מבשלה קטנה-גדולה: Giesinger, מינכן

DSC01361

אורחים לפעמים מועילים. באביב הזמנו מספר אנשים לבראנץ'. היה כנראה מוצלח כי את שלוש האורחות העקשניות האחרונות היינו צריכים לגרש לקראת ערב במקלות ואבנים. אחד האורחים, שדוקא הלך מוקדם יחסית בגלל חמרמרת של זוגתו (מהערב הקודם, לא קשור אלינו), הביא איתו בתור תשורה שישיית בירות של מבשלת גיזינגר. הוא סיפר בהתלהבות שהמבשלה לא קטנה, אבל עדיין נחשבת קטנה ועצמאית במונחים מינכנאים.

WP_20181006_008

  אווירה נעימה. לוח הבירות על הקיר תורם לכך

בביקור האחרון יזמנו עם אותו זוג ארוחת ערב בחוץ וכמובן שעמדתי על כך שהיא תערך בגיזינגר. עבורי היתה זו המבשלה השלישית ברצף באותו שבוע ובדיקת רקע העלתה את רף הציפיות. כשהתקרבנו אל מקום הפעולה התברר שאכן אין מדובר במבשלת בוטיק, אלא במוסד מבוסס היטב ומרובה מתקנים. גנון בירה בחוץ רמז לכך, אבל יותר התרשמנו מכך שהבניין הגדול מחולק לשני אגפים עיקריים: חלל וחצר לשתייה בלבד, ומסעדה רצינית. שני האגפים פרושים על מספר חללים, כולל שולחנות שהוצבו בין מכלי הבירה הגדולים. האווירה במבשלה משלבת מסורתי עם מעט מודרני. כך למשל אורחים רבים חולקים שולחן עם אורחים נוספים כפי שנהוג במוסדות בירה מסורתיים רבים. אתר האינטרנט ומרכיבים שונים של העיצוב דווקא פוזלים לזמנים מודרניים יותר.

תפריט הבירה גם הוא שילוב של ישן וחדש. לצד סגנונות עתיקים וותיקים מוצאים כמה בירות יוצאות דופן לבוואריה. רוב הבירות לא מסוננת וכמה מהן נמצאות במחוזות הטריפל, הפייל אייל וה-IPA. ישנו דגש על בירות חזקות, כולל בירת אייסבוק מסקרנת בעוצמה של 30% (!) אשר מוגשת רק לקבוצות בכוסיות שנפס. בתפריט אפילו טרחו להוסיף לידה משולש אזהרה צהוב.

כנהוג בבתי בירה רבים, ישנם משקאות נוספים. מומלץ לשים לב לתפריט השנפסים הקטן והממזרי, בו ניתן למצוא גם שנפס נוטלה סוטה.

תפריט המזון כולל את החשודים העיקריים הנלווים לשתיית בירה בבוואריה וכן מספר דברים מעניינים ופחות נפוצים. כך למשל ישנן מספר מנות עם חלקי פנים – תמיד סימן למקום רציני. מי שמעוניין למשל בראגו אשכי שור, זה המקום. חלק מהמנות מבושלות עם בירה או מוגשות עם רוטב בירה, כולל במנות האחרונות. אם יש לכם מזל ואתם עובדים בסביבה ישנה כל יום מנת צהרים מיוחדת וזולה.

WP_20181006_003

  כך מגיעה מוניק: קנקן דומי כלי מעבדה וכוס עם רגל דקה

קשה מאוד להחליט מה להזמין במקום כזה, אבל סקרנה אותי בירה בשם "מוניק" שלא הבנתי כמעט דבר מתיאורה, אבל שמה מצא חן בעיני. לסתי נשמטה לרצפה כאשר המלצר הביא אותה בתוך קנקן קטן עם כוס למזיגה בשולחן. הגשה כזאת של בירה עוד לא ראיתי. טעמתי ו… טעם הניצחון. לפי מה שהבנתי מתיאור הבירה בתפריט, סוד הטעם הנהדר טמון בשילוב מספר סוגי כשות. מאחד הנוכחים טעמתי את הבירה הלבנה המסורתית יותר, וגם היא התעלתה על הז'אנר.

WP_20181006_007 

  שולחן בבית מרזח בווארי טיפוסי יהיה תמיד מלא בכוסות בירה

בהמשך שתיתי את המרצן ואת הלאגר שגם הן מאוד בוואריות. בשני המקרים הן היו טעימות מהבירות בסגנון זה שמוצאים במקומות אחרים. היה ברור לגמרי שבגיזינגר עושים בירות אחרת ממה שנהוג בבוואריה והיה ברור שמי שמבשל אותן מושפע כהוגן ממהפכת בירות הבוטיק, למרות שלא מבליטים זאת.

WP_20181006_005

  אוכף החזיר מגיע על קנודל – תוספת אהובה ונפוצה במטבח הבווארי

היה קשה אף יותר להחליט איזו מנה לקחת, אבל בסופו של דבר בחרתי באוכף חזיר שנצלה לאחר שהייה במשרה. גם כאן נרשמה הצלחה. טעמתי ממנת רולדות הבקר שישבה לידי ושוב נרשמה הצלחה. לקינוח הזמנו מנת קייזרשמארן עם מוס תפוחים וריבת שזיפים שהתגלתה כטובה להפליא.

WP_20181006_006 

  הקלסיקה האוסטרית יצאה כאן מוצלחת מאוד.  תרמו לכך קומפוטי תפוחים ושזיפים מעולים

הביקור היה כל כך מוצלח שבסוף השבוע שלאחר מכן הזמנו שולחן לארבעה לרגל מפגש עם ידידים ותיקים שהגיעו מברלין. הבירות שוב התגלו כהצלחה גדולה וכך גם קציצות ברוטב בירה כהה ושניצל שהוזמן ממול. אולם אבוי, בגזרת הקינוח נרשמה אכזבה. תיאורה המסקרן של "כופתאת נוגט עם ראגו תותים, גלידת שמנת חמוצה ואוויר בירה אפוי" גרם לנו להזמין אותה. האוויר התגלה כמרנג דביק להחריד ומתוק להחריד, והכופתאה היתה סתמית.

חבל שזה היה אקט הסיום, כי המסעדה של גיזינגר היא ללא ספק אחד המקומות המוצלחים והמעניינים ביותר במינכן. הזמנתי כבר שולחן לאביב הבא.

אתר המבשלה:

http://www.giesinger-braeu.de/

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, גרמניה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה