טאלי – ההודית מק”ש

אחד הדברים הנחמדים שקרו בשנה האחרונה הוא שהאינדיאנית הגדולה התחילה לאכול כל מיני דברים שלא העזה לטעום עד כה. לפני כמה שנים, באחד מנסיונות השכנוע שלנו שתטעם משהו שלא נראה לה, אמרתי לה שיום אחד היא תבין שהפסידה הרבה אוכל טעים בגלל עקשנות. יום הדין הגיע! לשמחתנו מה רבה, החלה הנ"לית לחבב גם אוכל הודי. על כן, אך טבעי היה שבטיולנו בצְפון אזור חיוג 04 נכנסנו לבדוק מה מצב העניינים במסעדה ההודית 'טאלי' בקרית שמונה. המסעדה קיימת כבר שש שנים ונראה שאנחנו האחרונים בארץ שעוד לא היו בה או שמעו עליה.Tali3

טאלי (55 ₪) – אורז, צ’פאטי, יוגורט, דאל, אלו גובי, מאטאר גאג’ר

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, הודו | 2 תגובות

בהקרי – לחם הודי מהיר

מהספר 'בישול ביתי – מתכונים שילדים אוהבים', בהוצאת בית הספר שאחותי למדה בו בכתה ג', נכנסו מספר מתכונים לרפרטואר הביתי. אחד מהם הוא הבקריז, שרק לרגל כתיבת רשומה זו חקרתי עליו מעט והופתעתי לגלות שהמקור הוא הודי ולא צפון אפריקאי כפי ששיערתי. בצק פשוט, שטוח, שמכינים בזריזות במחבת, לא בלתי דומה לצ'פאטי. כמו רוב הלחמים ההודים, אין בבצק גורם התפחה. נהוג להכין אותו רגע לפני שאוכלים, כדי שאפשר יהיה ליהנות ממנו חם.

Bhakri5במתכון נכתב "ההודים אוהבים לאכול בקריז עם ביצת עין או רוטב קארי חריף".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הודו, לחמים | עם התגים | 2 תגובות

שלישיית ארבעת החמישיות – על שלוש תערובות תבלינים דומות אך שונות

נגמרה לי תערובת הבהאראת. אני תמיד מכין לבד, אבל מאז שהתחלתי לכתוב עליה משהו עוצר אותי מלהכין חדשה. קניתי תערובות בהאראת מוכנות בכמה חנויות תבלינים בתור תירוץ, אבל נראה לי שמה שעוצר אותי זו דווקא הרשומה הזו. עכשיו, משנגמרה לי גם תערובת חמשת התבלינים הלא-מאד-שונה, נגמרו התירוצים ואני צריך לגשת לטחון. ולצלם. ולכתוב. טוב, נו…Spices

היתרון הגדול של תערובות תבלינים הוא שזה כבר מוכן וכל שנותר הוא להוסיף אותן בזמן הבישול. החסרון הוא שאם מכינים מראש, עם הזמן הטעמים והריחות דוהים – ליחם נס. על כן כדאי להכין בכל פעם כמות קטנה או לחלק דורונים לחברים. קליה קלה במחבת יבשה, אגב, מחיה ומחזקת את הטעמים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים | 4 תגובות

דובי

דובי היה מלח הארץ, כמו שהוא נהג לומר על הבן שלו, יהל. הוא גדל בקיבוץ בית זרע, עם כל ההרפתקאות והתעלולים של ילדי קיבוץ בשנות ה-50-60. ואני גדלתי עם יהל והסיפורים על התעלולים של אבא שלו. בתמורה סיפרתי לו על ההרפתקאות והתעלולים של אבא שלי בתל אביב באותן שְנוֹת.

Duby

(מתבדחים על כוסית ויסקי, לא כל כך מזמן. צלמה: שמרית)

אחד הסיפורים ששמעתי על דובי היה על מסע ניווט לילי בצבא. הם עברו ליד מקום שהיתה בו מאפיה. על אדן החלון נחה עוגה להתקרר. זללו החבר'ה את העוגה ועם הצימוקים השאירו "פתק": תודה!

למאיר שלו היה סיפור דומה: בניווט לילה בנחל עמוד, בגשם כבד, הריחו החבר'ה ריח חלות נאפות מכיוון צפת והחליטו שהם חייבים לאכול חלה: "היינו כמו חיות בר. היה לנו אוכל, לא היינו רעבים, אבל רצינו להרגיש שאנחנו חלק מהחברה האנושית". הם סטו מהמסלול לכיוון העיר, מצאו את המאפיה ודפקו על חלון הזכוכית. האופה יצא החוצה ונתן לכל אחד מהם חלה טריה ואמר: "תסתלקו מפה מהר, המ"כים שלכם היו פה לפני חצי שעה!".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים, ירקות, פסטה | עם התגים , | 3 תגובות

העפרונות, החצובה וכוננית העציצים

Garden Pencilsבאחד מאמשי הקורונה הנשכחים הכנתי עפרונות גדולים מענפים של שלטית מקומטת, שאין ברירה אלא לגזום אותו מדי פעם, אחרת העץ השביר הזה נופל לך על הבית, או על החתולה, או עליך. כהרגלי, יצרתי ואז חיכיתי כמה שנים לחשוב מה לעשות אתם.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית מלאכה | 2 תגובות