מגיע לנו מזל טוב: נולד לנו סיר אספרגוס. חובבת האספרגוס הביאה איתה מנסיעתה האחרונה לגרמניה את הפריט האחרון הדרוש להשלמת מערכת מפוארת של שני פריטי ציוד לטיפול באספרגוס. כמובן שהיא הביאה איתה גם חבילה של הנפלא הזה, כי עכשיו העונה בשיאה. יחד עם שינקיין ספרדי ורוטב הולנדייז תפוזים תוצרת בית ניגשתי להרכיב ארוחת אספרגוס לתפארת. הארוחה היתה מצוינת, אבל יש לי השגות לגבי שני פריטי הציוד היעודיים להכנת אספרגוס.
חבילת האספרגוס עם כל הפרטים המזהים
הסיר – סיר צר וגבוה ובתוכו מעין סל המאפשר להכניס ולהוציא את גבעולי האספרגוס כשהם במצב אנכי. על פניו, יתרון מכריע המאפשר לבשל קרוב לאש את הבסיס העצי ולבשל באדים בלבד את התפרחות העדינות. בפועל, קשה לבדוק בתנוחה זו את מצב בישול הגבעולים ע"פ השיטה שפירטתי בפוסט השני של טרילוגיית השפרגל. כמו כן, למרות שהגבעולים בושלו בסופו של דבר במידה מדויקת, עם הוצאת הסל מהסיר הם קצת נמעכו בתוכו לפני שהספקתי להוציא אותם. בקיצור, נמשיך לנסות, בעיקר בגלל המראה המקצועי, אבל בזהירות.
קולפן – בשנה שעברה קיבלתי במתנה משווייץ ספר עם מתכוני אספרגוס. באריזת הספר נכלל קולפן בעל מראה מקצועי ביותר – כזה שחובק את הגבעול וקולף אותו על פי צורתו (ניתן לראותו בתצלום הכותרת. רק עתה היתה לי הזדמנות לנסותו והתוצאה שוב היתה מאכזבת במקצת. הקילוף ללא ספק קל ויעיל, אבל פעולת הקילוף מפעילה לחץ מכני חזק לאורך הגבעול השביר. למרות שנזהרתי שברתי תוך כדי קילוף שניים מן הגבעולים.
שורה תחתונה: למרות שזה נחמד לרכוש כלים מקצועיים ומותאמים למוצר שמבשלים, לא תמיד הם נוחים לעבודה. לכל מי שתכנן לקנות ערכה נוצצת לטיפול באספרגוס מומלץ אם כן להשקיע את הכסף במשהו אחר – למשל חבילה או שתיים, או עשר, של אספרגוס לבן.
קלסיקה: אספרגוס עם תפו"א מבושלים, הולנדייז ושינקן. יותר לא צריך
הזכרת לי שגם לי יש קולפן אספרגוס דגם A38 שטרם השתמשתי בו.
לאספרגוס הלבן יש טעם כל כך מיוחד, שאני תמיד מרגיש בחו"ל כשאני טועם אותו.