מממ… שוקולד…
אני שפוט, גנוב, מצוץ ושאוב על ידי שוקולד. יש רק שני מאכלים שגורמים לי ל-high ברגע ומנתקים אותי מהסביבה לכמה דקות. שוקולד הוא בהחלט אחד מהם.
השוקולד מגיע אלינו מאמא טבע בכל מיני צורות. המרוכזת והמוצלחת מכולן היא הטראפלס. אני יכול לאכול כמות לא הגיונית בעליל של טראפלס. את המתכון שלי לטראפלס קיבלתי מהילי, עם הוראות מאד מדוייקות, שעם השנים שיניתי מעט. הם הפכו להיות קינוח ההיכרות שלי עם אנשים חדשים. זה כמו לספר את אותה בדיחה שאתה יודע שתצליח.
בתקופת הלימודים לתואר ראשון גרמתי ליובל להתמכר לטראפלס, אחרי שטעם את אלו שהכנתי עם שנאפס מלון. הם היו רכים מרוב אלכוהול. ומאז הוקם במקפיא של יובל שיכון לטראפלים צעירים שבכל שבוע עורבבו עם משקה אלכוהולי אחר. אני חושב שליובל זרם אז שוקולד בכלי הדם.
לא עברו חמש שנים, עברו שנתיים והנה יושב אני בסלון ביתי כשלפתע מצלצל הטלפון. מעברו השני של השפוף ליאור שואל אם יש לי במקרה את המתכון לטראפלס של יובל. כמעט חטפתי אולקוס בלב. מובן שהעמדתי את הנער החצוף במקומו ונתתי לו מתכון לברווז ביין.
"רגע!", תזעקו, "המתכון הזה מופיע גם בספר של ההוא ובתכנית של ההיא ומה הוא עושה מזה כזה הו-הא? הא?".
נכון, אשיב, זה מתכון ידוע. אבל מבחינתי המקור הוא הילי.
אמל"ח
300 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות. תמיד רצוי מעל 70% מוצקי קקאו, אבל זה עובד טוב גם עם המריר הרגיל מהסופר. בעקרון אפשר להכין טראפלס גם משוקולד לבן ומשוקולד חלב, אבל אין על מריר.
½ כוס שמנת מתוקה, 15% שומן מספיקים בהחלט
100 גרם חמאה, חתוכה לקוביות (כדי שתימס מהר יותר)
2 חלמונים
2 כפות גולשות ויסקי/ליקר גראן מארניה/שנאפס או אלכוהול חזק אחר, כל משקה יתן טעם משלו. גיליתי שטראפלס מגיבים הכי טוב לויסקי ולאלכוהול לא ממותק. ליקרים פשוט הולכים קצת לאיבוד בתוך המתוק של השוקולד, אבל יש כאלו שיורגשו יותר. הפעם בחרתי באמרטו דיסרונו. מוזר, לא שמתי לב עד היום שלא כתוב עליו אמרטו.
לציפוי – קקאו, שוקולית (רשות – אגוזי מלך כתושים, קינמון, אבקת צ'ילי)
רעיונות נוספים לציפוי:
בוטנים, קוקוס קלוי (יתאים יותר לטראפלס משוקולד לבן), שברי m&m, שקדים, סוכריות קופצות, שוקולד מותך שיתקשה על הכדורים, קפה, שברי קקאו, שברי סוכר גבישי, קשיו, פיסטוק, אבקת Crunch Peanut Butter (כן, דגני הבוקר), פירורי קורנפלס צהוב (כן).
תו"ל
בסיר קטן על אש קטנה להמיס שוקולד בשמנת המתוקה, תוך בחישה רצופה בכף (פן ישרף לנו השוקולד), עד שהשוקולד נמס לגמרי.
סוניה רילקס,לא חייבים כאן באין מרי. לעומת זאת, שיטה אחרת להכנת גנאש (שוקולד ושמנת) היא לשפוך שמנת רותחת על שוקולד קצוץ דק.
רוני מציעה להוסיף בשלב הזה כמה פרחי לבנדר ולהוציאם לפני השלב הבא. אפשר באותו האופן להניח ענף עלי נענע/לואיזה/זוטה לבנה/גרניום לימוני, או כל עשב חביב עליכם.
להוסיף את החמאה ולבחוש עד שגם היא נמסה.
לכבות את האש ולהוסיף את החלמונים בזה אחר זה תוך בחישה נמרצת (אלא אם כן אתם אוהבים חביתה בשוקולד שלכם).
להוסיף את האלכוהול שבחרתם ולערבב עד שהשוקולד שלכם אחיד ומבריק.
אזהרה: בשלב הזה כבר יהיה קשה להפסיק ללקק את הכף.
להניח לשוקולד להתקרר לטמפרטורת החדר ואז להכניס למקפיא. אם נכניס למקפיא מיד יש סכנה שהחמאה תבהל ותעלה אל פני התערובת ותבאס לנו את הטראפלס.
