“בוואדי עארה עצרנו על יד עץ תפוחים של קיבוץ אחד, כיסחנו כל העץ תפוחים, מילינו כל הבגאז’, למה אמא אמרה: תפוחים כאן יותר זול משוק הכרמל.” / “משפחה בטיול" (אק"א "משה והאורנג'דה"), מנחם זילברמן ודודו טופז
(גלקסי – התפוח האדום) צלמה: עינת
לפני שבועיים מצאתי עצמי מטייל עם אחי ואחותי במטעי התפוחים של קיבוץ יפתח. אחלה נוף, אחלה אוויר ואחלה תפוחים. לא מילאנו את תא המטען, אבל טעמנו כמה תפוחים. יש שם הרבה מאד מיני תפוחים שעל חלקם לא שמעתי עד כה.
בחודש אוקטובר 2010 דיווחתי על התגלית והחוויה הקולינרית המוצלחת ב”לחם של תומר”. עברה שנה ושוב עלינו לעיר החודש לכמה ימים של נופש. חברנו הירושלמי שאל כדרכו: “למה אתם עושים את זה לעצמכם??”, אבל אנחנו לא השַתְנו לבנו להלעזותיו. באחת ההזדמנויות קפצנו לסניף של תומר הקרוב לצימרנו, ולא משנה מה בדיוק קרה, אבל יצאנו משם אחרי כמה דקות כועסים ומאוכזבים מאד.
שלא על מנת לקבל פיצוי, כתבנו באתר החברה דיווח על האינצידנט, בתקווה שלא יקרה שוב. להפתעתנו הרבה, בתוך שעה אחת בלבד קיבלנו תשובה מנומסת ומתנצלת מתומר בלס, הבעלים בעצמו, שהודה על הדיווח והבטיח שהמקרה יבדק ויטופל. הוא העביר את הפרטים לורד חן-כהן, מנהלת החנויות, שגם היא חזרה אלינו כמעט מיד עם התנצלות והזמנה לארוחה וסיור במאפיה.
לפני כמה חודשים הוזמנו לטעום ולהתרשם ממסעדת טפאס חדשה באזור המרכז. הביקורת שכתבנו עליה בעקבות החוויה הלא נחמדה היתה שלילית אך מאופקת ולמרות זאת המלצנו ליחצ"ניה שלא לפרסם אותה. בניגוד לפספוס הגדול ההוא, הוזמנו הפעם לראשון לציון למקום מוצלח מאד שקיים כבר כמעט שנה, מסעדת Barrio de Tapas באזור התעשיה המערבי של העיר (בסמוך לנתיבי איילון). גם כאן זו לא לגמרי ברצלונה, אבל האוכל ברובו מוצלח מאד והאווירה טובה.
הצצה מהירה ב-waze לפני היציאה לדרך גילתה שלא כדאי להתפקק באיילון וגם מכביש 4 כדאי להמנע. המודיעין הזה הביא את עודד לעלות לראשונה על כביש 431. למי שעוד לא יצא לו, החוויה מומלצת בחום. לא מזמן דני כתב שויקיפידה היא ההמצאה הגדולה ביותר מאז הבירה, ועודד מציע להוסיף מיד אחריה את הכביש הזה. דני מוסיף שחניה חינמית ובשפע מתחרה ברצינות על תואר ההמצאה הגדולה בהיסטוריה, ולשמחתנו מצאנו אותה בצמוד לבאריו.
לכבוד מסיבת העתונאים החגיגית אליה הוזמנו התקלחנו, לבשנו את מיטב מחצלותינו והגענו רבע שעה לפני הזמן. רק אז גילינו שהארוע נדחה וששכחו להודיע לנו. אדרבה, נהנינו מערב נעים ושקט על הבר, בארוחה ושיחה עם אילן הברמן.
ברחובות לא הייתי שנים רבות. תמיד חשבתי עליה כעל עיר מנומנמת של מדענים. מסתבר שבשנים האחרונות יש שם גם חיי לילה. הזמנה לאירוע יח"צ של מסעדת טוקטוק היתה הזדמנות לבדוק האם יש אמת בשמועות.
מסעדת טוקטוק נקראת על שם אותו כלי רכב תלת-גלגלי המשמש להסעת תיירים תמימים ברחובות בנגקוק וערים אחרות בתאילנד. במקרה זה השם בהחלט רומז על אופיה של המסעדה. האחים אבי וארז נבו פתחו אותה לפני כמעט 12 שנה. לאחר מספר שנים תאילנדיות החליטו האחים להוסיף לתפריט גם מנות סושי וכך נוסף למקום בר סושי. לאחרונה הם החליטו לעשות שדרוג נוסף ולהכניס גם מנות וייטנאמיות. כדי לעשות זאת הם השקיעו סכום כסף לא קטן ושלחו את השף התאילנדי שלהם להשתלמות של שלושה חודשים בויטנאם. השף חזר עם מספר מנות חדשות, רוטב דגים מלוח ואולי גם כישורי לוחמת גרילה.
הברנש הזה הגיש תבשיל אפונה עם נקניקיות וינר ליד הרייכסטאג בברלין
אחרי שורה של פוסטים משעשעים, הגיע הזמן לפוסט רציני על אוכל והיסטוריה. סביר להניח שכל מי שהיה בפסטיבל רחוב בגרמניה נתקל ב"תותח גולאש". זהו הכינוי העממי שניתן בגרמניה למטבח שדה נייד. מתקן זה הפך במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 לחלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה הגרמנית.
עוד בעת העתיקה נעו בעקבות הצבאות עגלות שנשאו ציוד בישול ומצרכי מזון כדי להאכיל את החיילים בשטח, אולם סיפורו של מטבח השדה הנייד המודרני מתחיל בשנת 1892. קרל רודולף פיסלר (Fissler), בעל חברת הפחחות והמסגרות פיסלר שפעלה בדרום-מערב גרמניה, פיתח עבור הצבא הגרמני מטבח שדה נגרר. המתקן נבנה סביב כירת בישול כמו שרואים בסרטים הישנים, אבל על גלגלים. מטבח זה כלל את המרכיבים הבסיסיים שנכללו לאחר מכן בדורות הבאים שלו: מרכב, יצול גרירה (תחילה ע"י סוסים ועגלות, אח"כ ע"י כלי רכב), כירה מחוממת ע"י עץ או פחם וארובה לפליטת עשן מתא הבערה. היות וכוונת המשורר היתה לאפשר חימום והכנת אוכל תוך כדי תנועה, את מקום פלטת הבישול השטוחה של הכירה הביתית החליפו סירים גדולים בעלי מכסה נסגר הרמטית שניתן היה להכניס למגרעות מיוחדות ולאבטח אותם. כך יכלו הטבחים הצבאיים להכניס לסירים את מרכיבי התבשיל לפני תחילת התנועה ואז לנסוע עם המטבח על פני שטח קשה מבלי לאבד את התבשילים היקרים בזמן שהם מתבשלים. עם ההגעה למקום האכילה, ניתן היה לחלק מיד לחיילים הרעבים תבשילים חמים.
