מעיירת קראבי החלטתי להגיע ל-Hat Railay – חוף ראיילי. החלטתי נבעה מכך שקראתי שאפשר לטפס כאן וחלק מהצוקים נחשבים מאוד בתאילנד ובכל המזרח הרחוק. ב-Hat Railay יש גם חופים מדהימים, מערות מעניינות ועוד איזה אגם נסתר.
ממזח קטן בקראבי שילמתי רק 15 ₪ לסירת "זנב ארוך" (long tail boat) לשייט ל-Hat Railay. היה כיף נורא – אוויר בפנים מדי פעם איזה שפריץ שמקרר את הגוף, וכמובן נופים מדהימים.
(בדרך ל-Hat Railay)
הגעתי והתחלתי לחפש חדר, מצאתי, אבל עכשיו כל עלייה וירידה תעלה לי ב-56 מדרגות. ולא תגידו כמו בארץ, שיש תקן לגובה ועומק מדרגה, הכל חופשי חופשי – כל מדרגה בגובה, עומק וגם שיפוע שונה. מילא, שרירי רגליי יעבדו עוד קצת.
אז מה עכשיו? בירה. יצאתי לחפש בירה, כן, אמנם 11 בבוקר אבל חופש ובחופש מותר הכל (כמעט…). מצאתי את ה-Rock Cave Bar. כמה שניות הליכה בין כמה סלעים ומצאתי את מבוקשי.
(בין הבולדרים)
שתיתי רק בירה אחת והמשכתי לטייל באי. הגעתי לחוף המערבי של Hat Railay. מצד אחד לשני יש לדעתי רק קילומטר אחד, כאשר בדרך יש אינספור מסעדות, חנויות בגדים ומזכרות, עסקי תיירות וטיפוס, חנויות מריחואנה (בתאילנד זה חוקי) וכמובן דוכני פנקייק תאילנדי ושייקים של פירות.
התיישבתי לאכול באחת המסעדות. הזמנתי "לחמניות אביב" (spring rolls), ומנת אורז עם אננס ושרימפס. כרגיל, אוכל מאוד פשוט ומאוד מאוד טעים.
אחרי הארוחה הלכתי לחוף המערבי כדי לבהות בשקיעה – שקיעה יפהפיה.
טיילתי עוד קצת ברחוב המרכזי ולבסוף נכנסתי לחנות טיפוס על מנת לסגור לעצמי טיפוס למחר בבוקר. 56 המדרגות האלו עשו לי טוב ונרדמתי יחסית בקלות.
קמתי מוקדם בבוקר ומצאתי מקום לשבת בו לכוס קפה. קפה גרוע, אני מאוד מקווה שאמצא כאן קפה טוב יותר בהמשך.
(החוף המערבי מוקדם בבוקר)
שוב הלכתי לחוף המערבי כדי לצלם קצת. כמעט ולא היו סירות ותיירים על החוף, אז התנאים לצילום היום טובים יותר. חזרתי 100 מטר אחורה לחנות טיפוס, שם מדדתי רִתמה, נעליים וקסדה. בקבוצה היו עוד שלושה אנשים, לא כולל המדריך המקומי.
ההליכה לצוק הייתה מדהימה: ממש למרגלות צוק עם נטיפים ענקיים ואינספור מערות ונקיקים. הצוק עצמו ממוקם בקצה הדרומי של Hat Phra Nang – חוף יחסית ארוך ומדהים ביופיו (תמונות של הצוק והחוף בסוף הפוסט).
(מימין:הגעתי לגן עדן, משמאל: שבריר שניה לפני נפילה)
(רצה לטפס אבל לא היו נעלי טיפוס במידתו)
אומנם את רוב זמני ביליתי בחוף המערבי, אבל כבר בערב השני מצאתי לעצמי מקום קבוע לאכול בו ארוחת ערב. הדוכן נמצא על השביל המזרחי, בדרך חזרה להוסטל שלי. כל ערב אכלתי שם מנה של אורז עם ירקות ושייק בננה – באמת מנה טעימה כל כך.
