את זכוכית המגדלת הראשונה שלי קיבלתי בגיל חד ספרתי כלשהו והתאהבתי בה מיד. השמש ואני חברים. והאש, כמובן, גם חברה טובה. 'עודד, שמש ואש' – היתה לנו להקה פעם, אבל התפרקנו בשל חילוקי דעות אמנותיים.
ליום ההולדת העשירי של דני ארזתי לו יפה יפה את הספר הראשון של אסטריקס בעברית ולוח איקס עיגול עשוי מפרוסת ברוש ואיקסעיגולים עשויים משלטית מקומטת, עליהם צרבתי את שמו ושם אחותו. להמשיך לקרוא
לפני הרבה שנים מצאתי בספר הבישול הגרמני הראשון שלי מתכון למאכל מסורתי עם השם המשעשע Grünkohl mit Pinkel – בתרגום חופשי, כרוב ירוק עם פיפי. פינקל הוא בסה"כ נקניקיה צפון גרמנית טיפוסית שלתערובת המילוי שלה מוסיפים גרעיני תבואה שונים. כמובן שהיא לא קרויה על שם פיפי, אבל המילה בגרמנית זהה ולא רק אני חושב שזה משונה. על הכרוב הירוק ידעתי רק שזה ירק עונתי חורפי אהוב בצפון–מערב גרמניה ופחות נפוץ בשאר המדינה. ב-1999 מצאתי את המנה במסעדה של בית מלון בברלין וכמובן שניסיתי. היה לא רע, אבל מאז לא נתקלתי וגם לא חיפשתי במיוחד.
לפני כמה שנים יובל נתן לי במתנה לוחות עץ אלון שהיו בתוך יין. איך קרה דבר כזה? במקום לשים את היין בחבית, שמו את ה"חבית" ביין בתוך מיכל נירוסטה. חשבתי להחזיר את חלקן לשולח בצורה אחרת, אז התחלתי לאסוף רעיונות.
הראשון שניסיתי היה מחזיק לטלפון נייד, שהיה נחמד, אך פשוט וקטן מדי. גיורא שבר את שלו כמה שניות אחרי שקיבל אותו. יפה, תיכף קיבלתי אותו לעבודה.
לפני כשלוש שנים ושבוע שתלתי שני שתילי פסיפלורה צמוד לגדר בינינו לבין השכנים, על מנת לייצר חיץ שימושי. לא ידעתי אם יהיו עליה פירות ואם יהיו פירות, אם יהיו טעימים. בחורף הראשון היו כמה פירות בודדים, מתוקים להפליא. בקיץ שאחריו כבר היו המונים. משפחה, חברים, עבודה – כולם נהנו מהיבול. להמשיך לקרוא
ילדים בחיפה
אמא שלי מספרת שכשהיתה ילדה חיכתה לנסיעות לחיפה, העיר הגדולה. אמא שלה היתה נוסעת באוטובוס פעם בשבוע לשוק תלפיות ולה מותר היה להצטרף רק לעתים נדירות יחסית, בחופשים. זה היה חו"ל מבחינתה. כשהיתה מצטרפת היא קיבלה בשוק בייגלה עם גושים גדולים של מלח ובחנוכה, סופגניה, שאף פעם לא היתה טעימה כמו אלה של אמא.
גם לי יצא בילדותי לנסוע לחיפה עם אבא שלי לכל מיני סעפ"ש (סידורים, עניינים, פה, שם) ובתור ילד כפר, גם אני התרשמתי מאד מהעיר. עכשיו אני מבין שכמוני היום עם האינדיאניות, אבא שלי אז רק חיכה שנגמור כבר עם המטלות כדי ללכת לאכול שווארמה. להמשיך לקרוא
