כל קיץ קורה דבר מה. הקיץ הזה עוד לא פגשתי את חברי הסיני. חשבתי עליו כשיצאתי אל אותו אחה"צ תל אביבי סמיך ומיד התחלתי להקליד: "אני צועד לכיוון מבשלת שניט," כתבתי לו, "שם אני מתכוון להעביר שעתיים של שתיה מופרזת. אתה בא?" בסופו של שיחוח לא נפגשנו, אבל גיליתי שהוא לא מכיר את המקום המיוחד שנמצא רק רבע שעה הליכה מיוזעת ממעוזו. כשל מודיעיני.
מבשלת Schnitt הוקמה בתחילת 2022 על ידי הבעלים של Porter & Sons הסמוכה ומוגדרת brew pub – מבשלה שמייצרת בירה לצריכה במקום בלבד – כמה נפלא. מגוון הבירות משתנה כל הזמן. הבשלן הראשי הוא אלון שוורץ, שנמצא שם מתחילת הדרך. לפני השניט הוא בישל במבשלות שפירא, ג'מס ואלכסנדר. אני קורא מדי פעם על בירות מעניינות שהוא רוקח – מגניב מאד, אני לגמרי מתחבר אל ענין הניסויים ושילובי הטעמים, אבל את הבירה שלי אני אוהב בלי יותר מדי הפתעות. ליקטתי כמה דוגמאות מעבודותיו: חושחש, פסיפלורה, גויאבה, רימון ודבש, קוקוס, אננס, מנגו, משמש, סלק, ורדים והיביסקוס, קרמל מלוח, חוואיג', שבבי עץ אלון, אגוזי לוז, קפה, קקאו.
נכנסתי לח אך נחוש אל המבשלה שבפינת כיכר גבעון (האזור שבין החשמונאים לארבעה). בשניט אין מלצרים – מזמינים ומשלמים על הבר, כמו באירלנד. שאלתי קודם על הסטאוט – לא היתה. ומה בדבר ה-IPA ומה בענין העננים שחונים בפאתי הבירה הפרחונית?* יש IPA! שמחה גדולה. עוד אני מפשפש אחרי הארנק, נתבשרתי שהבירה שלי עולה 17 שקלים.
"17 ₪ לחצי ליטר? את בוודאי טועה…"
אז"ש (אז זהו, שלא), מסתבר שהשעות 12:00-18:00 באמצע השבוע הן שעות שמחות. הממ… אולי כח העל שלי הוא לדעת מתי להגיע למבשלות בירה? לזכות שניט ירשם שלא רק שיש שעות שמחות גם ביום שישי (16:00-19:00), אלא גם שאתה לא נדרש להזמין שתי בירות, אלא מחיר הבירה הוא 50%. מזל שאני לא גר בסביבה.
בתחילת הדרך כתב להם מישהו על המחיר: "גם 30 ₪ לכוס בירה זה נורא יקר. ב-9 יורו אפשר לשתות שלושה חצאים בברלין". אהבתי את תשובתם: "איזה כיף! נשמח ממש! נשמח גם לאותה רגולציה כמו של הקולגות שלנו בברלין, עם אותו מס בירה כמו שלהם. כשיקרה, אני מבטיח שתוכל גם אצלנו לקנות במחירי "ברלין"." (מתוך עמוד הפייסבוק של המבשלה). המחירים בברלין, אגב, עלו מאד מאז. גם מחירי הבירות בפורטר אנד סאנס עלו ל-36-42 ₪ לחצי ליטר. השלנקרלה המעושנת המופלאה היא היקרה ביותר.
הבירות קרות, טריות וטעימות. לא רק בגלל המחיר, הן טעימות כמו שבירות מסחריות מייצור המוני לא.
גם בגזרת האוכל לא משעמם:
(התמונה לקוחה מעמוד הפייסבוק של המקום)
בביקור הקודם נהניתי מאד מהסטאוט הטובה והייתי חייב לנסות את כדורי הפולנטה המטוגנים – גאוני! אבל לא נפלתי. הייתי שם בפנים גבינה ו/או חמאה ו/או פטריות כדי לרענן את הצחיחות. הצמחונית לקחה את הרידיפיין בורגר. על אף שאני ממשיך לנסות, אני לא מתחבר אל הרידיפיינים למיניהם. מצער, אבל יש לזה טעם לא ברור לכיוון החשוד. הפעם הסתפקתי בטבעות הבצל, שהיו לא רעות, אבל גם לא מדי מעניינות.
"אנחנו לא רוצים לחנך את הקהל אלא לזרום איתו", צוטטו הבעלים בכתבה בטיים אאוט בראשית הדרך. יפה ומאד לא ישראלי – אני נכשלתי בנושא הזה…
המבשלה משתפת פעולה עם מבשלות אחרות בארץ ובעולם. בנוסף, הם ערים ופעילים חברתית, מה שלטעמי מייחד אותם ונרשם לזכותם. כדאי לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של המקום.
לסיכום, עוד מקום מוצלח מבית היוצר של פורטר אנד סאנס, נורמה ג'ין ונורמן.
אה כן, אני גם מחבב את הקואסטרים שלהם.
שניט מבשלת בירה
רחוב הארבעה 12, כיכר גבעון, תל אביב
* "ומה בדבר בגידת הזמן ומה בעניין העננים
שחונים בפאתי הסתיו הריחני"
כל קיץ / נתן יונתן
ביקורינו הראשונים ב-Porter and Sons:
Porter & Sons re and revisited
סיור בחדר החביות ופגישה עם יואב עלון