בכל פעם שעצרתי לאכול איזושהי ארוחה זה לא היה תלוי זמן, זה היה תלוי רעב. אז לפעמים הייתי מוצא את עצמי אוכל ארוחת צהריים ב-11 או ב-17, או בכל שעה ביניהן, או אחריהן או לפניהן.
במסעדה אחת אכלתי ירקות מוקפצים עם דג מטוגן עם קשיו – מנה מעולה. הקשיו, שמניחים בסוף הכנת המנה, מוסיף קראנצ'יות וטעם נפלא. במסעדה אחרת לבסוף העזתי להזמין את הסלט התאילנדי הידוע (כנראה…), סלט פפאיה חריף. ביקשתי שלא יהיה כל כך חריף. הסלט היה נהדר, פיקנטי לטעמי, טרי וטעים. אחרי הסלט אכלתי ירקות מוקפצים עם רגלי תמנון – מנה מצוינת.
(מימין: דג מטוגן עם ירקות וקשיו, משמאל: סלט פפאיה חרפרף וירקות מוקפצים עם רגלי תמנון)
בבוקר של היום לפני האחרון ב-Hat Railay, קמתי מוקדם והלכתי שוב לחוף Phra Nang. לקראת סוף החוף יש אזור שקודם לא הגעתי אליו בגלל הגאות. הבוקר הים היה בשפל, אז הצלחתי ללכת עוד 50 מטר לאורך החוף. גיליתי שביל, סקרנותי גברה על ההיגיון והתחלתי ללכת עד שהגעתי למערה שנקראת "מערת העטלף" אוThe Big Bat Cave: מערה עצומה עם מספר חדרים, כאשר באחד מהם מתגוררת אוכלוסיית העטלפים של האי. הסתובבתי בפנים שעה ונהניתי מכל שניה.
אחרי שסיימתי במערה חזרתי לחוף והחלטתי לשחות ל-Hat Koh Rang (לא לדאוג, זה לא יותר מ-100 מטר). זהו אי קטן שבשפל אפשר להגיע אליו ברגל. על האי חוף באורך 20 מטר.
טוב, כל הסיפור הזה רק כדי לומר שיום לפני כן מצאתי מקום טוב לשתות בו קפוצ'ינו. אז למקום הזה חזרתי ושתיתי עוד קפוצ'ינו, אבל הפעם גם פינקתי את עצמי בוופל עם אננס וקרמל – בדיוק מה שהייתי צריך אחרי בוקר קשוח שכזה.
(מימין: קפוצ’ינו מעולה, משמאל: ופל בלגי עם אננס וקרמל)
לבסוף, אחרי 5 לילות ב-Hat Railay, היה עלי להמשיך את הטיול. היה לי מאוד קשה לעזוב, אבל הייתה בי גם התרגשות לקראת היעד הבא – Koh Jum.
(לצערי עוזב את Hat Railay)
כדי לענות לדרישת עורך הבלוג, להלן עוד תמונות, גם של נוף…
(בדרך ל-Rock Cave Bar, צומח ודומם בשילוב מדהים)
(Walking Street – כן, כך נקרא השביל הראשי של האי)
(הצוק מעל החוף המערבי – הפנט אותי בכל פעם מחדש)
(הדרך בצד המזרחי של האי)
(החוף המערבי שקט בבוקר)
(מנסה שוב)
(הדרך לצוק טיפוס וגם לחוף Phra Nang)
(חוף Phra Nang)
(Koh Rang)
(העליה לאגם הנסתר)
(הנוף מנקודת התצפית)
(האגם הנסתר)
(אחת משוכני האי)
(Hat Ton Sal – עוד חוף באי. לא שוחים בו בגלל כל הסלעים.)
(מבט אחר על החוף המערבי)
(The Bat Cave)
(מהמערה החוצה)
(Koh Rang – האי מימין)
(אני בתוך המערה)
(המזח בשפל בצד המזרחי)
וואו! מרשים ביותר. הפעם התעלית עם צילומי הנוף והאוכל. האינדיאנית הקטנה אמרה שהיא מקנאה בך.
מה עשית עם הארנק והטלפון כששחית לאי הקטן?
צדק העורך. התמונות נהדרות. גם הסיפור מרשים מאד. ממש מעורר חשק להגיע לשם.