כשהגשתי לצמחונית קערה של מלח יין אדום, שתריח, היא שאלה בשביל מה זה טוב. אני יכול לחשוב על כמה סיבות:
1. זה מגניב
2. הריח מטריף
3. זה יפה
4. זו הזדמנות להשתמש בשאריות יין
5. זה תיבול מעניין
6. תהליך ההכנה נעים
מלח מתובל כבר יצא לי להכין ולהשתמש. זה תמיד נחמד. אפשר להוסיף למתכון הזה עשבי תיבול קצוצים דק ולייבש אותם ביחד עם המלח. אני מעדיף את זה עם מלח ויין בלבד, כדי לא לטשטש את ניחוח היין. למערבבים אני מציע לא להוסיף יותר מדי טעמים, אלא לבחור אחד או שניים. טעמים נחמדים יכולים להיות רוזמרין, תימין, מרווה, דפנה, נענע, שומר, קליפת תפוז, קליפת לימון, פלפל שחור, כוכב אניס, קינמון, הל, וניל, ג'ינג'ר, קפה טחון, שום, פטריות מיובשות, פירות מיובשים, פלפל חריף, בייקון, חומץ בלסמי, קליפה קשה של גבינת פרמזן.
בחרתי מספר מתכונים על פי תמונת התוצאה הסופית, השוויתי יחסי מלח ליין ואופני ההכנה, בחרתי את החביבים עלי, ערבבתי ביניהם וכך עשיתי:
מלח יין אדום
אמל"ח
חצי ליטר יין אדום טעים
1 ק"ג מלח גס
תו"ל
מרתיחים את היין בסיר קטן, מחלישים לאש בינונית ומצמצמים כ-20-30 ד'. היין מצטמצם מאד, שימו לב שהוא לא הופך צמיג מדי. שליש כוס יין מצומצם תעשה את העבודה.
מעבירים לקערה ומצננים היטב.
מוסיפים את המלח ומערבבים היטב עם היין. אנחנו צובעים את המלח, לא ממיסים אותו.
יש המציעים לייבש את המלח בשמש. רעיון יפה, אם לא אצה לכם הדרך.
מחממים תנור ל-150 מ"צ, מעבירים את המלח לתבנית עם נייר אפיה ומשטחים כמה שאפשר.
אופים כ-45 ד' עד שעה. פעם בכמה דקות פותחים את דלת התנור כדי לתת לאדים לצאת ובזהירות מערבבים את המלח. הוא חייב להיות יבש.
כשהמלח מתקרר לגמרי מעבירים לצנצנת אטומה.
(לפני ואחרי)
אחרי האפיה זה לא יצא אדום יפה כמו בתמונות התחקיר, אלא יותר לכיוון חוּם. בפעם הבאה אנסה חוֹם נמוך יותר לזמן אפיה ארוך יותר, או אולי בכל זאת אעזר בשמש. עד אז יש לי די הרבה מלח יין.
