שנה לקיומו. תחילתו הצנועה בימים שהשכונה היתה עדיין שכונת פועלים. בשנות ה-90 עברו לרחוב עשירים ואופיו השתנה. בעקבות זאת שוק האיזה הפך משוק שבועי בסיסי לשוק גדול עם מבחר עצום של מוצרים. מלבד דוכני מזון נכנסו אליו גם דוכני תכשיטים, בגדים וכלי בית. כיום פועלים בו כ-200 דוכנים שונים. רבים מהם ותיקים, אבל תמיד אפשר לראות משהו חדש. בשנים האחרונות מחירי המזון בגרמניה עלו בחדות והשוק מזמן לא זול. לא פעם חזרתי הביתה כמעט ממרר בבכי עם סל מלא וארנק שהיה מלא. יחד עם זאת, לעיתים יש מציאות ומבצעים. בסופו של חשבון השוק גם חוסך לי כסף כי בגללו אני ממעט ללכת למסעדות. אפשר למצוא בו בקלות מצרכים לארוחות מפוארות כמו במסעדה, רק במחיר נמוך יותר.

  חגיגה לצמחונים בדוכן של לוצי (מימין)                                            ירוקים ותבלינים בחורף

כל שוק בגרמניה הוא אמנם חגיגה לחובבי הבשר, אבל מה שבאמת מדהים אותי בכל פעם מחדש זה המגוון הגדול והאיכותי של מוצרים מן הצומח. מגמת הקיימות לא דילגה על השוק וחלק ניכר מהגידולים מגיעים מהאזורים החקלאיים שבאזור המבורג והמדינות הפדרליות השכנות. כמובן שיש כמות גדולה של מוצרים מיובאים, כמו תאנים מתורכיה, פירות הדר מספרד וארטישוקים מצרפת, אבל המוצרים המקומיים נמצאים במרכז. הדבר נובע בין היתר מכך שחלק גדול מדוכני הפירות והירקות שייכים לחוות שמוכרות קודם כל את התוצרת שלהן.

  התצלום הזה מצדיק פוסט נפרד. נכתוב רק שהוא צולם לקראת סוף עונת האספרגוס.

השוק עונתי מאוד, אבל זה לא מגביל כלל את המבחר. להיפך. בקיץ יש מבחר ענק של פירות וירקות. חובבי השזיפים, פירות היער והעגבניות יתקשו מאוד להחליט מה לקנות.

 

  שלל סוגי תפוחים                                                                                 ושלל סוגי שזיפים – כולם מהסביבה

בחורף יש מבחר גדול של חסות, עלים וירקות שורש מרשימים. באביב שולט בשוק האספרגוס ואז מתברר שחלק מהחוות המיוצגות בשוק מגדלות את הירק המופלא הזה. עכשיו בסתיו החלו להופיע הדלועים בשלל צורות וצבעים.

  המשופם הזה מתמחה בעגל חלב מקומי ובשר ציד                              כאן, לעומת זאת, רק בשר ציד

גם בתחום הבשר הדגש הוא על גידול מקומי ובר קיימא. יש בשוק כמה דוכני קצבים של בשר אורגני וכן קצבים בעלי התמחות ייחודית. למשל, בשר ציד, בקר ועופות. לא משנה מה ההתמחות בבשר טרי, כולם מוכרים גם מוצרי שרקוטרי. דגים ופירות ים נמכרים במספר רב של דוכנים, כולל בעלי חיים ייחודיים לצפון גרמניה, כמו שרימפס זעירים, הרינג ובקלה מהים הצפוני. יש גם דוכן של חוות פורלים חמודה. כמעט כל דוכני הדגים מוכרים גם מבחר מסחרר של דגים כבושים ומעושנים, כולל כאלה שניתן לקבל בלחמניה ולאכול במקום.

  גבינאי סימפטי מאוד, אבל איטי                                                         דוכן ממתקים אגדי של שתי דודות ובנותיהן

בין שני הקצוות יש מבחר דוכנים שמוכרים גבינות, פסטה, תבלינים, עוגיות, ליקריץ, שמנים, חומצים, חמוצים, ריבות, דבש, פרחים ועוד ועוד. למרבה ההפתעה אין אלכוהול – לא למכירה ולא לשתייה במקום. אני מתאר לעצמי שהסיבה היא רגולוציה המונעת מכירת אלכוהול בשווקים שבועיים, כי בשווקים שבועיים אחרים המצב זהה. חבל.

  למישהו מתחשק חומוס?                                                                  עגבניות ופירות יש

    משטח הצליה הסנסציונלי של הקצב                            

כל זה מביא אותי לתחום מאכלי הרחוב. גם כאן סבל הבחירה לא קל. המבחר אינסופי: סיני, מקסיקני, ארגנטינאי, פורטוגזי, מזרח תיכוני, הודי, דגי, בשרי, מאפים, מטוגנים, וכו'. יש אפילו דוכן אסייתי-מודרני שנותן הנחה גדולה לתלמידים שמביאים תעודה טובה. שלושה מקומות התחבבו עלי במיוחד. הראשון הוא דוכן נקניקיות של אישה שיש לה מין ווק ענק בו היא מטגנת תפו"א וקציצות. היא מגישה אותם על צלחות נייר עם שמנת חמוצה ובצל ירוק קצוץ. מעדן נפלא בין היתר בזכות הקצוות החרוכים שתמיד מתגנבים פנימה. איש סיני אחד מכין מרק וונטון ובתוכו כיסוני בשר בטיגון עמוק. קראתי בעבר תיאורים של עומק הטעמים האופייני למרק וונטון, אבל אף פעם לא הבנתי על מה מדובר, עד שהגעתי לדוכן הזה. בתחילת השוק יש דוכן ארוך של קצב ובקצהו משטח טיגון, עליו הוא מניח קציצות, שניצל חזיר וצלי חזיר שניתן לקבל בלחמניה מקמח מלא. הרבה פעמים עברתי והשתגעתי מהריח, אבל חשבתי שזה קצת פשטני. יום אחד החלטתי להסתכן והשאר היסטוריה. השניצל השמנמן והפריך הזה עם מעטפת פירורי לחם אמיתיים יכול להוציא חזיר מדעתו.

