עגבניות מיובשות הן חומר גלם נפלא. יש להן טעם מרוכז מאד, כמעט מעושן, והן מוסיפות עניין וצבע בכל מקום בו הן נמצאות. האיטלקים החליטו לייבש בקיץ עגבניות (pomodori secchi) על גגות הבתים כדי שיוכלו ליהנות מעגבניות בחורף. מאז כבר יש להשיג עגבניות במשך כל השנה מסביב (all year round), אבל המיובשות הן מוצר שונה ונחמד. פעם הייתי רוכש את העגבניות המיובשות בשמן של אוליביה. הן היו טעימות מאד והשמן הכתום המתובל שלהן שימש אותי לטיגון ותיבול. אחר כך למדתי מאמא שלי לייבש עגבניות בשמש ועם כמה שהן היו טעימות, התהליך נראה לי ארוך מדי ועם הסתברות גבוהה מדי להתקלויות עם מזיקים. ייבוש עגבניות בתנור הוא חלופה מהירה יותר מהשמש, אבל לא הייתי מרוצה מהתוצאות. משהתחילו להופיע בחנויות תבלינים עגבניות מיובשות-לחות תמו חיפושיי ועברתי לגרסת ה-כמעט-הכל-מעשה-ידיי-להתפאר. יש אצלי בבית באופן קבוע עגבניות מיובשות בצנצנת שמחכות לשימוש ספונטני. בטיולים ארוכים בחו"ל, באחד הימים הראשונים, אנחנו מכינים תמיד צנצנת עם עגבניות מיובשות לבישולים שבדרך.
