מצאתי בחנות תבלינים, במחלקת החליטות, פרחים של אפונת הפרפר (Clitoria ternatea). הפרחים הסגלגלים הללו הופכים מים רותחים שקופים לכחולים. וכמו בניסוי הכרוב הסגול מילדותנו המדעית, בסביבה חומצית הנוזל משנה את צבעו לסגול. טריק מסיבות מגניב למדי, שאינסטינקטיבית גרם לי לחשוב על קאיפיריניה.
זו לא הפעם הראשונה שאני כותב על קאיפיריניה, זהו ללא ספק הקוקטייל החביב עלי: קר, פשוט ועם הרבה לימון. לאחרונה הזדעזעתי לגלות שחבר שלי, ליאור, לא אוהב לימון. לא בסלט, לא בקרטיב ולא בקוקטיילים. הוא גם לא אוהב אלכוהול, אז הוא יוצא מהפוסט. זה באמת ענין שמעלה תהיות לגבי בסיס חברותנו.
(מימין: תה פרחי אפונת הפרפר, משמאל: אותו תה, עם לימון)
דנידין הרואה ואינו נראה הפך לכזה אחרי ששתה את המים הסגולים שפרופ' קתרוס השאיר על אדן חלונו. זה הזכיר לי להקה שהכרתי בראשית שנות ה-2000 בשם קתרוס. בהמשך שינו את שמם ל-Mr. Toad. כדאי לכם להאזין לזה: So much for secrets
קאיפיריניה אפונת הפרפר
אמל”ח
1 כפית פרחי אפונת הפרפר
½ כוס מים רותחים
1 לימון
1 כף סוכר/דבש
½ כוס קשאסה
קרח גרוס
תו”ל
מוזגים את המים הרותחים על פרחי אפונת הפרפר ומתפעמים מהצבע הכחול העז. מניחים בזהירות את הכוס במקרר, שתתקרר.
חותכים את שני קצוות הלימון. חוצים לאורך. פורסים כל חצי לרוחב ושוב חוצים את כל הפרוסות לאורך, כך שיוצאות פרוסות של רבעי לימון.
מועכים בשייקר את הלימונים והסוכר (או בקערה, באמצעות תחתית של כוס או מערוך) כדי שהסוכר יימס במיץ הלימון.
מוסיפים את הקשאסה והמים הכחולים מהמקרר לשייקר.
ממלאים את השייקר בקרח גרוס
מנערים היטב עד שמרגישים שהשייקר כולו קפוא.
טועמים ומתקנים טעמים, אם צריך.
מוזגים לכוס הקאיפיריניה החביבה עליכם ומראים לקהל שהנוזל כבר לא כחול.
Ta Da!
(…בסדר, נו – ורדרדה)
שימו לב שבוויקיפדיה (מקור מוסמך לכל הדעות) כתוב ש"נכון ל-2023, הצמח אינו מאושר למאכל או לשימוש במוצרי מזון בישראל או באירופה.[1]". רק אומר.
העשרה:
שתיין שיש לו בעיה של כתיבה / מיכאל הנדלזלץ
צבע הסלק / נעמי זיו
תה פרחי אפונת הפרפר / וויקיפדיה
קסם כרוב משנה צבעים / ד"ר אבי סאייג
תוך כדי כתיבה עלה לי הרעיון להכין קוביות קרח כחולות. להלן התוצאה:
המגע של המים עם העראק גורם לאמולסיה החלבית, מה שיוצר קוקטייל עצמאות, דרדסים או בוואריה (המדינה החופשית). זכרו איפה הזדעזעתם מזה לראשונה.
וואו, תהליך מרתק שלא ידעתי שאפשר לעשות עם פרחים. כולנו מכירים את צביעה עם כרוב או סלק, אבל זה כבר משהו אחר. יש לחליטה טעם? נראה לי שהטריק קצת מתבזבז על הקאפיריניה, כי הלימון משנה את הצבע הנדיר לצבע הרבה פחות נדיר. הצביעה הכחולה של העראק רק מהקרח מרשימה יותר לדעתי.
אין לפרחים טעם מיוחד, הצבע הכחול מרתק בהחלט. אגב, ניסיתי להפיק צבע אדום באופן דומה מחוטמית זיפנית, אך ללא הצלחה מרובה.
הכחול היום כחול מאד. מסכים עם דני.
בשולי הדברים, זה חבר זה?