לאחרונה הוזמנתי ליקב אמפורה. היקב אשר ממוקם בישוב כרם מהר"ל, משיק שני יינות חדשים מבציר 2008. היינות הם מד רד 2008 (Med Red) וריטון 2008 (Rhyton). היציאה ליקב הייתה פעילות משפחתית מצוינת – יום יפה, לא חם מדי, לא מוקדם מדי, הילד ישן באוטו… וגם האישה. הכל היה ועדיין מצוין.
זהו הביקור הראשון שלי ביקב אמפורה (וכמובן לא האחרון), וכבר ציפיתי לראות בעצמי את מבנה היקב המרשים שכל הזמן רואים בתמונות.
היה זה אירוע חביב במיוחד. במתחם מרכז המבקרים היו דוכני טעימות של גבינות וגם זיתים. היה גם שולחן אבירים גדול באמצע החדר אשר נשא עליו מספר גבינות ולחמים טריים, הכל בהגשה עצמית. בכל קצה הייתה ממוקמת עמדה לטעימת יין.
אחרי התרשמות ראשונית של כל המסביב הגיע הזמן לטעום קצת יין. התחלנו עם המד רד 2008. צבעו אדום כהה עם ארומה של אלון חזק, עור, תבלינים ושזיף. טעמיו כללו אלון, שזיף ומשהו מעט חמוץ, עם גוף מלא וסיומת אלונית קשה. יין מאוד צעיר שאולי עוד שנה בבקבוק תרכך אותו קצת. היין הבא הוא הריטון 2008. כבר מהארומה היה ניתן לזהות את ההבדל ב"בגרות " היין. צבעו בורדו סגול עם ארומה קרמית דובדבנית, מעט אלון, שזיף וריבת תותים. טעמיו כללו דובדבן, שזיף, אלון ומעט תבלינים, עם גוף מלא וסיומת מאוזנת ועדינה. יין נהדר לשתות עכשיו, מעניין מה עוד שנתיים בבקבוק יעשו לו?
בנוסף הייתה עוד עמדת טעימות יין בחוץ. יש ליקב מרפסת גדולה בצורת "ר". אחרי כמה פעמים של לרדוף אחרי הבן שלי במרפסת, כבר הפסקתי לספור. אני עם כוס יין ביד והבן שלי עם סנדוויץ' קטן של לחם עם לחם (שירגיש שיש לו סנדוויץ', בשלב הזה הוא עוד לא אכל גבינות…). היו גם שולחנות וכסאות מתחת לשמשיות לבנות גדולות. חלק מהכורסאות במרפסת היו בנויות מחביות יין משומשות, ממש נחמד.
באיזשהו שלב אני התפניתי לסיור ביקב. אלון, אחד מיינני היקב לקח את הקבוצה לרצפת הייצור והרצה על תהליך הפיכת הענבים ליין. למרות ששמעתי את ההרצאה הזאת עשרות פעמים מפי עשרות ייננים, עדיין לומדים משהו קטן כל פעם. לאולם מיכלי הנירוסטה הייתה דלת גדולה מעץ מרשימה במיוחד. כרגיל, אני תמיד מתרגש מחדר החביות, וכך גם היה הפעם. ליקב אמפורה חביות של 350 ו-500 ליטר בלבד (ברוב היקבים ישנן רק חביות של 225 ליטר). לכל המעוניין, אומרים שככל ששטח הפנים בין החבית ליין גדול יותר כך היין משתבח טוב יותר, ולכן חביות גדולות יותר טובות.
במרתף החביות יש גם פינה לטעימות יין וגם חדר לבקבוקים מתיישנים. המשכתי לבהות ולבהות עד שהייתי האחרון במרתף. לצערי הייתי צריך לחזור כדי למלא את הכוס ביין.
אחרי התלבטות רבה ועוד יותר כוסות מים, יצאתי מהיקב עם ארגז יין.
היה ביקור מאוד נחמד, כולנו מאוד נהנינו.
אתר היקב www.amphoraewines.com
עוד כמה תמונות…
מבנה יקב אמפורה
דלת חדר מכלי הנירוסטה
טעימות פרטיות במרתף היקב
חדר יינות מתיישנים
כורסאות מחביות יין
אני, והבן שלי ביד שמאל
ובני…
יפה, מצאת איך לשמור על ערנות בזמן טעימות יין. כל שצריך הוא מישהו לרדוף אחריו.
לפני הרבה שנים, עוד בגלגולו הקודם, דני ואני ביקרנו יחד ביקב והמקום באמת מרשים מאד. אני זוכר שאהבנו במיוחד את המד רד.
הם שיפרו את השביל ליקב. פעם הוביל אליו כביש אספלט צר עם שיחי סברס משני הצדדים. השביל החדש נראה הרבה יותר מרשים, אבל אני זוכר היטב את האווירה החוצלארצית שהעניקה הצעידה ליקב לאורך הכביש הישן.
דני, הכביש הישן עדיין קיים, ואם תתמקד טוב, עדיין תראה כמה סברסים מעבר לגדר האבנים. השביל החדש אומנם מרשים, אבל לעבור את ה-500 מטר האלה עם עגלת תינוק לא הכי נוח בעולם. אכן המד רד יין צעיר ומאוד נחמד, אני אישית יותר התחברתי לריטון.