טשרניחובסקי שש, שעה חמש

IMG_5177

פעמיים יצא לי להיתקל בעבר בקולינריה הפורטוגלית. בשנות ה-90 בשוק המקורה של פרייבורג היה דוכן אוכל מוכן של בעל ואשה ממוצא פורטוגלי, אשר הציעו מבחר מאכלים מצוינים, שהתבססו ברובם על דגים ופירות ים. באותה תקופה התארחתי גם בברלין אצל פורטוגלופיל, וזכור לי במיוחד ערב אחד בו חיסלנו שני בקבוקי יין פורטוגלי אדום.

לפני מספר שבועות למדנו במערכת שפונדרה כי גם בת"א פועל פורטוגלופיל בשם אייל מרון. קיבלנו הזמנה לטעימת יין בביסטרו שלו, שבעבר נקרא טשרניחובסקי 6, אבל ידוע כיום בשם Adega – "מרתף יין" בפורטוגזית. למרות שבד"כ אני מכסה אירועי בירה, זכר אותו יין אדום על המרפסת בברלין עשה לי חשק להגיע לאירוע וכך נכנסתי בשערי "אדגה" יום בהיר ולוהט אחד בשעה חמש אחה"צ בדיוק. בניגוד לאירועי יח"צ רבים בהם היינו, הפעם נכחו במקום רק ששה אורחים – כולם גברים – וכולם חוץ ממני ידענים גדולים בתחום היין. היה בכך כמובן ערך מוסף רב וניתן היה ללמוד רבות מן הידע הקולקטיבי שהוצג שם. כך למשל למדתי שייננים פורטוגלים השפיעו רבות על תעשיית היין של דרום ברזיל וצ'ילה.

IMG_5178IMG_5179

  הביסטרו                                                                      המעדניה

האירוע החל בסיור במעדניה הנמצאת מעברו השני של הרחוב (למעשה בטשרניחובסקי 6). אייל ושותפו העסקי ד"ר דורון בהר מייבאים כ-10,000 בקבוקים מפורטוגל מדי שנה. רובם נמכרים במעדניה או מוגשים בביסטרו. המעדניה מתרכזת אם כן ביינות פורטוגליים, כולל מספר סוגי פורט, אבל בהיצע ישנם גם יינות בוטיק ישראליים ויינות מבורגונדי, אשר מהווים תשוקת יין נוספת של אייל. על המדפים הבחנתי גם בסיידרי תפוחים ואגסים של Pierre Huet ו-Mont St. Michel. במעדניה מציעים גם מטעמים שונים, כגון סלמון מעושן וקורנדביף שמכין אייל, ועוגיות מלוחות מסוג בניוס שמכינה בת דודתו.

צדה את עינינו שורת יינות רטרו ישראליים שקישטו את הכניסה החנות. התרשמתי במיוחד מבקבוקי הכרמל הוק והברנדי המדיצינאלי ההזויים. מרוב התרגשות שכחתי לצלם אותם. IMG_5183

חזרנו לביסטרו הנאה לטעימות. אני מבין שרוב הקליינטים של המקום הם קבועים, או תיירים שמגיעים אליו באמצעות המלצת מדריך "הכוכב הגלמוד". קצת חבל שהוא ממוקם באזור בעייתי למדי מבחינת חניה. מכל מקום, אני מעריך שנושא החניה מהווה בעיה במשהו כמו 90% מן המקומות בת"א, כך ש"אדגה" נמצא בחברה טובה. למתלבטים, חניון שוק בצלאל מהווה פתרון לא רע מעבר לפינה.

טעימת היינות כללה שמונה יינות. רשמתי לי במהלך הטעימה את רשמי, אבל גם רשמי מומחים שאיתן הסכמתי. בדומה לתעשיות יין גדולות אחרות, גם בפורטוגל רוב היינות הם בלנד של סוגי ענבים שונים. הבעיה היא שכמעט כל הענבים בפורטוגל הם ייחודיים ושמם אינו אומר כלום גם למביני עניין. אי לכך ובהתאם לזאת, חוץ מיוצא דופן אחד, בחרתי שלא לציין את שמות הענבים מהם נעשה היין. זוהי הפריביליגיה של חובבן מושלם בתחום היין. כמו תמיד אצלנו, חוזקו האלכוהולי של כל יין מצוין בסוף.

IMG_5182 IMG_5180

                                אלה לא סתם בועות. זו תסיסה טבעית טובה

Quinta De Portal, Trevo Branco 2011 – יין לבן קליל ונעים שאלון כינה "המרענן הרשמי של הקיץ". ניחוח פירותי בולט ומספר רב של בועות קטנות, אשר הצביעו על תסיסה טבעית מסוימת. תסיסה זו הוסיפה לקלילות היין. כפי שהוסבר לנו, יין זה מוטב לשתות צעיר, היות ולאחר זמן התסיסה נעלמת והוא הופך לשטוח. טעמו של היין היה מעט קלוש והיתה לו חמצמצות עדינה מאוד (11%).

Dão Alvero Castro 2011 – יין לבן בעל ניחוח יוצא דופן של פירות, אדמה ואגוזים. טעם עשבוני מורכב ועגלגל שבסיומו חמיצות בטעמי ענבים. יין מעניין ועדין (13%).

