נגמרה לי תערובת הבהאראת. אני תמיד מכין לבד, אבל מאז שהתחלתי לכתוב עליה משהו עוצר אותי מלהכין חדשה. קניתי תערובות בהאראת מוכנות בכמה חנויות תבלינים בתור תירוץ, אבל נראה לי שמה שעוצר אותי זו דווקא הרשומה הזו. עכשיו, משנגמרה לי גם תערובת חמשת התבלינים הלא-מאד-שונה, נגמרו התירוצים ואני צריך לגשת לטחון. ולצלם. ולכתוב. טוב, נו…
היתרון הגדול של תערובות תבלינים הוא שזה כבר מוכן וכל שנותר הוא להוסיף אותן בזמן הבישול. החסרון הוא שאם מכינים מראש, עם הזמן הטעמים והריחות דוהים – ליחם נס. על כן כדאי להכין בכל פעם כמות קטנה או לחלק דורונים לחברים. קליה קלה במחבת יבשה, אגב, מחיה ומחזקת את הטעמים.
הבהאראת העיראקית/ערבית, חמשת התבלינים הסינית וגארם מסאלה ההודית – שלוש תערובות תבלינים דומות מאד שלכל אחת מהן אינספור מתכונים.
בּהאראת (بَهَارَات) בערבית הוא הריבוי של בהאר – תבלין. מעניין שהכתיב הנפוץ של מילה זו בעברית הוא דווקא בהרט, לפעמים גם בקרב דוברי ערבית. על כל פנים, התעתיק הנכון הוא בהאראת.
אני לא מתכוון להכנס פה לוויכוח של מה המקורית ואיך נכון להכין וזה בכלל לא המתכון. ככה אני מכין אותן וזהו. חלאס. אפשר, כאמור, לקנות אותן מוכנות. בכל חנות תבלינים זה יהיה קצת שונה, שזה דווקא מעניין, כמו תערובת ראס אל חנות ששונה בכל מקום. יש גם תערובות עם אותו שם שמיועדות לסגנונות שונים של תבשילים.
כדי לזרז עניינים, אפשר בעקרון לקנות תבלינים טחונים ולערבב, אבל הטעם והניחוח יהיו עייפים יותר מהחומר הטרי. לכן אני ממליץ לטחון או לגרר בבית תבלינים שלמים. לשם כך נזדקק למטחנת תבלינים ידנית, או חשמלית ולפומפיה עדינה. מי שרוצה להשקיע במיוחד מוזמן לעבוד עם מכתש ועלי.
בהאראת 
אמל"ח
3 כפות תרמילי הל
3 כפות מסמרי ציפורן
3 כפות אגוז מוסקט מגורר טרי (2 אגוזים)
4 כפות קינמון טחון, עדיף ממקלות שטחנתם לבד
1 כף ורדים מיובשים
תו"ל
קולים תרמילי הל, מסמרי ציפורן ומקלות קינמון במחבת יבשה, קולים בנפרד מוסקט מגורר, מצננים, טוחנים ומערבבים.
כמה קולים? בלי לשרוף – עד שמתחיל ריח נעים לעלות.
ההל מגיע עם קליפה שדי מייאש לקלף אותה, אבל קראתי שזה בסדר להשאיר אותה ומאז כך אני עושה.
חמשת התבלינים 
(כן, יש יותר מ-5)
את התערובת הזו הכירה לי שולי (צ'ון לי), אמו הסינית של הסיני. איכשהו ברוב המתכונים שראיתי יש יותר מחמישה. על כל פנים, כל תבשיל שתוסיפו לו מעט ממנה יזכיר לכם משהו סיני.
פלפל סצ'ואן, שמופיע ברוב המתכונים, לא יותר מדי נפוץ במחוזותנו. בחנות התבלינים האחרונה ששאלתי עליו בישר לי המוכר שאני השני ששואל מאז נפתחה החנות. מאידך, בספרה "המטבח הסיני", כותבת רות סירקיס בסוף התיאור של "אבקת חמשת התבלינים", שתחליף פשוט יותר לתערובת הוא פלפל אנגלי טחון. הממ… באין ציפור שיר, גם <צונזר> זמיר. נחליף את הסצ'ואן באנגלי.
