חשבתי קומרובסקי ויצאה לי חלת סלק סגולה ורדרדת עם שומים ירוקים. הבצק זרחני יפהפה, שבא לשים עליו קצפת.
(לפני)
מרוב התרגשות התבלבלתי בכריכות של גבעולי השום. בדיעבד הייתי צריך לצוות כל גבעול לנחש בצק ולקלוע אותם ביחד.
השום הירוק לקראת סוף העונה שלו (התחיל מוקדם השנה). איך יודעים? הבצלים מתחילים להתרחב, כבר רואים סימנים של שיניים בחתך הבצל והגבעול מתעצה.
(אחרי)
כבכל שנה מאז שגיליתי את השום הירוק, גם השנה צרכנו בכל שבוע שני צרורות של שומים נפלאים. את הבצלים עם השורשים שנשארו שתלתי בכל עציץ פנוי בגינה ואני צופה גינה שומית בהחלט.
(שום משולש בנחל תבור – Naples Garlic, זה לא אותו שום)
"כי השומים מחזירים עלומים,
הדברים רשומים בספרי חכמים.
מצאנו כתוב ומצאנו רשום,
כי אין בריא לגוף כמו השום.
מסמיק חוטמים ומרקיד רגליים,
וטוב לגוף ובריא למעיים."
(אלוף בצלות ואלוף שום – מחזמר על פי בדיחה עממית בחרוזים מאת חיים נחמן ביאליק / לאה נאור)
(שום ירוק באדנית בגינה)
מה עושים עם השום הירוק?
ממלאים דגים/עוף, פסטו, רוטב לפסטה, טרי בסלטים, סחוג, מבושל במרק, קצוץ בבצק לחמניות וקלוע שלם בחלות ורודות זרחניות בהשראת ארז קומרובסקי.
לקריאה נוספת:
השום והבצל – היסטוריה ופולקלור / נסים קריספיל באתר כלנית
שום ירוק: יש על שום מה / הדיי עפאים באתר כלכליסט
מוזר, השנה לא ראיתי בשום מקום. נתקלתי בחרשופים, שמופיעים לרוב במקביל, אבל לא בשום ירוק.
כבכל שנה, אני מוצא אותן רק בחנות האורגנית הלא מספיק קרובה למקום מגורינו