התור לקפה פאצו ביום שישי יכול לאתגר

בתחום הקפה והמאפה הבחירה לא פחות קשה. מאפים מפורטוגל נפוצים מאוד בהמבורג בזכות קהילת מהגרים גדולה, אבל בינינו, הם לא משהו. נציגם בשוק מאשר את הקביעה הזאת. למרבה המזל יש עוד המון אפשרויות, כולל דוכן צרפתי נהדר ובית קפה ארעי סימפטי. לרוב אני הולך אל קפה פאצו האיטלקי. את הקפה מפעילים מתוך מסחרית צפופה איש גרמני ואישה איטלקיה מבוגרים. המאפים המקוריים נאפים במקום ולכן הכל תמיד פריך וטרי להפליא. יחד עם זאת, רבים וטובים טועים ולא מציצים בוויטרינה המקוררת. יש להם שם מעדנים מתחלפים נדירים, כמו קנולי טוב יותר ממה שאכלתי בסיציליה ועוגת מרציפן ופרג שומטת לסת.

  דוכן מאפים פנטסטי (יש סופגניות!), אבל המוכרים תמיד מסתבכים עם הקופה, כפי שניתן לראות כאן

אני פוקד את השוק כמעט בכל יום שהוא מתקיים ואני בסביבה. כתוצאה מכך התחלתי להתבדח עם חלק מהמוכרים. הזוג מקפה פאצו כבר שואל אותי לשלומי ומנהל שיחות קצרות אם לא עמוס מדי (וזה לרוב לא המצב שם). נגע לליבם שאחרי שלוש פעמים שהם לא הגיעו שאלתי מה קרה והסתבר שהיתה להם איזו תאונה. מוכרי הבשר נהנים מהבדיחה הקבועה כשאני קונה סטייק מעניין או חלקי פנים, על כך שאשתי לא נמצאת היום ולכן אני יכול לפנק את עצמי (זה נכון!). מוכרת במעדניית מוצרים דרום גרמניים כל כך אהבה את הסיפור שהיא ארזה לי במתנה כמה פרוסות נקניק דם כדי שאוכל לחגוג ברצינות. דברים כאלה לא קורים בגרמניה לאנשים מעל גיל 3. כמובן שיש גם מוכרים מוזרים.

  אשת הבופאלו עם כפפה אחת ושתי לקוחות מיואשות. שימו לב לניקיון.

יש דוכן מעניין מאוד של מוצרי בופאלו, אבל המוכרת שם תמיד מסתבכת עם כפפות הגומי כשהיא מנסה לבצע את ההזמנה. בכל פעם שכפפה אחת מסתדרת לה על היד השניה מתבלגנת ואז היא מסירה את הראשונה כדי לסדר את השניה, וחוזר חלילה. אחרי קניה אחת איבדתי סבלנות. יש דוכן עם מאפים צפון גרמניים נהדרים, אבל למוכרת המבוגרת שעומדת שם יש מבט קריפי, ולכן אחרי מספר פעמים לא חזרתי. איש אחד מוכר מוצרים מסוג ייחודי של כבשים שמגדלים באזורי המרעה שמדרום להמבורג, אבל לרוב הוא ממלא תשבץ ולא נעים להפריע לו. כשהוא זמין הוא מציע לטעימה קציצות כבש לא מוצלחות במיוחד. בדוכן של מאפייה אורגנית קטנה עומד תמיד אדם מבוגר שמעולם לא ראיתי על פניו שמץ חיוך, וזאת בסביבה עתירת מצב רוח טוב.

  השוק מנסה להיות ידידותי לילדים                                                      גם הדוכן המוזר הזה

זו אחת הסיבות שתמיד נעים להסתובב בשוק, גם ביום שישי העמוס. ביום זה התורים עשויים להיות ארוכים, בייחוד לפני כמה דוכנים נבחרים, אבל תמיד יימצא דוכן טוב אלטרנטיבי עם תורים קצרים. הקונים והמוכרים סימפטיים ונוסף לאנשי הסביבה מגיעים לא מעט תיירים. רבים מהמבקרים אלגנטיים. תמיד יש נשים לבושות בבגדי מעצבים, אבל אבוי, חלקן לובשות מיני מלבושים בדוגמת פרוותו של פריט זה או אחר ממשפחת החתוליים. שני תיכונים נמצאים באזור ולכן ניתן לראות בצהריים קבוצות תלמידים צובאות על דוכני המזון המהיר. אם צפוף מדי, תמיד ניתן לזוז קצת הצידה לאזור פחות צפוף, אבל הגרמנים מכבדים מרחב אישי ולכן גם צפיפות צפופה אינה מעיקה מדי.  כבר קרה לי מספר פעמים שהיה כל כך נעים ומעניין בשוק שהלכתי לאורכו ארבע פעמים. כמובן שזה קרה גם בגלל שלא יכולתי להחליט מה לקנות.

  לא אוכלים, אבל הם בשוק והם יפים