או "איך הלכנו לטעימות יין בלי יובל"
היתה זו שעת ערב ממוצעת בשכונת נוה צדק התל אביבית. החניה שפעה לה ברחובות, מה שעורר אצלנו מיד חשד שאולי מישהו יודע משהו שאנחנו לא. הגענו למסעדת ננה בר לערב טעימות סדרת הרזרב 2009-2010 של יקב מוני. היקב הוקם בשנת 2002 בעמק שורק, בסמוך למנזר דיר ראפאת (ממערב לבית שמש). בשנה זו גם היה הבציר הראשון של היקב. היקב בבעלות משפחת ערטול, אשר הגיעה אל האזור מהכפר מע'ר שבגליל התחתון. השנה מושקת סדרת יינות הרזרב הלבנים משנת 2010 וסדרת הרזרב 2009, שהיא השנה הראשונה בה ייצר היקב יינות רזרב אדומים. יינות אלו מופקים מהפרי הטוב ביותר של היקב, אשר מקבל את הטיפול הטוב והמסור ביותר לכל אורך דרכו אל הבקבוק. את היינות של יקב מוני פגשנו לראשונה ביריד היין הראשון שנערך בירושלים במושבה הגרמנית בשנת 2005, אם איננו טועים, וכבר אז רשמנו לעצמנו הערה לעקוב אחרי התפתחותו של היקב.
ערב ההשקה נערך בחדר הארועים הפרטיים של המסעדה. זו הפעם הראשונה שאנחנו יושבים בו, למרות שזכינו כבר להציץ לתוכו מבפנים – וזאת בניגוד למציצנים מצד הרחוב. האולם עם השולחן הארוך, הנברשות ומדפי היינות ניצולי "פרי הגפן" זצ"ל יוצרים אווירת משתה נחמדה מאוד.
כוכב הערב היה ללא ספק היינן של יקב מוני, סם סורוקה. הוא נתן הסברים מפורטים על כל יין וענה על שאלות הקהל. למזלנו הצלחנו לחטוף אתו שיחה ארוכה במהלך הארוע ואחריו. סם איש מעניין מאד עם ידע רב וסיפורים על יין מכמה יבשות. הוא מגיע אלינו מקנדה (בשנת 2003), שם למד לתואר ראשון צילום ואנתרופולוגיה. אחרי שעבד זמן מה כצלם הוא החל ללמוד טכנולוגית מזון באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול. הוא ניצל תוכנית חילופי סטודנטים כדי ללמוד שנה באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה. במהלך שנה זו הוא עבד בשני בצירים וצבר ניסיון מעשי. לאחר אותה שנה המשיך סם בנדודיו והגיע לחבל לונגדו-רוסיון שבדרום-מערב צרפת, שם עבד דווקא ביקב האוסטרלי Houghton’s ומשם המשיך לעבודה באותו יקב, אבל באוסטרליה, על יד פרת'. על הדרך הספיק סם לעבוד ביקב קנדי (!) באזור מפלי הניאגרה וביקב אוסטרלי נוסף בבעלות יהודית באזור Coonawarra. בשלב מסוים המליצו לו על תעשיית היין העולה של ישראל. הוא עבד ביקב כרמל ובשנת 2006 החל לעבוד ביקב מוני. בין השאר למדנו מסם על תעשיית היין של קנדה, בה מתמחים בעיקר ביינות לבנים ובמה שנקרא יינות קרח (Ice Wine).
טעמנו בסה"כ ששה יינות במהלך הארוחה. היינות הלכו מן הקל אל הכבד ולבסוף אל הקליל:
קולומבארד 2010 – עשוי מענבי קולומבארד, אשר במקור גדלים בחבלי קוניאק וארמניאק, שם הם משמשים בצורתם הלא-בשלה להפקת המשקאות (בזיקוק) הנושאים שמות מפורסמים אלה. בשנת 2009 היקב ערך ניסיונות ראשונים בגידול ענבים אלה ומאז מייצרים יין זה. הענבים נבצרים בלילה (אז קר יותר) והתסיסה נעשית במיכלי נירוסטה בטמפרטורה של 12 מ"צ. היין חלקלק ופשוט, בעל ניחוח פירותי מאד עם דגש על תפוחים. עודד מאד נהנה ממנו ומצא אותו מתאים מאד לקיץ הישראלי, אך לדני הפריעה חמיצות יתרה. היין מכיל 12% אלכוהול.
שרדונה רזרב 2010 – מורכב מ-90% ענבי שרדונה ו-10% ענבי סמיון. מיושן 6 חודשים בחביות מעץ אלון (ישנות וחדשות). צבעו זהוב בהיר (חיטה). אפו של עודד קלט ריח זיתים, אך על התווית מצוינים תפוחים בשלים, מלונים, וניל וארז טרי. דני ציין שליין ניחוח פירותי מרהיב, אך הוסיף שטעמו היה מעט שטוח ובעל חמיצות גבוהה. היין מכיל 13.5% אלכוהול.
