פעם ראשונה בברצלונה – חלק ב’

בחלק הראשון של ברצלונה הגענו למאורעות טאפס 2011:

אז איפה אוכלים טאפס טובים?

בהרבה מאד מקומות. הם מבינים באוכל, הקטלנים. מה שנחמד בטאפס זה שאתה רואה את מה שאתה עומד לאכול. ברוב המקומות אתה יכול לשאול ויסבירו לך מה יש בצלחת (וגם אם זה לא באנגלית, אפשר להבין) ובחלקם אתה לוקח בעצמך לצלחת. על פי רוב, אפשר להכניס את הראש למסעדה, להתרשם מטריות ויופי המנות ולהחליט אם נכנסים או לא. ככה אפשר לעבור בכמה מקומות באותה ארוחה. אין יותר מדי מה לשאול על מחירים, הם די אחידים. פשוט להתיישב (על הבר הכי כיף, כי אז רואים עוד מנות שיוצאות לשולחנות ואפשר לדובב את הדוד/ה שמאחורי הבר), לבחור את כל מה שנראה טוב ולכרסם לדעת.

בקרבת הנמל התיישבנו במסעדה מומלצת מאחד הבלוגים, אבל לא אהבנו את התפריט, לכן עברנו למסעדה הסמוכה, בה התפריט יותר מצא-חן והאוכל היה נהדר:

(Celler de la Ribera (lonja de tapas

יש להם ארבעה סניפים בברצלונה. הרשת מתמחה בהגשת טאפס טרי המבושל במקום עם ההזמנה ולא מראש.

הזמנו כוס רוזה ספרדי (100% גרנאש של Casillo de Javier) וכוס שרדונה ספרדי (100% שרדונה של יקב Nuviana). השרדונה היה מעולה והרוזה קצת פחות. (2.71€ לכוס)

מהמטבח הזעיר יצאו כל העת מנות יפהפיות שהתפזרו ברחבי המסעדה.

Pan con Tomate – לחם קלוי עם שום, עגבניה, שמנ"ז ומלח שמונח על כל שולחן מבלי לשאול אם רוצים, ואחר כך מופיע בחשבון לפי מספר האנשים שאכלו. קצת כמו פיתות במסעדות מזרחיות בארץ, רק שלוקחים על זה כסף. הלחם הזה נורא טעים ופשוט מאד להכנה והוא מוגש בכל מסעדה בעיר. (3.52€ לשנינו)

 

האנטיפסטי של הצמחונית היה טוב אך מעט שמנוני. שתי מנות הכילו עגבניות מיובשות, ארטישוק, שום, חצילים, קישואים, בצל בטטה ואספרגוס. אלו היו המנות היקרות בתפריט. שימו לב שהן אפילו יקרות יותר מהיין. נראה לנו קצת יקר לאנטיפסטי, אך מאוחר יותר נבין שככה זה פה עם ירקות. (5.51€ לכל אחת משתי המנות)

 

Pimientos Padaron – פלפלי פדרונס מטוגנים במעט קמח ובזוקי מלח גס – מנה מצויינת. הפלפלים הללו מככבים במסעדות רבות בברצלונה והאגדה מספרת שאחד מתוך כמה הוא נורא חריף. לצערי לא קיבלתי כזה. הצמחונית פחדה לנסות.

Crujiente Gambas – שרימפס עטופים בפילו וטבולים באיולי. מנה יפה וטעימה להפליא. על האיולי שאלה אותי הצמחונית "זה טחינה, או מיונז?" ומיד תפסה את עצמה והוסיפה "אה, טחינה… איפה אני חיה?". (4.91€)

 

כבד ברווז על "קורות" של לחם ג'ינג'ר ורוטב מנגו. מנה מדהימה. שילוב הטעמים פשוט היסטרי. (5.37€)

Calamarcitos – קלמרים מטוגנים ועסיסיים, שיצאו לי לא בפוקוס. (5.51€)

בסך הכל, המנות היו מעולות והצוות ההודי אדיב וקורקטי.

 

נוהל מעניין שנתקלתי בו לראשונה מתרחש כשמזמינים כוסית ליקר או יין. לא מביאים לך כוס מלאה, אלא המלצר מופיע עם מגש שעליו כוס ובקבוק ומוזג מול עיניך, שתראה שלא מוהלים את זה באנטי-פְריז.

לחשבון נוספו 8% מע"מ (לא יפה, אבל זה הנוהג בחלק מהמסעדות פה) – סה"כ 42.41 €

במסעדות עם מקומות ישיבה בחוץ, הבחוץ עולה 15% יותר. אולי בגלל הקילומטראז' שהמלצרים צריכים לעשות.

