כששאלתי את דני איפה לדעתו באירופה כדאי לעשות טיולי אופניים בין כרמים ויקבים עם נוף ואוכל טוב הוא קבע מיד – אלזס. ואכן, הם מסודרים מאד בכל הנוגע למסלולים, מפות, שלטים ונתיבים. ברם, מסיבה לא ברורה, אין באלזס כמעט מקומות להשכרת אופניים ולא בגלל שזו לא העונה. על כן מומלץ לשכור חדרים בצימרים שגם מספקים אופניים.
הגענו לא בעונה ושמחנו על כך מאד. לא נתקלנו בעומס תיירותי ומצאנו על נקל שולחנות במסעדות ללא הזמנה וחדרים פנויים ללילה ללא הודעה מוקדמת.
בכפר Dambach la Ville הפתענו זוג אזרחים ותיקים באמצע שידור חוזר של “מוקד”. גברת צימר הנחמדה הציצה בחלוק הלילה שלה מחלון הקומה השניה. בהתחלה היא לא הבינה אנגלית, אבל אחרי שגמגמתי קצת בצרפתית היא נזכרה שהאנגלית שלה בעצם לא רעה.
משם יצאנו לאכול במסעדה החביבה À la Vignette, שהיתה מצועצעת ומקושקשת כמיטב המסורת.
טארט פלאמבה קלאסי היה דק ופריך, שווין האקסה ברוטב גבינת מונסטר היתה מנה ריחנית ונפלאה. ואז הגיע השוקרוט. הדודה שמחה מאד שהזמנו אותו ואמרה שהוא מעולה. היא לא טעתה.
זה מה שכתב דני על השוקרוט האלזסי:
“בניגוד למתכונים רבים בספרות ובאינטרנט, את מנת השוקרוט הקלאסית מרכיבים רק לפני ההגשה לשולחן. משום מה לא נהוג לבשל את הבשרים יחד עם הכרוב, אלא להכינם בנפרד.”
ואכן, כשהגיעה הקדרה לשולחן, המכסה הוסר ברוב טקס ואחד אחד סדרה הדודה את הבשרים על הצלחת, תוך הסבר על כל אחד. ואמנם, בניגוד לשוקרוטים שאני נהגתי להכין, לכל מרכיב היה את הטעם שלו והכל היה מעודן יותר. תענוג! עם כל אלו שתינו בירה מקומית בהירה נחמדה, בירה כהה שהיתה מתוקה מדי לטעמי ולקינוח, דלק הטילים האזורי – Marc de Gewurtzraminer.
8 place du marché Dambach-la-ville
(משמאל סיידר, לא יין. יפה ששמתם לב)
אחרי ארוחת בוקר צרפתית מצוינת וביקור בסופר עם מחירים נמוכים להרגיז, הגענו מאוחר מדי ל-Tourist information היחיד באזור שבו ניתן לשכור אופניים. כפעולת תגמול טפסנו ביער שעל ההר עד לפסגה עם חורבות של שלוש טירות. את הפיקניק עשינו, כמובן, על המגדל הגבוה של Château de Saint-Ulrich.
(שותים בורדו בכוס אלזסית, Because damn)
בכפר השקט, Ammerschwihr, בעמק יפה, בין כרמים וכרמים, מצאנו בית בן שלושה מפלסים. ומי בבית? רק אנחנו. זו לא העונה, כאמור. בערב יצאנו אל מסעדת Wistewala שמעוצבת באופן מתמיה, אך מגישה אוכל טוב.
לחי חזיר רכה ברוטב חום ושפצלה ובצק עלים מלא בבשר עגל, עוף ופטריות ברוטב שמנת. האחרונה נראתה כאילו יצאה מספר של רות סירקיס, אך היתה גם היא טעימה מאד. עם אלו שתינו יין לבן אלזסי לא מעניין. על כן, בחזרה בביתנו פתחנו בורדו טוב וקנחנו עם גבינות ריחניות במיוחד.
4 Rue du Wetzelhof
Ammerschwihr
בעל הדירה, ששמח לדבר עם אחי ספרדית במקום אנגלית שבורה וצרפתית רצוצה, דאג לנו גם לשני זוגות אופניים ואת היום הבא העברנו בינות לכרמים והכפרים.
בכפר הציורי אך מתוייר קשה, Riquewihr, כבר בקרתי פעם, באחד מסופ”שי קורס טעימות היין. צבעי הבתים, מדרכות האבן, קורות העץ, שלטי העסקים המעוצבים ארכאית והפטיסריות עושים את העבודה. אכלנו ארוחת צהרים על ספסל לאור המזרקה, עם גבינות ולחם טוב ויין ועוגת תבלינים מקומית, שמזכירה עוגת דבש מתובלת בעוצמה, כשנתזים אותנטים מהמזרקה מצננים אותנו.
החלטנו לצאת קצת מהעמק ולהעפיל אל ההרים לכיוון Munster. יפה בהרים, אבל הכפרים מרוחקים ונראה שתקופה כלכלית לא טובה עוברת על חלקם. באחד הכפרים חלפנו על פני מסעדה שנסגרה בימים שהתפריט היה בפרנקים. במונסטר מצאנו קפה רע, בירה סבירה ומאפים גרועים. כן, יש בצרפת גם מאפים גרועים.
בדרך חזרה לעמק עצרנו ב-Turckheim, במלון שגם בו היינו האורחים היחידים, אך היתה בו מסעדה. אכלנו שוקרוט מצוין – שוב, עדין מאד. אספרגוס לבן שבושל קצת יותר מדי ושני סוגי Jambon טובים.
לארוחת הבוקר הדוד הבטיח גם צלחת שרקוטרי וביצים, אבל כנראה שהחזירים והתרנגולות היו בשביתה בשל המצב הפיננסי. לא נורא, לא קרה כלום – קרואסונים, באגטים עם חמאה וריבה זה לא רע בכלל.
(בכפר Niedermorschwihr מישהו דאג שלעצים לא יהיה קר)
בקולמר קנינו קצת גבינות עזים טובות בשוק שברחבת הכנסיה. ומשם החלטנו לחצות את הגבול לגרמניה ולטייל קצת באזור היער השחור. הנוף הררי מיוער, שדות ירוקים גדולים ומעט מאד כרמים. וגשם – איזה כיף!
עברנו ליד כמה מסעדות עם גני בירה ותפריטים מעניינים ששותפי לא אישר, עד שמצאנו מסעדה באתר סקי מחוץ לעונה. שם אכלנו רביולי שוואבי עם בצל מטוגן וסלט טעים להפליא, נקניקיות ובירה ועוגת גבינה עם אוכמניות לקינוח.
פיקניק אחרון היה ביער, עם גבינות שהסריחו את האוטו ויין, כמובן.
היה כל כך נחמד שעד היום כשאני רואה את הכוס שקנינו שם אני נזכר בזה. יצא נחמד לקנות כוס בכל טיול.
בהחלט. צעדים ראשונים לאחר היציאה משדה התעופה במדינה זרה:
1. מצא סופר
2. רכוש גבינות, נקניקים, יין, כוס
3. חזור לסעיף 1