פעם ראשונה בברצלונה – חלק א’

IMG_9228a

בעוברנו בשרוול המוביל אל המטוס לברצלונה עולות ויורדות בראשינו מספר שאלות גרות הורל:

1. האם כדאי לנסוע?

התשובה על כך פשוטה, בהחלט כן. הטיסה מישראל אורכת כ-4 שעות ורבע (תלוי בכיוון הרוח), שזה לא נורא אם יש לך חומר קריאה טוב, או תשבץ הגיון קשה במיוחד. חוץ מזה, כבר קניתם כרטיס. ברצלונה היא עיר מערבית מסודרת ונוחה למשתמש, יש הרבה מה לראות בה, והחשוב מכל, יש הרבה מה לאכול בה. יתרון נוסף בעירו של גאודי, הם התושבים מסבירי הפנים. על אף שחלק גדול מהם אינו דובר אנגלית, רובם ככולם משתדלים מאד לעזור לתייר המבולבל. כך קרה שברגע ששלפנו מפה של העיר כדי לאכן את עצמנו ניגש אלינו דוד שלגמרי עבר אורַח ושאל בקטלנית מדוברת אנה אנו באים. בלי מילה אחת באנגלית הסביר לנו לאיזה כיוון ללכת, איזה רכבת לקחת ובאיזו תחנה לרדת. נוסף לכל, הוא לא כייס אותנו.

 

2. האם יכייסו אותנו?

יש סיכוי סביר בהחלט. בכל אתר שנותן טיפים לחופשה בברצלונה זו אחת האזהרות הראשונות. אבא שלי חישב שמספר הכייסים בעיר לא משתנה, אבל מחוץ לעונה, כשיש פחות תיירים, יש יותר כייסים על כל תייר. כשירדנו מהמטוס הייתי בדכאון נוראי מהמחשבה הזאת, אז אמרנו שאולי פשוט נמצא מישהו, ניתן לו את הארנק ונגמור עם זה כבר. בשעות הראשונות הלכנו ברחובות בחרדת כיוס כשהפראנויה מכרסמת לי כאן וכאן וכאן, אבל עד מהרה נרגענו ובמשך כל שהותנו בברצלונה לא כוייסנו ולא נשדדנו.

 

3. איזה שווקי אוכל יש בברצלונה?

IMG_9205

או! טוב ששאלתם. השוק המוכר והידוע הוא כמובן La Boqueria, שנמצא במרכז שדרות הרמבלה, הרחוב התיירותי המרכזי של העיר, שסביר להניח שהמלון שלכם נמצא במרחק של פחות מ-5 דקות הליכה ממנו. זהו שוק מקורה גדול בהרבה מהשוק בנמל תל אביב, נקי מאד ומתוייר מאד. הוא מקסים.

בוקריה

(למעלה באמצע – ארנבות, אווזי בר ופסיונים. למטה באמצע – פירות ומיצים ומימינם סנדוויץ’ על שיפוד)

יש בשוק דוכנים רבים של פירות, ירקות, דגים, פירות ים, בשר, גבינות, ממתקים ודוכני אוכל, מהם גם כאלו עם דלפק וכסאות בר, עליהם אפשר לשבת וליהנות מאוכל טעים ולא בלתי יקר. כשלא נורא צפוף זוהי חוויה מרתקת וחגיגה לעיניים. משגמרה להזדעזע מדוכני הבשר שהציגו ראשי טלה, אזני ורגלי חזיר ולשונות פרה, רכשה הצמחונית בעבור יורו אחד קופסא עם פירות חתוכים ואני רכשתי ערימה של דגים מטוגנים בבלילה ונקניק טעים (2.5 יורו), שאת סופו גמרתי בנמל התעופה בדרך חזרה הביתה. היה מצוין.

IMG_9221

www.boqueria.info

 

דה לה קונספסיו 

שוק אוכל מקורה נוסף שמתחתיו יש סופרמרקט גדול הוא Mercat de la Concepcio. היינו שם התיירים היחידים וזה מבשר רק טובות. השוק מציע מבחר דומה של מוצרים, רק שהוא לא צפוף. אין לי תשובה מוסמכת האם שם זול יותר מהבוקריה, אבל יש לצפות. השוק נמצא ברחוב Aragó 313-317 וביום ראשון הוא סגור.

www.laconcepcio.com

 

 שוק ערב

בשבת בערב מצאנו במקרה דוכני אוכל כפרי ברובע הגותי בכיכר Del PI. היו שם דבש, גבינות, תבלינים, מאפים, ריבות, שמן, יין ואפילו בירה בוטיק.

