After our anniversary dinner, my brother suggested to go to another restaurant while in town. This time only two of us would go thanks to its outrageous menu – steaks only!! I asked my brother "What do you mean only steaks? There are no burgers? No chicken? No fish?" The answers were the same for all 3 questions – no, no, and no. Just steaks, only steaks, what a place, love it already. My brother has already visited this restaurant a few times, and has never been disappointed.
For our 3rd wedding anniversary, we decided to go out to a restaurant. Since we were visiting the Washington DC area, my brother took it upon himself to suggest a good place to go to for dinner. He suggested we go to Logan Tavern, a place with a large variety menu, a good wine list, and a relaxing atmosphere.
The tavern is located at 1423 P St. NW in Washington DC. The block is full of restaurants, bars, pubs, gyms, and cafés. DC, as the locals call it, is almost 100% single people who work in and around all the government buildings and facilities. I stated this fact because my son was probably the only baby within 100 mile radius. At almost every street corner, somebody stared at him as if the fell off the moon, or "How in the heck do you produce something so amazing?!". I know I'm sold, but enough people stopped us and commented on how amazing and handsome our son is. Ok, let's get back on track, dinner at Logan Tavern…
בחודש מרץ האחרון, בעיצומה של נדידת האביב, ביקרנו בפסטיבל הבירה האזורי של מטה יהודה. היה נחמד מאד. במסגרת חיפושי לאטרקציות חופש גדול בכיוון ירושלים, ורגע לפני תחילתה של נדידת הסתיו, נודע לי במקרה על ארוע בירה נוסף בגבעת ישעיהו, בו תצגנה מבשלות בירה קטנות את מרכולתן. היה זה סוף השבוע האחרון של חודש אוגוסט. להפתעתי כשהצעתי את זה, שמחה הצמחונית ללכת. אולי משום שהעליתי את האפשרות שקונדיטוריה מימי'ס תהיה פתוחה. אך מה חבל, היא היתה סגורה.
גם הפעם הארוע ארך יומיים ובמתכונת דומה – רוכשים כוס טעימות ב-5 ₪ (במרץ קיבלנו את הפקדון בחזרה עם החזרת הכוס, אבל לא נורא, זו תרומה קטנה למען מטרה טובה) ותמורת 5 דרכמות נוספות מקבלים טעימת בירה בדוכנים השונים. במסגרת הפקת הלקחים מהארוע הקודם הפעם שוכנו הדוכנים לבטח תחת חסותה של רשת צל גדולה, בסמוך לחניה גדולה ומרווחת. במרכז הסככה נמתחו מספר שולחנות מסופסלים לישיבה נוחה לצורך לגימה נינוחה, בסגנון האוקטוברפסט.
הגענו ראשונים. כוס הטעימות שלי היתה הספתח של אותה שבת. בקרבת הסככה גן שעשועים מקומי צנוע, דשא עם פזורה של כריות צבעוניות גדולות ובהמשך כמה עמדות שאיבת מרץ מאינדיאנים. דוכני האוכל מוקמו הפעם רחוק יותר ומאחר ועדיין עסקו בהתאפסות על עצמם עת נחתנו במקום, לא יצא לנו לבדוק את המצאי.
האווירה היתה נעימה מאד באותו בוקר. בשלני בירה צעירים כמבוגרים עזרו זה לזה להרים את הארוע ולעשות משהו גדול במשותף. הבנתי שבתמיכת המועצה האזורית הוקם בסוף השנה שעברה מועדון מבשלות הבירה האזורי שמטרתו לקדם את תרבות שתיית הבירה. ישר כח על היוזמה!
לאחר הכתבה היפה של עודד על הנקניקיות והתגובות, טעים לא טעים, רעל לא רעל, השקעה לא השקעה, נזכרתי במתכון שהוא יחסית לא השקעה, רק צריך שיהיו ביסקוויטים בבית. זהו מתכון מתוך שיעור כלכלת בית בבית הספר, שהיה לי לפני 15 שנה.
(50 כדורי שוקולד ליום-הולדת 50 ועוד אחד ענק לשנה הבאה)
כדורי שוקולד (25-30 כדורים)
מצרכים
200 גרם ביסקוויטים
6 כפות מים
10 כפות סוכר
4 כפות קקאו
1 כף נס-קפה
100 גרם חמאה (במקור מרגרינה)
3-5 כפות קוקוס טחון (אני עושה בלי)
אופן ההכנה
מפוררים את הביסקוויטים ושמים בקערה
בסיר קטן ממיסים מים, סוכר, קקאו ונס-קפה תוך בחישה מתמדת.
מורידים מהאש, מוסיפים חמאה ומערבבים עד שתימס.
את הקרם מוסיפים אל הביסקוויטים ומערבבים.
בעזרת ידיים רטובות עושים כדורים ומגלגלים בקוקוס טחון.
קצת סיפורים סביב המתכון הזה:
בהמשך לדיווח של דני, אני מביא בכמה חלקים את המתכונים העיקריים לארוחת הקיץ שערכנו:
חם. חם לי. חם לי ואני רעב. למה אני רעב? כי התחלתי לחשוב על אוכל. התחלתי לחשוב על כל המנות המעניינות שאכלנו בחודשים האחרונים במסעדות שונות. נטלתי דף מנייר מלא והתחלתי לשרבט שמות של מנות שדליתי מזכרוני. אצל שאול אברון אכלנו סטייק טרטר מושלם, באיזוגי אכלנו סלט עוף ברוטב אסיאתי, בחג' כחיל טעמנו לבנה עם אגוזים, שום ופלפל חריף, היה שם מגדל של סלק וגבינה וסלט סברס עם לבנה. מכאן הדברים התחילו להתדרדר. נזכרתי בפרק של ג'יימי אוליבר באיטליה בו הוא חוגג יום הולדת 30 עם כל האנשים שפגש במהלך הטיול שלו באיטליה. הוא הכין שם מנה בשם Porchetta (ומבוטאת פוֹרְקֵטַה, באינטונציה איטלקית), שהיא מותן חזיר במשקל 7-8 ק"ג, ממולאת, מגולגלת, קשורה ואפויה. לא חשבתי שיחסר בשר, אבל פתאום נפלה עלי התחשקות למנת הנקניקיות עם פלפלים שראיתי בסרט Dinner Rush. עוד רשמתי לי פלטת נקניקים, עגבניות ממולאות בורגול, עשבי תבלין וגבינת עזים, פוקאצ'ה שהתחלפה בלחם, אנטיפסטי ירקות שונים, טרין כבד אווז שדני אמר שיביא, מרטיני כמו ששתינו ביועזר, יינות אדומים ולבנים ולקינוח פנפורטה ובהשפעת האירוע של אבי תורג'מן בעדנים, גרניטת לימונים.
זה יוצא הרבה אוכל, אבל כמו תמיד, סביר שדברים ישתנו קצת בדרך. למשל, חשבתי לאפות לחם טוסקני ממתכון של אורי שפט, אבל ראיתי שמתחיל להצטבר עומס בתנור, לכן, לראשונה מזה כמה שנים טובות, רכשתי שני לחמים במאפיה טובה בכפר הרא"ה – אגדת לחם.
פורקטה
