באחד השלשומים נזדמָנו האינדיאנית הגדולה ואנכי לאזור התעשיה של כפר סבא. החלטנו לאכול בפיאנו פיאנו, שם תמיד טוב. משמעות השם באיטלקית איננה "פסנתר, פסנתר", אלא "לאט, לאט", גישתם של האיטלקים לחיים בכלל ולאוכל בפרט. האיטלקים יודעים מה טוב.
(בלי לצאת מהקווים)
לאינדיאנית היתה התחשקות לפיצה ואני שמחתי לבירה מחבית. הנ"לית בחרה בחוכמה לשבת ליד הבר, שם יש נוף למטבח הפתוח ומקבלים צ'ופרים לא צפויים מהברמן, בדמות קוקטיילים וצבעים לצביעת המפית. ואמנם, בעודנו סוקרים את התפריט, הניח הלה לפנינו כוסות קוקטייל קטנות בצבעי "זריחת הטקילה", אחת עם אלכוהול ואחת בלי. נחמד. בפעם הקודמת שישבנו שם משהו העכיר את האווירה. כשל במערכת האוורור בשילוב עם הרוח המנשבת מהשירותים לכיוון הבר פגעו בהנאה מהארוחה. הפעם זה לא קרה הודות להפקת לקחים והתבצרות אסטרטגית בחלקו של הבר המוסתר ממסדרון הרוח.
הזמנו עסקית ב-39 ₪, שהם כמעט 40 ₪, שכללה פיצה וסלט (או לחם, אבל הזמנו סלט ולא לחם, למרות שלחם זה תמיד טעים ובטח היה מגיע עם חמאה או איולי, שאני מאד אוהב וגם האינדיאנית, אבל יותר בריא סלט. אוף, חבל שהזמנו סלט…). הזמנתי גם ארנצ'יני (10 ₪), שני כדורי אורז מטוגנים וממולאים בגבינה, מוגשים על רוטב פלפלים, הברקה סיציליאנית. האינדיאנית לא הסכימה אפילו לטעום אותם. חצי ליטר בירה Peroni (כמו מים, אבל עם השפעות של בירה. לא נורא, לא קרה כלום) עולה בצהריים 17 ₪ בלבד. זו בירה במחיר שפוי לאללה, כל הכבוד!
החדר המרכזי של המסעדה גדול יחסית ובעל תקרה גבוהה ועם זאת, לא רועש במיוחד. מוסיקת הרקע לא מפריעה לשמוע זו את זה ומתחברת יפה אל המיית הארוחה הנעימה.
הפיצה, כרגיל, היתה מעולה. אינדיאניתי אכלה חצי ממנה, שזו מחמאה גדולה למטבח. מסתבר שלתנור המשוכלל של המסעדה נכנסים גם בולי עץ לטובת הניחוח. יפה. הארנצ'יני היו נפלאים, מהטובים שאכלתי. הציפוי פריך ולא שמנוני והפנים נמס בפה עם פיצוץ של גבינה כשנוגסים במרכז, ורוטב הפלפלים מתחבר לכל הטעמים באופן מושלם. כשהאינדיאנית תתבגר קולינרית אני מתכוון להזכיר לה כמה הפסידה כל אותן שנים של מלמול משפטים בסגנון "זה לא לטעמי!", "יש בזה ירוק!", "היום אני צמחונית!!".
א.ק.
יש להם מנה שנקראת פניני עוף- מאוד טעים.
זו הייתה טעות איומה לקרוא את הפוסט הזה על הבוקר… מיצי הקיבה שלי התחילו למלמל להם כל מיני דברים שלא יכולתי לתת להם תשובה…
הפיצה נראית מעולה. אני גם שותה פרוני מדי פעם, אבל רק עם פיצה איטלקית למדי…
מה שיובל אמר 🙂
הרשו לי לצאת להגנת הפרוני. היא אמנם מימית, אבל עדיפה על הלאגרים הגנריים, שאני לא רוצה אפילו להזכיר את שמם.
היית צריך לקחת את הלחם שום שלהם במקום הסלט !!!