Celler de la Ribera

Plaça de les Olles 6

 

Taller de Tapas

רשת של 5 מסעדות בברצלונה. רואים שם הרבה תיירים, אבל גם משפחות של דוברי ספרדית רהוטים נשמעים ונראים בשטח. האוכל נחמד, אבל אכלנו טובים ממנו. זה בפירוש לא מקום בעדיפות עליונה.

הסנגריה טובה, אבל ליטר עולה 15.95€ (80 ₪ !!) וכשאתה יושב במסעדה/טאפס בברצלונה, מה תזמין לשתות? סנגריה, ברור. הם יודעים את זה ולכן זה עולה הרבה, למרות שהמרכיבים זולים. בכל המסעדות פה הסנגריה יקרה. "זה למברוסקו" , אמרה צמחוניתי ואני חידדתי "למברוסקו בלי גזים". אגב, למברוסקו בחנויות יין עולה כאן 10 ₪, שזה פי 2.5 פחות מהארץ.

הצמחונית ניצלה את הקרח שנשאר בסנגריה כדי לשתות מים בלי לשלם עליהם. סתם מים מהברז לא תמצאו פה, רק מינרלים.

לחם עם עגבניות – טעים מאד. (2.80€ לשנינו)

פאייה פירות ים – הסבירו לנו שמכינים אותה טריה ולכן לוקח לה 20 דקות להגיע לשולחן. שמחתי ואכן היא היתה מצויינת. הצמחונית טעמה אורז מהצד. האורז היה אל דנטה נעים ולימון שסחטתי פנימה הוסיף המון.

Ensalada Catalana – סלט עלים ירוקים עם נקניקים, גבנ"ץ, עגבניה, גזר, בצל, ביצה קשה. סתם סלט, לא עשה עלי רושם בכלל ומה שלא היה ירוק, היה מעט מדי ממנו.

Crema Catalana – קרם קטלן עם ופל "גלילית", שהיה מיותר לגמרי. זה היה לגמרי דני וניל עם סוכר שרוף (החלק השווה היחיד במנה), כמו שאפרת עושה. הוא פחות צמיגי מקרם ברולה, מעט אבקתי ומרגיש פחות עשיר בטעם מקרם ברולה. כמו כן, לא איתרתי גרגרי וניל שחורים. במלים אחרות, לא. לקריאה נוספת על ההבדלים בין קרם ברולה לקרם קטלן.

שלושת אלה היו במסגרת תפריט עסקי המכיל מנה ראשונה, פאייה וקינוח. (9.50€)

מרק בצל – נחמד אך לא מדהים. הגיע רק עם כף אחת, לא יפה. (4.50€)

Truita Espinacas – אומלט תרד וגבינה שהיה נחמד מאד ועם הרבה מאד תרד. (5.35€)

מוס שוקולד – גרגרי. לא משהו. (5.50€)

הסנגריה לא עשתה לי כלום בהתחלה אבל בשלב הקינוח שמתי לב שהחדר מתחיל לזוז קצת ואני מעט מרחף, אז בכל זאת נשארים כמה אחוזים של אלכוהול בליטר של סנגריה.

Taller Tapas

Argenteria 51

 

Cerveseria Catalana

קיבלנו המלצה חמה וטריה מז'נט עם אזהרה שיש שם תור של שעה. אם היה תור לא הייתי נשאר לחכות, יען כי אינני אוהב תורים, אך למזלנו הגענו ב-13:00 פחות רבע ולא היה תור. התיישבנו על הבר וכמה דקות אחר כך כבר התחיל להשתרך תור מכובד של אנשים שקיבלו מז'נט את אותה המלצה. לא נעים שם כשצפוף, אבל האוכל מפצה על כך. יש המלצה על המקום הזה באתרים רבים ברשת ובצדק.

 

Anchoas del Cantabri – אנשובים בחומץ יין לבן – מעולה ויקר באופן מפתיע. (4.90€)

Escalivada del Temps – ירקות מטוגנים – מצוין, אך יקר למכביר. (4.55€)

 

Butifarra Blanca – נקניקיית בודין לבנה בשני כריכים (רציתי שחורה, אבל בדיוק אזל) – נחמד, אך לא מרגש. (3.60€)

סלט עגבניות וגבינה – טעים מאד. או שהוא נשמט מהחשבון, או שמקבלים את זה עם כל הזמנה.