Mouchao Dom Rafael Branco 2011 – בלנד לבן נוסף שהיה יוצא דופן. ניחוח עשבי תיבול בולט ומורכב. זיהינו ניחוחות בזיליקום, טימין ונענע (זיהוי שלי שהתקבל בשתיקה רועמת. התכווצתי בכיסאי). טעם אשכוליות בולט (זיהוי שלי שהתקבל בהסכמה גורפת. התיישרתי בכיסאי). גם כאן היתה חמצמצות עדינה ומאוזנת. בשלב זה הגיעה צלחת גבינות שונות ולידה קערית עם מרקחת דלעת, שטעמה השתלב בצורה מושלמת עם טעמו הפירותי של יין זה (13.5%).

IMG_5206

Vinha do Mouro 2009 – הנה הגענו לאדומים. את היין הזה מיצר רופא שיניים שמעולם לא למד ייננות (אבל הובטח לנו שלמד רפואת שיניים). בלנד של ארבעה סוגי ענבים, כולל 10% קברנה סוביניון. למרבה הפלא 10% מסכנים אלה השתלטו על ניחוח היין. טעם מורכב ועמוק של שוקולד ופירות יער. חמיצות מושהית שהפכה לעוקצנות. יתכן שהסיבה לכך היתה חוסר חדרור, אבל בהשוואה ליינות אדומים אחרים שטעמתי ללא חדרור, כאן הנזק לא היה קשה במיוחד (14%).

Dão Alvero Castro 2009 – יין אדום בעל ארומה קלושה יחסית. חמיצות מעט בוטה, אבל גם כאן לא היה חדרור. השהיתי אותו מעט וטעמתי מאוחר יותר, אבל החמיצות נותרה. טעמי שוקולד, דובדבן ועץ (13%).

Dão Alvero Castro Reserva 2009 – לצורך השוואה קיבלנו את הרזרב של היין הנ"ל. החמיצות היתה חזקה גם כאן, אבל הטעם עמוק יותר. יין זה נמזג לנו מבקבוק שנפתח יום וחצי לפני כן (13%).

Quinta do Portal Reserva 2009 – רזרב אדום נוסף שיושן 9 חודשים בחביות אלון צרפתי. נפתח במקום והיה מעט סגור בטעמו. אולי בגלל זה טעמו היה מינרלי מעט. הנוכחים התרשמו, אבל אני, בור ועם הספר, נותרתי אדיש. יין שמתאים למאכלי בשר כבדים. כפי שציין אחד הנוכחים, "יוריד אפילו שומן" (13.5%).

Quinta do Portal Moscatel Reserva – יין קינוח שצבעו ענברי. טעמו מתקתק-פירותי ומרענן מאוד כשהוא מוגש קר. למרבה השמחה, כך הוא הוגש לנו (17.5%).

IMG_5186 IMG_5188

בשלב מסוים במהלך טעימת היינות הלבנים הגיעו לשולחן צלחות עם שלוש סוגי מעדני בשר שמכין אלון: קורנדביף, רוסטביף סינטה וחזה אווז בדבש ותבלינים. התמוגגתי במיוחד מחזה האווז המתקתק, אבל גם הרוסטביף היה עסיסי ועשיר בטעמים.

IMG_5196

לסיום הגיעו מבחר מנות אחרונות שמכינה שותפתו לחיים ולעסקים של אלון, דליה לוגסי. למרות שהאירוע הוגדר "טעימת יינות", תרשו לי להתעכב על המנות האחרונות. מקריאה בתפריט הן נראו מעט בנאליות, אבל בפועל ביצוע מושלם הפך אותן לשיא האירוע עבורי. IMG_5209

טארט שוקולד – מלית שוקולד עשירה ביותר ואיכותית על בצק פריך מושלם עם שוקולד.

סמיפרדו פיסטוקים – כמו כל מה שעושים עם פיסטוקים, גם כאן נרשמה הצלחה גדולה. בייחוד אהבתי את חתיכות הפיסטוק המסוכרות שהיו על הקרם. הסמיפרדו הגיע על קונסומה דובדבנים שהשלים את טעמו העדין בצורה מושלמת.

קרם ברולה לבנדר – טוויסט מעניין על קינוח קלאסי זה. טעמו העדין של הלבנדר הפך מנה אחרונה קלישאית במקצת למנה אחרונה מנצחת.

טארט אגסים בקרם שקדים – עוד הברקה על בצק פריך מושלם שנמס בפה. אוי החמאה החמאה…

היות ושאר הנוכחים הסתפקו בביס או שניים מהיצירות הללו, עבדכם הנאמן נאלץ לקבל עליו את התפקיד הקשה של ניקוי הצלחות. המטלה בוצעה בהצלחה.

למרבה הצער בסוף האירוע נאלצתי לרוץ לפגישה ולכן לא נכנסתי למעדניה כדי להצטייד בפורט ובבקבוק יין. עם המוכרת הנחמדה הסליחה.

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת יין, ביקורת מסעדה, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to טשרניחובסקי שש, שעה חמש

  1. מאת עודד‏:

    איך פספספתי, זה נשמע נהדר.

השאר תגובה