מדריך לארוס הכבד, ששחר סחב עבורי כל הדרך מהודו, מציין שמשתמשים בתערובת בכמויות קטנות – אדרבה.
בתערובת הזו הקינמון קצת פחות חזק, האניס מחליף אותו בגזרת הדומיננטיות. לרגל הצילומים הוספתי גם ג'ינג'ר ואת זה שהוא בין ג'ינג'ר לקינמון – חולינג'ן, שהכרתי בשוק הכרמל, כך שיצאה לי תערובת שבעת ה-.
אמל"ח
1 כף זרעי שומר (בר, במקרה הזה)
1 כף פלפל אנגלי
1 כף כוכב אניס
1 כפית קינמון טחון, עדיף ממקל שטחנתם לבד
1 כפית מסמרי ציפורן
1 כפית ג'ינג'ר מיובש, מגורר
1 כפית חולינג'ן מיובש, מגורר (לא חובה)
תו"ל
קולים זרעי שומר, פלפל אנגלי, כוכב אניס, מקל קינמון ומסמרי ציפורן במחבת יבשה, קולים בנפרד ג’ינג’ר וחולינג’ן, מצננים וטוחנים.
כמה קולים? בלי לשרוף – עד שמתחיל ריח נעים לעלות.
גראם מסאלה
שמשמעותה בהינדית "תבלינים חמים", מורכבת מתבלינים יבשים הידועים בתכונתם לחמם את הגוף. אני לא מכין גראם מסאלה, אבל דעו לכם שהיא דומה מאד לשתי הנ"ליות.
אז מה היה לנו שם?
בהאראת
אמל"ח
3 כפות תרמילי הל
3 כפות מסמרי ציפורן
3 כפות אגוז מוסקט מגורר טרי (2 אגוזים)
4 כפות קינמון טחון, עדיף ממקלות שטחנתם לבד
1 כף ורדים מיובשים
תו"ל
קולים תרמילי הל, מסמרי ציפורן ומקלות קינמון במחבת יבשה, קולים בנפרד מוסקט מגורר, מצננים, טוחנים ומערבבים.
כמה קולים? בלי לשרוף – עד שמתחיל ריח נעים לעלות.
ההל מגיע עם קליפה שדי מייאש לקלף אותה, אבל קראתי שזה בסדר להשאיר אותה ומאז כך אני עושה.
חמשת התבלינים
אמל"ח
1 כף זרעי שומר (בר, במקרה הזה)
1 כף פלפל אנגלי
1 כף כוכב אניס
1 כפית קינמון טחון, עדיף ממקל שטחנתם לבד
1 כפית מסמרי ציפורן
1 כפית ג'ינג'ר מיובש, מגורר
1 כפית חולינג'ן מיובש, מגורר (לא חובה)
תו"ל
קולים זרעי שומר, פלפל אנגלי, כוכב אניס, מקל קינמון ומסמרי ציפורן במחבת יבשה, קולים בנפרד ג’ינג’ר וחולינג’ן, מצננים וטוחנים.
כמה קולים? בלי לשרוף – עד שמתחיל ריח נעים לעלות.
לא מזמן קניתי בגחמה של רגע בהאראת ואני עדיין מחפש מה לעשות איתה. ד"א, הסבר יפה על הכתיב. זה הדבר הראשון שחשבתי עליו ברגע שהתחלתי לקרוא.
בפעם הבאה שאתה מכין אורז, שים כפית של התערובת בהתחלה, עם השמן. הריח יאשר לך שזה נכון.
דני אני שם בהאראת (מי כותב ככה מי) במג'דרה, זה יושב בול. גם בקבבים. לעיתים זה גם נכנס לבולונז ולפריקרוב (פריקה + כרוב, כמו מג'דרה רק שאין שום קשר).
זה עוד שני אל"פים, תופס מקום וגוזל אנרגיה