 

Delicias Camembert – גבינת קממבר מצופה בוטנים ומטוגנת על מקל עם ריבת תותים. קסום ומכושף! (4.35€)

Broch Bogabante – שיפוד קוקי סן ז'ק ושרימפס – מעולה, עם רוטב נפלא של שום ופטרוזיליה. (3.80€)

 

פואה גרה עם רוקפור – מוגש חם בשני כריכים ונמס בפה. מנה מדהימה. הצמחונית היתה צריכה להרגיע אותי שאפסיק עם אנקות ההנאה. (3.80€)

Cerveza – כוס בירה קרה וטובה (2.25€)

סה"כ 25.25€

האיש העסוק שמאחורי הדלפק, ג'וזף, היה קורקטי מאד. לא דיבר אנגלית ולא עברית, אך הבנו אחד את השלישי. כמוהו יש בעיר מלצרים רבים שאינם סטודנטים צעירים. זה נחמד.

לראשונה נתקלנו פה בצורת הגשה והפעלה של מנת ה-Patatas Bravas – על השולחן מונחת צלחת עם ערימת צ'יפסים דקים שאפילו בזכוכית מגדלת של שען חירש אי אפשר לראות אותם, שני הרטבים (עגבניות ואיולי) וביצה חיה מונחים מעל הכל והמלצר, או ג'וזף, מערבבים הכל בעזרת שתי כפות (ג'וזף) או כף ומזלג (המלצר, שנראה לי חנטריש). הכל מִצְטַפֶּה ברוטב והביצה מתבשלת מחום התפ”א.

(מימין למטה – תור שמצפיף מאד את המסעדה, משמאל למטה – המלצר הליצן שהשתמש בכף ומזלג, פחח…)

Cerveseria Catalana

Mallorca 236

 

Sagardi

בר ארוך מאד שלאורכו כמה עמדות של אותם הטאפסים. בפנים אין כסאות והאכילה בעמידה ליד שולחנות בר. בחוץ אפשר לשבת. זהו טאפס בסקי (פינצ'וס) בו השרות הוא עצמי. אתה לוקח מהבר מה שנראה לך (אפשר לשאול מה זה), כאשר כל מנה מגיעה נעוצה בקיסם לפרוסת בגט ובסוף המלצר סופר לך את מספר הקיסמים ומכפיל בפיקס (2.35€). המנות יפהפיות והתחלופה גבוהה. מדי פעם עובר בין השולחנות בחוץ מלצר עם מנות חדשות שרק יצאו מהמטבח ומציע ברוב חן.

                           

עוגת דגים – נהדרת ומקושטת יפה בפרוסת קישוא.

פלפל ממולא טונה – נחמד מאד.

 

רוטב תפוחים עם קרם גבינה מעושנת (הצמחונית חשבה שזה משהו דגי) ושבבים של אגוז מלך – מנה מצוינת.

גבינת עזים עם ריבה – מתוק וטוב, הזכיר לה דניאלה.

פרוסת גבינה ופיצוחים – טעים מאד, אך צפוי.

כדור ham – מעולה. נראה כמו פלאפל ומרגיש כמו קרוקט עגול, עם מרקם נהדר.

המלצר הופיע עם מנות חדשות וחמות מהמטבח: נקניק אדום פיקנטי (צ'וריסו?) – נראה לי בנאלי ובכל זאת לקחתי. היה מדהים. הייתי המום מכמה טעים ועסיסי הדבר הקטן הזה. מרוב הנאה שוב נאלצה הצמחונית להרגיע אותי לבל אגרגר.

סה"כ 25.45€

שמתי לב שיש הרבה צנוברים באוכל בעיר. הם לא חוששים מתופעת הצנוברים המרים?

 

 

 

  

Sagardi

Argenteria 64

 

Rossini

מסעדה איטלקית בפלאסה ריאל. היא נראתה לנו כמו מלכודת תיירים, אבל היינו רעבים והאוכל היה משובח.

ריזוטו ירקות (אספרגוס, חצילים, פלפלים, פטרוזיליה) במרקם קרמי מעולה ולהפתעתי לא מאורז עגול. (11€)

ברוסקטה פשוטה וטובה. (3€)

טליאטלה עם ירקות (אותם הירקות בדיוק כמו בריזוטו, מוזר) היה טעים מאד. (11€)

סנגריה סבירה (4.50€)

על השולחן היו בקבוק שמן עם פלפלים חריפים, שלא היה חריף (כנראה מעודף מילויים חוזרים), ופרמג'אנו מעולה שהתחברה היטב לשמן.

Rossini

Plaça Real 13

 

 

בפעם הבאה: קונדיטוריות ועצות יקרות מפז שעשויות שלא להועיל לכם כלל ועיקר.