 

עוד שוק שקראתי עליו המלצה אבל לא יצא לנו להיות בו הוא Mercat De Sant Antoni. זהו שוק אוכל הדומה לשוק הבוקריה ובדומה לקונספסיו הוא מיועד למקומיים. Comte d'Urgell 1. סגור בראשון ובמקומו יש שוק יד שניה.

www.mercatdesantantoni.com

 

שימו לב, תמיד תסתכלו על האוכל לפני שאתם יושבים/קונים. ראינו פה ושם מקומות שהציעו אוכל עייף.

 

4. איך לעזאזל כותבים Tapas בעברית?

טפאס

טאפאס? טאפס? טפאס? טפס? תפאס? נלך על טאפס. אם יש לכם בעיה עם זה, תתמודדו.

 

5. מה זה טאפס ובשביל מה זה טוב?

פירוש המילה טאפה בספרדית הוא "מכסה", וברבים "טאפס". טאפס הן מנות קטנות לנשנוש ליד המשקה, בדומה למאזטים ביוון ולאנטיפסטי באיטליה, רק שבספרד נוכל למצוא בתי אוכל בהם מגישים רק טאפס. נראה שהם התפתחו בגלל זבובי פירות חובבי שרי מתוק שגרמו לצורך בכיסוי כוסות המשקה בפרוסות לחם, מה שהוביל לצורך להניח משהו טעים על פרוסות הלחם. בעלי בתי משקה הבינו עד מהרה שחטיפים מלוחים מצמיאים את הלקוחות וגורמים להם להזמין עוד שתיה ולכן גיוונו עם מיני נקניקים וגבינות. עם השנים והמבקרים השונים בספרד, מהם מוזמנים יותר ופחות, גדל המגוון הקולינרי והושפע ממקומות שונים בעולם. במלים אחרות, הם לקחו רחוק בכמה מאות שנות אבולוציה את הבוטנים/בייגלה/זיתים שמגישים בארץ ליד הבירה.

tapas1

בצפון ספרד, בעיקר בחבל הבסקים, מגיעות מנות הטאפס נעוצות לפרוסת הלחם עם קיסם ובשל כך הן מכונות פינצ'וס. בתום הארוחה יספור המלצר את הקיסמים שעל הצלחת ויחייב את הסועד בהתאם (הגלגלים במוח הישראלי שלכם מתחילים לעבוד, נכון?).  

 

6. איפה אוכלים טאפס טובים?

בהרבה מאד מקומות. הם מבינים באוכל, הקטלנים. מה שנחמד בטאפס זה שאתה רואה את מה שאתה עומד לאכול. ברוב המקומות אתה יכול לשאול ויסבירו לך מה יש בצלחת (וגם אם זה לא באנגלית, אפשר להבין) ובחלקם אתה לוקח בעצמך לצלחת. היום הטאפס כבר לא מכסים כוסות משקה, אלא מסודרים יפה על צלחות לאורך הבר. על פי רוב, אפשר להכניס את הראש למסעדה, להתרשם מטריות ויופי המנות ולהחליט אם נכנסים או לא. ככה אפשר לעבור בכמה מקומות באותה ארוחה. אין יותר מדי מה לשאול על מחירים, הם די אחידים, פשוט להתיישב (על הבר הכי כיף, כי אז רואים עוד מנות שיוצאות לשולחנות ואפשר לדובב את הדוד/ה שמאחורי הבר), לבחור את כל מה שנראה טוב ולכרסם לדעת.

אני ממליץ שלא לתכנן את הטיול על פי המלצות, אלא לסמן, כמונו, את המקומות המומלצים על המפה ואם אתם שם בסביבה ובא לכם לאכול, לאתר ולתקוף.

 

על הרפתקאותינו בגזרת הטאפס בפעם הבאה.

פורסם בקטגוריה ביקורת יין, ביקורת מסעדה, בירה, בשר, גבינות, דגים, יין, ירקות, מסעדות ובתי אוכל, ספרד, פירות ים, קינוחים, שווקים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות בנושא פעם ראשונה בברצלונה – חלק א’

  1. מאת דני‏:

    ככה אתה משאיר אותנו במתח? סיפור יפה הוא סיפור המצאת הטאפאס. השווקים האלה מאוד מתסכלים, כי אתה יודע שלעולם לא תצליח למצות אותם.

  2. מאת עודד‏:

    לסיפור המצאת הטאפס גרסאות רבות, בחרתי את ההכי פחות לא הגיונית.
    לגבי השווקים, צודק לגמרי. הפתרון הוא לגור בעיר כמה שבועות/חודשים ולערוך ניסויים ממוקדים.

  3. מאת מאיה‏:

    COOL.
    זה רעיון טוב לשווק פרוסת לחם קטנה שעליה משהו בתור איזה שם יפה כמו טאפאס.
    ביוון לא ראינו ולא אכלנו מאזטים.
    בארץ קוראים לזה מתאבנים, לא?

  4. מאת עודד‏:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Meze

    בארץ קוראים לזה מנות ראשונות/סלטים, אבל זה לא בדיוק טאפס.

  5. מאת מאיה‏:

    בתפריט קייטרינג של החתונה קראו לזה ברוסקטות. זה היה נראה לנו בזבוז לקחת מנה של לחם קטנטן קלוי. אבל מהצילומים שלך זה נראה שהספרדים הרבה הרבה יותר יצירתיים ונדיבים במה שהם שמים על הטוסטונים.

  6. מאת דני‏:

    גרתי פעמיים תקופות ארוכות בערים עם שווקים מרשימים ואני עדיין מתחרט על כל מיני דברים שלא ניסיתי ולא עשיתי.

  7. מאת יובל‏:

    אתה משאיר אותנו במתח. כמו שאמרתי לך, בילינו שם רק חצי יום. אין ספק שפעם הבאה שנהיה שם זה יהיה לסופ"ש ארוך של בילויי שתיה ואוכל…

  8. מאת מיכל‏:

    אחח.. עושה חשק לבקר בברצלונה שוב ולחזור אל האוכל הטעים והסנגריות.. 🙂
    מצרפת להנאתכם את 'ברצלונה' של פרדי מרקורי, בביצוע שלו ושל זמרת הסופרן מונסראט קאבאייה בפתיחת האולימפיאדה ב 1992
    http://www.youtube.com/watch?v=FqhpUfkfODI

    תהנו! 🙂

  9. מאת אהרון‏:

    לטאפס ייתרון גדול, דווקא בברצלונה. הוא נאכל לו בקלילות ביד אחת כשהשנייה פנויה לאבטח את הארנק.

  10. מאת עודד‏:

    נקודה יפה וחשובה בהחלט, לא חשבתי על זה. ואכן כשישבנו באחד המקומות ועמדו מאחורינו אנשים שהמתינו בתור הרגשתי מאויים.
    בנשיונל ג'יאוגרפיק היתה לא מזמן תכנית על כייסים. בעל מקצוע אחד נתן טיפ לתיירים שחושבים שלשים את הארנק בכיס הקדמי ימנע את כיוסו: להשכיב את הארנק לרוחב הכיס ולא לאורכו, אז קשה יותר להוציא אותו.

  11. מאת יובל‏:

    סיפור המצאת הטאפס מזכיר לי עוד סיפור… בגלל הזבובים גם מכניסים פלח לימון לתוך בקבוק קורונה. מה שמביא אותי לשאלה הבאה – רק במקסיקו יש זבובים? וזה מוביל לשאלה או עובדה אחרת – רק במקסיקו יש זבובים שאוהבים לשתות בירה?…

  12. מאת עודד‏:

    תעשו חיים! ואל תתפתה לעסקאות בשטח.
    לגבי הקורונה, יש עוד סברה שאומרת שהיו מגישים אותה בכוסות פח שהיו מחלידות והלימון נועד למתן את טעם החלודה.

השאר תגובה