הכרך השלישי של הארץ שלנו, שבועון לילדים ונוער, מתחיל בגליון 1, שיצא ב-24.9.52 תשי”ג ועלה 120 פרוטות. זוהי עליה של 45 פרוטות במחיר מאז הגליון הראשון בינואר 1951.
גליון מספר 1, 24.9.52
שמפניה בלתי שבירה, נקמת הסרטן, צפרדעים ונמלים
בושלו לאחרונה
Die Qual der Wahl
סבל הבחירה גם בדברים הכי פשוטים. איך מחליטים איזה תפו”א לקנות?
הביטוי הגרמני הזה – "סבל הבחירה" בתרגום חופשי – משקף את אחד ממאפייני החיים בגרמניה: במקרים רבים יש אלטרנטיבות רבות וקשה לבחור ביניהן. למשל, קנקן תה. כשבעלת הבית שלי גרה בברייטון היא חיפשה נואשות קנקן תה עם בסיס לנר. דווקא בארצם של שתייני התה לא נמצא דבר כזה. כשהיא עברה למינכן לא רק שכלי כזה נמצא בכל חנות לכלי בית, אלא שהיה קשה לבחור מהמבחר הגדול. דוגמה נוספת. יש בהמבורג שתי שכונות צמודות של הסצנה עם המון בתי קפה סימפטיים. קרה כבר מספר פעמים שהלכתי להסתובב שם ובסוף חזרתי לשתות קפה בבית בגלל שלא הצלחתי להחליט היכן לשבת. להמשיך לקרוא
יפני מיפן
הצמחונית חזרה מנסיעת עבודה מפתיעה ליפן (יתכן פוסט באופק) עם שלל מוצרי מזון מוזרים ומעניינים. אחד מהם היה תערובת תיבול Furikake לסלט ואורז שמכילה ווסאבי ואצות, שהתגלתה כטעימה מאד.
טחינה ומנגו
זה הולך ביחד? השכל שלכם אומר "לא הולך"? תתפלאו, זה לא הולך, זה רץ!
כמה ישראלים אתם מכירים שלא אוהבים טחינה? אח שלי למשל. איך אפשר לא לאהוב טחינה? הוא בדיוק כמו יוני משכונת חיים, רק הפוך – משוגע על חלווה, אבל כשאני מראה לו ממה זה עשוי: "איכס, טחינה!"
אני אוהב טחינה, אני. ואני אוהב להכניס דברים לטחינה שלי – תבלינים, צבעים, מרקמים. האינדיאנית הקטנה לא אוהבת את זה שאני אוהב את זה ובכל מקרה חשוד שואלת בטון מאיים שאינו משתמע לשני פנים "אבא… מה יש בטחינה??", מה שמוביל לתשובה מתחמקת שלי ולתגובה אינדיאניתית: "אפשר לא לשים את זה יותר בטחינה?"
פורסם בקטגוריה שימורים ורטבים, תבלינים
תגובה אחת
מרח זאת בעצמך
את הדאודורנט שלי אני שומר במקרר. עדיין לא היו תקריות עם העניין הזה. כמו כן, לפחות עשר שנים שאף אחד לא התלונן (בפני, בכל אופן) על הריח שלי.
“אני לא כל כך ראיתי אותו כמו שאני הרחתי אותו. אתם יודעים, היתה לו את הבעיה הזאת של בית השחי.”
(טרזן / כוורת)
אמש צמיגי אחד סיפר לי בחור שעבד אתי שהוא מכין לבד ומוכר דאודורנטים בלי כל מיני תוספים תעשייתיים לא בריאים כמו אלומיניום ושאר מרעין בישין. מצא חן בעיני, כחובב דו איט בעצמך, אז ניסיתי ומאז בזה אני משתמש. זה דאודורנט שעשוי מאוכל, אבל לא אוכלים אותו והוא ניתך בחום, לכן נשמר במקרר. חששתי בהתחלה מנמלים שתבואנה לאכול אותי בשנתי, אבל זה לא קרה. אולי בזכות אבקת הסודה שלא טובה להן.
פורסם בקטגוריה בריא, עשבי תבלין
2 תגובות
