אינדיאנית קטנה: אבא, למה אתה שם מנגולד בכל דבר בזמן האחרון?
אבא: בואי רגע נחשוב למה…
אינדיאנית קטנה: כי יש לנו המון מנגולד מסבא וסבתא?
אבא: בדיוק.
את המתכון ללחם הזה מצאתי בבלוג של אלונה אייזנברג, בּלושה. הבצק מוכר, בסיסי וידוע. החוכמה פה היא הרידודים והגלגולים. הוא דומה מאד ללחם השושנים שכבר אפינו פה, רק שבמקום לחלק את הבצק, משבללים אותו ומרדדים שוב ובסוף לא אופים בתנור, אלא קולים על מחבת. המלית משתנה בכל פעם לפי מצב הרוח והשאריות שבמקרר.
לא אוהבים שהמערוך שלכם מתלכלך ומשתמן? קחו בקבוק זכוכית. בלי צחוק.
חשוב לקמח את משטח העבודה לפני הרידוד השני, כדי שיהיה קל יותר להעביר את דיסק הבצק אל המחבת. אפשר לעשות את זה על נייר אפיה במקום לקמח.
כשהצד הראשון על המחבת אני מניח מעליו את המכסה הכי גדול שיש לי כדי לייצר כמה שיותר חום. הופכים את הבצק בעורמה ונחישות ואז כבר לא צריך מכסה.
כשהאש בינונית לא צריך לפחד משריפת הבצק.
אפשר גם לאפות, אבל טעים יותר כשזה ממוחבת.
לקריאה נוספת:
