ובכן, כך הכל התחיל…
במהלך סוף שבוע נעים ורגוע ברמת הגולן, אשתי ואני החלטנו לבקר ביקב פלטר. אשתי התקשרה מהדרך, היא דיברה עם טל פלטר, בעל היקב והיינן, שאמר לה שישמח לקבל אותנו בעוד שעה.
נכנסנו לקיבוץ עין זיוון, ולמרות שאין שילוט ליקב, חוש הכיוון שלי הוביל אותנו למקום הנכון. ידענו שאנחנו בכיוון הנכון בזכות שלט קטן עם הלוגו של היקב – פרפר.
בעודנו נכנסים למתחם היקב, שהיה די פעיל בשעה זו בצהרי היום, התגלגל לעברנו דולב עם ענבים לבנים (מאוחר יותר התבררו כענבי סוביניון בלאן). טל פלטר צעד לכיווננו ואמר שאפשר לטעום. מי שעוד לא אכל בימיו ענבי יין, ממש מחמיץ. הענבים כל כך מתוקים וטעימים. למרות שהחרצנים מעט גדולים והקליפה יחסית עבה, "בשר" הענב פשוט מדהים. חבר של טל, שגם בא לבקר קרא לנו פנימה לשבת. טל היה מאוד עסוק ולכן לפני שהתפנה חזרה לעבודה, הוציא לנו כמה יינות מחדר בקבוקים כלשהו, ואח"כ גם כמה גבינות, פרי מעשה ידיה של אשתו. תוך כדי טעימות יין יצא שחבר של טל מארח אותנו ושאנחנו מארחים לו חברה.
תוך כדי דיבורים וסיפורי מעשיות, והרבה מאוד יין וגבינות, יקב פלטר שקק חיים. אני אישית מאוד נהניתי, המלגזה כל הזמן יצאה מהיקב וחזרה עם דולבים מלאים בסוביניון בלאן. אח"כ הענבים הופלו על משטח המיון המסתובב ומשם לעוד רמפה שמעלה אותם למרומי הגובה עד שגורלם נחרץ והם צונחים לתוך המסחטה. שם נמצא עוד עובד וב"נונשלנטיות" דוחף ומסדר את הענבים על מנת שיכנסו כמה שיותר. מאוחר יותר, כאשר הרוב קצת נרגע, טל אומר שהמסחטה יכולה להכיל בין 2 ל-3 טון ענבים, כמובן שתלוי בגודל אשכולות הענבים. לאחר סגירת פתחי המסחטה, טל עומד עליה ושוטף אותה טוב טוב.
בינתיים, חברו של טל הלך (בתוספת כמה בקבוקים), וזוג אחר הופיע לטעימות. למרות שעבר לא מעט זמן, החלטנו להישאר ו"לארח" את הזוג שהגיע. בשלב זה טל כבר התפנה והתחיל לענות על מטר השאלות שהמטרתי עליו. אחרי עוד כמה לגימות, טל הוביל אותנו קצת יותר פנימה והתחיל להסביר לנו מה קורה ביקב ומה נמצא באיזה מיכל. הוא פתח לנו מיכל יחסית קטן שממש מריחים בו את ריח השמרים, הריח של התסיסה. איזה כיף!! אין ספק שלטל המון ידע ושליטה בתחום, הרבה מאוד מניסיון וגם מלימודיו באוסטרליה. גילינו שליקב 2 חדרי חביות, האחד עם חביות מלאות של בצירים שעברו, והשני עם חביות ריקות. החביות מחכות בקוצר רוח ליין של בציר 2012. יש ליקב אפילו כמה חביות של 500 ליטר, אחת חבקתי בחביבות יתרה והייתי מוכן להעמיסה על הגב ולקחתה הביתה.
בסוף הסיור מצאנו את עצמנו בנקודת ההתחלה, שותים יין. כלומר לפחות אני הגנבתי עוד לגימונת קטנה של ה-T-Selection קברנה סוביניון 2009. הזוג השני יצא עם 2 בקבוקים ואנחנו עם 4 ועוד כמה גבינות. עכשיו כשכבר התחלתי לכתוב על בקבוקים אז אעבור לנושא טעימות היין.
סה"כ טעמתי 7 יינות ועוד תירוש אחד. במהלך פעולותיו האחרונות של טל אחרי סגירת המסחטה, הוא הניח על השולחן כוס יין עם התירוש הראשוני של ענבי הסוביניון בלאן. בלעז, תירוש זה מכונה ה- runoff, וייננים רבים סבורים שזהו המיץ הטוב ביותר של הענב. מיץ זה בעצם נסחט בצורה טבעית עקב המשקל העצמי של הענבים הנערמים בתוך המסחטה. כמובן שמיץ זה עדיין לא יין כי עדיין לא תסס. המיץ מאוד מתוק ועם ריח מאוד חזק של סוכר וענבים, ממש מרענן לשתותו.
אזכיר כאן את שלושת היינות שנהניתי מהם ביותר. את נתוני היינות האחרים אפשר לראות בעמוד זכרונות יין. היין הראשון הוא הפלטר שרדונה 2011. כפי שמודגש בבירור על התווית, היין הוא unwooded, כלומר לא שהה בחביות עץ אלון. צבע היין זהוב בהיר וכמעט שקוף, עם ארומה פרחונית עם אננס, מנגו, ליצ'י חלש ועוגיות חמאה. ליין טעמים של מנגו, לימון ומעט חמאה, עם גוף קל וסיומת לימונית ומתקתקה. יין פשוט נהדר, כבר הרבה זמן שלא טעמתי שרדונה כל כך רענן וחדשני.
היין הבא הוא הטריו 2010, ערבוב של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק. ליין צבע בורדו סגול, עם ארומה של דובדבן, מעט אלון, מעט וניל וגם קרם. טעמיו כללו אלון, שזיף קשה, דובדבן ומעט עור, עם גוף מלא וסיומת מעט יבשה ומרירה. אני רוצה לציין שהמרירות לא בהכרח רעה, היין יחסית צעיר ואולי צריך עוד שנה או שנתיים בבקבוק.
היין הבא בהחלט היה האהוב עליי בצהרי יום זה – ה- T-Selection קברנה סוביניון 2009. צבעו בורדו סגול עמוק, עם ניחוחות של קסיס, דובדבן, שזיף ואלון. טעמיו כללו בשר אדום טרי, אלון, דובדבן ותבלינים, עם גוף מלא וסיומת אלגנטית ודובדבנית. יין מצוין, פשוט קברנה כמו שהוא צריך להיות! אין ספק שישתבח עם הזמן.
ובכן, אני חייב לציין שביקב פלטר עברתי חוויה קצת יוצאת דופן, אבל עקב היותי יוצא דופן, כבר התרגלתי. כדי לחוות את היין לא צריך מרכז מבקרים גדול ומפואר, לא צריך מוזג או מוזגת מאחורי הבר, לא צריך מישהו שיפתח את הדלת בכניסה ולא צריך מקום מבודד מרצפת הייצור (מאזור ה"אקשן"), צריך כוס יין ובתוכה יין, החוויה כבר נוצרת לבד…
על טל פלטר אני יכול להגיד Good People Good Wine.
לסיכום… אם אתם מעוניינים בחוויית יין קצת יוצאת דופן, אז יקב פלטר הוא המקום. פשוט תתקשרו לטל ותשתדלו להגיע בדיוק שעה אחר כך…
ועכשיו עוד כמה תמונות…
המלגזה שופכת את הענבים לפס המיון
הענבים במסוע…
ולתוך המסחטה
מה, חשבתם שלא יהיו תמונות של חביות?
הגבינה שקיבלתי היתה נהדרת, תודה וברכות לגבניות!
את פלטר אני מכיר עוד מהתקופה שהיו במושב צופית, חביבותם של האחים זכורה לי היטב. מזמן לא טעמתי את היין ותיאור השרדונה בהחלט עושה חשק.