לערבב את אבקות הציפוי ביחס של 1:1 קקאו ושוקולית (למשל, 2 כפות מכל אחד מהם). אני אישית מעדיף רק קקאו ורצוי שיהיה מר, כדי לסתור את מתיקות השוקולד. יובל מוסיף מעט קינמון ואגוזי מלך כתושים והשילוב גאוני. בפעם הבאה אני לא מתכוון לשים קינמון וצ'ילי, הם מבלבלים לי את השוקולד.
אחרי כשעתיים השוקולד שלנו קשה ונוח לעבודה. לגלגל בידיים קרות כדורים קטנים בקוטר 2 ס"מ ואותם לגלגל בתוך תערובת הציפוי. אם במהלך הגלגול התערובת נוזלית מדי ולא נוחה לעבודה, נחזיר אותה למקפיא לכמה דקות. אפשר לנסות ליצור כדורים עם כף פריסיאן, אבל למה?
לשמור במקרר. לא שזה יחזיק מספיק זמן בשביל להנמס…
בסוף התהליך יש לכם ערימת כדורי שוקולד מדהימים ופנים וידיים מכוסות בשוקולד. בשלב הזה אני תמיד ממליץ להתפשט ולמרוח שוקולד איש על רעהו, או אישה על רעהה, או רע על אישהו.
הערה חשובה:
ראיתי את זה בעבר וזה מעביר אותי על דעתי בכל פעם מחדש. לא נוגסים בטראפל! שמים טראפל שלם בפה וממיסים בין הלשון לחיך העליון. אני אבקש לתת כבוד לטראפל.
ואחרי שנרגענו, הבה ונזכר בארבעה אירועי טראפלס מכוננים:
1997 – נויבך רץ אחוז תזזית בביתו אחרי שטעם לראשונה טראפלס. לונדון ואני היינו צריכים לעצור אותו רגע לפני שעף מהמרפסת אל הואדי.
1999 – ערב פסח. "הבטחתי לתת לך את המתכון שלי לטראפלס, אז התקשרתי", אני מתרץ שיחת טלפון ראשונה לצמחונית.
2000 – טראפלס עם שנאפס מלון (אלו שגרמו ליובל להתמכרות).
2009 – טראפלס עם ויסקי סקוטי מעושן ומיושן 16 שנה (טעמן היה כטעם סלאמי בשוק איטלקי ומכאן שאכלתי אותן לבד, איזה כיף!!).
תודה.
היסטוריה המונית
הדיעות חלוקות, אבל עושה רושם שהטראפלס נוצקו לראשונה סביב שנת 1900, על ידי צרפתי אחד (על זה הן לא חלוקות) שרצה להכין קנודל וטעה במידות. רוב המקורות טוענים שהיה זה ברנש בשם מ. דופור (מ. זה קיצור של מנחם) בשנת 1895. מקורות אחרים טוענים שהסטאז'ר של אוגוסט אסקופייה, יבדל"א, היה זה שהמציא אותם בטעות ב-1920.
מה שכולם מסכימים הוא שהשם טראפלס ניתן להם על שום המראה החיצוני המזכיר פטריות כמהין שחורות (Truffles) ולא על שם כדורי התותח שנורו בקרב טראפלגר.
המתכון המוקדם ביותר שנמצא לטראפלס, ע"י עורכי האתר foodtimeline, הוא מספר משנת 1920:
"Chocolate truffles. Dip a plain vanilla cream center, one as small as possible in milk chocolate coating, then before the coating dries, roll each piece in macaroon cocoanut so that the cocoanut sticks to the chocolate. Now lay them on a cheet of wax paper and allow to dry."
Rigby's Reliable Candy Teacher, W.O. Rigby, 19th edition (undated, early 1920s probably) (p. 84)
?אז מה היה לנו שם
טראפלס שוקולד
אמל”ח
300 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
½ כוס שמנת מתוקה
100 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
2 חלמונים
2 כפות גולשות ויסקי
לציפוי – קקאו, שוקולית
תו"ל
בסיר קטן על אש קטנה ממיסים שוקולד בשמנת המתוקה, תוך בחישה רצופה בכף, עד שהשוקולד נמס לגמרי.
מוסיפים את החמאה ובוחשים עד שגם היא נמסה.
מכבים את האש ומוסיפים את החלמונים בזה אחר זה תוך בחישה נמרצת).
מוסיפים את האלכוהול ומערבבים עד שהשוקולד אחיד ומבריק.
מניחים לשוקולד להתקרר לטמפרטורת החדר ומכניסים למקפיא.
מערבבים את אבקות הציפוי ביחס של 1:1 קקאו ושוקולית.
מגלגלים בידיים קרות כדורים קטנים בקוטר 2 ס"מ ואותם מגלגלים בתוך תערובת הציפוי.
