יש לי לא מעט חוטים וחלקי חבלים בבית, אולם כשנדרשתי לחבל קשירה בגינה נראה היה לי הולם יותר להשתמש במשהו טבעי. זכרתי שנשארה לי ראפיה לקישוט אריזות ואני, אני לא מקשט אריזות, אני. זה נראה לי חומר די טבעי ומעובד מעט מאד – הולם את הגינה, אז הנה הזדמנות להפטר מחלקו.
ישבתי בגינה וקלעתי צמות ארוכות מראפיה, כשאני אוחז בקצה אחד בעזרת הבוהן, חושב על טום הנקס קולע חבלים באי בודד.
בחבלים שנוצרו וברצועות ראפיה לא שזורות השתמשתי לקשור כל מיני דברים שהיו זקוקים לקשירה בגינה: חצובות וסולמות לתמיכה בצמחים מטפסים, משענת לספסל וחוטמית זיפנית שהתחילה לדחוף את האוטו.
(מי תפורר?)
הגשם, הרוח, קרינת השמש והחתולה לא השאירו לחומר הטבעי הזה יותר מדי סיכויים – אחרי שנה פחות או יותר הוא התחיל להתפורר. אין נפגעים לכוחותינו, תודה ששאלתם. גם לחתולה שלום.
מה זה ראפיה? גם אני רציתי לדעת. זה לא נשמע בעברית. מתברר שיש סוג דקלים כזה – Raphia.
בכתה ד', בקייטנת הישרדות בהרי ירושלים היה לנו יום טיול עם נסים קריספיל. הגענו למעיין עמוק בתוך מבנה אבן. קריספיל הציע שנכין חבל. בעזרת ארכובית שבטבטית שגדלה שם, הוא קלע צמה ארוכה ואחד הילדים התנדב להקשר ולהשתלשל אל המים. זה עבד!
באנציקלופדיה של קריספיל "ילקוט הצמחים", שאני נהנה בכל פעם מחדש לפתוח ולצלול לתוך ים המידע שבתוכה, יש פרק שלם המוקדש לשזירת חבלים. בתוכו מומלץ להכין חבלים מהצמחים הבאים: ארכובית שבטבטית, חרצית עטורה וחטמית זיפנית. כשחיפשתי מידע נוסף בספר ילדותי "יש מוצא" של רפי נצר ויורם אפשטיין, גיליתי שגם שם יש פרק שמוקדש לחבלים מצמחים ושגם אותו כתב קריספיל, ביחד עם אורנה גורן. שם מסופר שבתקופת המשנה והתלמוד הכינו חבלים מגידולי הארץ – כמו פשתן, קנבוס, אגמון, דקל ומיתנן.
בשדות סביבנו יש המון ארכובית שבטבטית, אולם משאב קרוב עוד יותר מצאתי בגינה – עלים יבשים של איריס. מלקטים, מכסים במים, מפתלים עלה סביב עצמו (כל צד לכיוון אחר) עד שנוצרת לולאה באמצע – זה קצה החבל. ביד אחת מחזיקים את הקצה ובשניה מחזיקים את שני חלקי העלה. מפתלים גדיל אחד ומסובבים ביחד עם השני, מפתלים את השני ומסובבים ביחד עם הראשון וכך הלאה. כשהולך להגמר העלה מוסיפים עוד עלה לפיתול וכך החבל מתארך.
את זה לקח לי בערך שעה לקלוע. בניגוד למקצוענים, אני לא מתכוון לטבול את זה בשמן או בחומרים אחרים. נראה כמה זמן זה יחזיק…
יש בארץ עוד המון צמחים המשמשים לקליעת חבלים:
סיסל (Agave sisalana) – צמח ממשפחת האגבה (עלים), מתנן שעיר/דפנית צרת-עלים (קליפה), דקל וושינגטוניה (פטוטרת העלה, עלים), תירס (קליפות), בננה (עלים, גזע), גומא (גבעולים ועלים), סרפד (גבעולים), ערער (קליפה), שיטה כחלחלה (קליפת השורשים), ערבה (קליפה), המפ/קנאביס (גבעולים).
לצפיה וקריאה נוספת:
הכנת/קליעת/שזירת קורדאג’ –
שלבים מצולמים של הכנת חבל / Foraged Fibres
Making Cordage By Hand \ Norm Kidder
אודות העניין שלי בשזירת חבלים / אבינעם דנין