בשלב הזה של הערב שמנו לב שסם מודד במדחום את טמפרטורת היינות האדומים שבדקנטר, לוודא שהם מוגשים לנו בסביבות ה-15-16 מ"צ, כראוי. בארץ צריך אולי לשנות את המונח "טמפרטורת החדר" ל"טמפ' המערה/המרתף/המזגן".
מרלו רזרב 2009 – הענבים מגיעים אך ורק מכרמי היקב והיין מתיישן 14 חודשים בחביות העשויות מעץ שחציו ישן וחציו חדש. זהו בעצם בלנד הכולל 10% ענבי פטיט ורדו שאינם שוהים בחביות, ושמתגברים את טעמו של היין ונותנים לו גוף, צבע וחוט שדרה, כך על פי דברי היינן. ליין צבע אדום-תות יפה והוא יבש מאד. זה יין שנשמח לטעום שוב בעוד שנה. היין מכיל 13.8% אלכוהול.
קברנה סוביניון רזרב 2009 – מורכב מ-95% קברנה ו-5% פטיט ורדו. הוא נח בחביות אלון כ-14 חודשים. צבעו אדום כהה. טעמו הראשוני היה נחמד מאד, אולם שנינו הסכמנו שכדאי לתת לו לנוח עוד שנה-שנתיים בבקבוק. היין מכיל 14% אלכוהול.
שיראז רזרב 2009 – הפתעת הערב עבור דני, זהו השירז הראשון שערב לחכו. גם הוא מכיל 5% ענבי פטיט ורדו והוא מיושן 14 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאי. דני מתוודה שעל פי רוב הוא איננו מצליח לזהות טעמים ביינות, אבל הפעם בלטו לו טעמי שוקולד ופירות יער. "הייתי שמח ללוות סטייק טוב או תבשיל בשר ציד עם יין זה", אמר הלה. עודד מצדו ציין שהוא מריח בעיקר אלון (ריח החבית). סם ציין שהאקלים בארץ דומה לאקלים בדרום צרפת ועל כן הוא מתאים לגידול ענבי שיראז. היין מכיל 14% אלכוהול.
מוסקט קינוח 2010 – יין קליל ומתקתק ששמו אומר הכל. הופתענו מעט לראות אותו מגיע בבקבוק האופייני ליינות הלבנים של אלזס. היין מכיל 10% אלכוהול.
במקביל ליין הגיעו מנות אוכל שונות: אנטיפסטי, לחם עם קונפי שום ושמנ"ז עם בלסמי וריזוטו פטריות שתובל גם בקצח (מפתיע ומעניין). הרשים אותנו במיוחד קרפצ'ו בקר משובח עם קוביות קטנות של שזיף (שילוב מוצלח), שיני שום וארוגולה. מסלט העלים הקראנצ'י החרמנו את גבינת הברי (טלג’יו, עפ”י התפריט), טעמנו את העלים רק כדי לדווח שהסלט היה באמת קראנצ'י והרוטב טעים ותהינו על פשר פרוסות התפוח מצופות הסוכר.
לעיקריות קיבלנו חזה עוף עם מילוי טחינה, אשר היה מעט יבשושי, וקבבוני טלה טעימים (שהוכנו למידת מדיום, כמו שצריך) עם תבשיל עדשים שחורות (ולא שחורים) מוצלח מאד.
המנות האחרונות כללו משהו שנראה כמו מוזלי ללא היוגורט או קרמבל שהתפוצץ, שעל אף מראהו נעם לחכנו. היו גם סורבה בארבעה טעמים, ערימת חומיות עסיסיות ועתירות שוקולד וקינוח שוקולד ממולא בשוקולד שהיה גם הוא טעים.
(אחרי הפיצוץ)
לסיכום, חלק מהיינות שטעמנו היו מוצלחים מאד וחלקם, לעניות דעתנו נטולת יובלנו, עדיין לא שַם, אך יש להם פוטנציאל טוב. מעניין יהיה לטעום אותם בעוד שנה ובעוד שנתיים ולראות איך הטעמים מתפתחים. גם על פי סם, הרזרבים עדיין צעירים ומומלץ לחכות אתם. בכל אופן, המחירים כעת סבירים בהחלט. יינות הרזרב עולים 80 ₪ הבקבוק, ויינות הקינוח והקולומבארד מתומחרים 3 בקבוקים ב-100 ₪.
נראה לי שהסתדרתם בלעדי די טוב. נשמע כמו שליינות יש פוטנציאל ושווה להשקיע עכשיו ולהינות מהם עוד יותר בעוד שנה או שנתיים.