זולל מתנות יחיה

המתנות החביבות עלי הן מן הסוג המתכלה וביחוד מתחום המזון. לפני כמה אשתקדים קיבלתי מאחותי במתנה ליום ההולדת קופסה של קפטן קראנץ' חמאת בוטנים שהכינה בעצמה. את ה"במבה" העגולה הזו, שמיוצרת באמריקע, זללנו בתור ילדים כשמחירה לא האמיר מעל 15 ש"ח חדשים. ברם-אולם, אמש ערפילי אחד היא נעלמה ממדפי המרכולים ומאז ניתן לרכוש אותה בסכום שערורייתי של 50 ש"חים בחנויות ממתקים אכסקלוזיביות בודדות בקצה המזרחי של אגן הים התיכון, באיזור רחוב דיזנגוף.

קופסת מדגני הבוקר של 'Dunkin היתה ג'ינג'ית באופן דומה לזו של הקפטן, על כן נבחרה להיות הבסיס לאופרציית הזיוף המתוחכמת. עליה הודבקה בעורמה הדפסה של מוצר המקור.
ומה בפנים? חטיף תירס אפוי, אותו ציפתה אחותי בתערובת של חמאת בוטנים ושמן ניטרלי ואפתה בחום בינוני עד שהתייבש וחדל מדביקותו העיקשת.


זה לא היה קפטן קראנץ', אבל זה היה טעים מאד ומושקע למכביר והיתה בזה חמאת בוטנים. התרגשתי בלב.

Give me that
Peanut
Butter
Crunch!
Give me!
I need!!
I need!!

פורסם בקטגוריה הגיגים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה