פרספקטיבה קרקעית. חדי העין יזהו את המרפסת שלנו (שניה משמאל בקומה העליונה – עם האדניות)
אחת הזוועות הגדולות של עולם הקולינריה אלה אתרים ידידותיים לילדים. תפריט ילדים הוא אחד הדברים שגורמים לי לברוח בצרחות ונפנופי ידיים היסטריים. רוב הסיכויים שמי שיודע להכין שניצלונים בצורת מכונית אמפיבית, צ'יפס בצורת אמבה ופסטה ברוטב קטשופ, לא יודע לבשל אוכל למבוגרים. איך אפשר לדמיין בכלל מבנה תפעולי של מסעדה כזאת? מה, ליד הפס הקר, הפס החם ועמדת המנות האחרונות יש פס ילדים?
בכל חיי ראיתי רק שני סוגי מקומות שיודעים לשלב ילדים בלי להיות אינפנטיליים קולינרית: פאבים אנגליים/איריים וגני בירה בוואריים.
כך זה נראה בבוקר יום ראשון אביבי. בכל מקרה, יש שמיכות מוכנות על הכיסאות
מול מעוננו בהמבורג יש מקום מקטגוריה שלישית. מסעדת/בר-היין Ufer (גדה, בגרמנית) נקראת כך בגלל המיקום ליד תעלת מים. ישבתי שם פעמיים והאמת היא שאני לא כל כך ממליץ כי המסעדה שייכת לז'אנר "את זה יכולתי להכין בבית". באופר מתמקדים בתפריט יין קטן יחסית, אבל כנראה משובח. יש גם חמש בירות בוטיק, אבל רק מבקבוק. בגרמניה מגישים בכל מקום בירה נטולת אלכוהול, אבל כאן הרחיקו לכת ומציעים שלוש – של מבשלות בוטיק כמובן. כפי שנראה בהמשך, גם בתפריט האוכל אין הרבה השראה. יחד עם זאת, יש למסעדה הזאת אופי.
המבנה הקטן בו נמצאת המסעדה שימש פעם את מדליקי הפנסים של המבורג. מאחור בית מגורים יקר
ראשית, למרות שיש מרחב ישיבה מקורה לימים חורפיים, זו מסעדה של מזג אוויר טוב. נחמד מאוד לשבת בחוץ ולא פעם חשבתי שאם היה צדק בעולם, היה שם גן בירה ולא בר-יין. שנית, רוב הלקוחות הם אנשי הסביבה. כולם מגיעים ברגל או על אופניים ורק פעם אחת ראיתי משפחה מגיעה במכונית. שלישית – וקשור לשנית, יש שם דינמיקה חברתית משמחת. בגרמניה אוהבים מאוד להיפגש עם אנשים באווירה קלילה. יש שֵׁם פועל יפה בגרמנית: verabredet. מנסים לקבוע עם מישהו ומסתבר שהוא/היא verabredet לכל ערב בחודשיים הבאים: פגישות בבתי קפה, מסעדות, ברים, דוכני נקניקיות; עם חברים, בני משפחה, מכרים, קולגות ועוד צורות חיים. כלומר, לא מדובר בסתם פגישות, אלא במפגשים חברתיים שיטתיים שמטרתם שמירת קשר רציף עם המין האנושי.
החניה מלאה יצא לי לראות ילדים מבצעים עליהם פעלולים מסמרי שיער
באופר הצליחו ליצור סביבה מצוינת לכך, ובעיקר למשפחות. הורים שהם verabredet לא צריכים לארגן שמרטפים או פנסיונים לילדים, אלא מביאים אותם איתם. כשמגיעים ומקבלים את השולחן, שולחים את הילדים לדשא הסמוך, עליו מפזר הצוות החביב מדי יום מגוון צעצועים. יש אפילו גירים צבעוניים שאיתם הילדים יכולים ללכלך את המדרכה בשעה שהוריהם גומאים יין.
אחר צהרים של פורענות. מחריד לחשוב מה מבשל הברנש שמשמאל
למרות שיש צעצועים, אין תפריט ילדים, וזה הייחוד של אופר. התפריט, כאמור, לא מעניין במיוחד. יש בו תמיד חלק עונתי שהפריטים בו לא תמיד הגיוניים (ממתי עוף ביין אדום זו מנה עונתית? למה בשיא עונת האספרגוס יש רק מרק אספרגוס?), יש סלטים, ויש כמה מנות קלות חמות או קרות. כמו מקומות רבים בגרמניה שמתעצלים לבשל, גם באופר יש בתפריט סקציה של פלמקוכן. הפלמקוכן האלזסיות, שהיו פעם נפוצות בעיקר לאורך הגבול עם צרפת, הפכו בעשור האחרון למכת מדינה בגרמניה. מסתבר שזו הבחירה המועדפת על משפחות, כי זו מנה שמבוגרים אוהבים לנשנש עם היין והיא כנראה מזכירה לילדים פיצה, כך שהם מוכנים לאכול אותה. מעניין לראות שלמרות הידידות לילדים, אנשים מסוגי לא נרתעים לבוא לאופר, לשבת ואפילו ליהנות. מרשים במיוחד לראות קבוצות של צעירים חובבי יין וחברה שמגיעים ויושבים שעות בין משפחות שבאות והולכות.
המלצר המסכן. מעניין אם האבא הצליח לתפוס את הילד השועט לכיוון תעלת המים הסמוכה
לעיתים נוצרת מסה קריטית של משפחות עם ילדים ואז הדברים באמת קצת יוצאים משליטה, כאשר ילדים חסרי רצועה מתרוצצים לכל כיוון כשהוריהם רצים אחריהם ומנסים למנוע מהם לבצע מעשים אובדניים. אני מעריץ במיוחד את המלצרים שנאלצים לתמרן עם מגשים בין ילדים מתרוצצים, צעצועים מפוזרים וכלבים רובצים. שכחתי להזכיר שמלבד משפחות עם ילדים, המקום חביב גם על בעלי הכלבים, כי מרחב הישיבה הנרחב בחוץ נוח להולכי-על-ארבע.
אדניות שהופיעו במערכה הראשונה… באזור המבנה המחודד ניתן להבחין בקושי במי התעלה
התצפית מן המרפסת והחלונות שלנו אל אופר מרתקת. זה מזכיר תצפיות של אנתרופולוגים על שבטים נידחים, ובמיוחד תצפיות נסתרות של זואולוגים על חיות. מעניין במיוחד לראות את הפעילות בסופי השבוע, כאשר פותחים בבוקר ומגישים בראנץ'. לא מנגנים באופר מוזיקה, כך שהמסעדה לא מהווה מפגע רעש אפילו בלילות קיץ עמוסים. המפגע היחיד הוא המוזיקאים החובבים שמתייצבים לעיתים על המדרכה ליד ומנגנים במידה כזו או אחרת של כישרון. שנוא עלינו במיוחד סקסופוניסט אחד שנוטה להישאר זמן רב. חוץ מזה אפשר לשבת שעות ולהתבונן בפעילות ובאנשים שם. זה מרגיע מאוד וללא ספק זול יותר מטיפול פסיכולוגי, או חיבור לכבלים וצפיה בערוץ גאוגרפיה נציונלית.
Ufer – Restaurant & Weinbar
Bismarckstraße 151
20253 Hamburg
U3 Hoheluft
נראה כמו מקום חביב. האם ילדים של אחרים מרגיזים פחות כשהם צועקים בגרמנית?
כמו כן, אולי תפזר שביל ממטבעות מתרחק כשהסקסופוניסט מתחיל לחרצץ. או שתפזר סביבו גרעינים ליונים שיתקפו אותו.
הילדים הגרמנים לא פחות מעצבנים, אבל – וכאן ההבדל הגדול – הוריהם הרבה פחות מעצבנים.