שפונדרה

יום אחד היה לילה, היינו צריכים באופן בהול להכין למח"ט שלנו קפה ולא היה קפה. מה אתה חושב עשינו?

– תה.

נכון! תה.

(שיח טבחים / הגשש החיוור, יוסי בנאי)

בתור האיש המוזר שנצפה תמיד שותה תה עם עשבים בכוס שרוטה שהביא מהבית, זה מוזר שלא תמיד שתיתי תה צמחים. אני יודע שמעולם לא אהבתי את הטעם של שקיות התה המסחריות, אבל לא בדיוק זוכר מתי התחלתי עם חליטות. אם אני לא טועה, זה היה באזור כתה ד', אחרי יום טיול אחד עם נסים קריספיל, בקייטנת הישרדות בהרי ירושלים. הרושם שהוא עשה עלי היה אדיר. התפוצץ לי המח מהמחשבה על כמות הידע שיש לו. בכל מקרה, זה היה מזמן מאד ואני יודע שלא גדלתי בבית ששותים בו תה עם עלים. לא בהתחלה לפחות. אמא שלי שתתה תמיד תה גנרי מתיון רב-טבילתי ומבחינת אבא שלי, תה זה לחולים. כן, כן, זהו אותו אדם שנהג לשתות בירה מכבי, וזה אומר דרשני. באיזשהו שלב נשתלו בגינה צמחים יפים לתה והתחלנו לשתות גם בבית.

להמשיך לקרוא ←