מסיבת בציר עשירי ביקב כרם שבו

את יקב כּרם שְבוֹ השוכן למרגלות המירון לא הכרתי עד לפני שנה, כשיובל התחיל לעבוד בו (וזה גם הגילוי הנאות). גבי סדן, הבעלים, היינן ונושא כל שאר התפקידים בכרם שבו, נטע בשנת 2007 את הגפנים הראשונות והשנה יתקיים הבציר העשירי של היקב. לא היה זמן לדבר אתו על היין במהלך הארוע, אבל מכל מה שקראתי ושמעתי אני מבין שסדן מאמין גדול בטרואר וחקלאות בת קיימא. אל ססטיינאביליטי אני מתחבר מאד, אבל עם טרואר אני חושב שצריך להזהר שלא להגזים (ע"ע יין טוב, אני לא אוהב אותו – רשמיי מבורגון).

בהזמנה הדיגיטלית למסיבת הבציר העשירי נכתב בזו הלשון:

לא השקה

לא חשיפה

לא טעימה ורטיקלית

ולא ארוחה קונספטואלית

פשוט מסיבה!

להלן שיחת המנשמע שהתנהלה כמה ימים לפני הארוע:

יובל: אני מדליף לך…

    סחבכ: ידליף כבודו

יובל: יהיה חזיר (מקומי) מעושן…

גלידה בוזה מסאסא…

השכן עם הערק…

אפרסקים מקומיים…

זמר מקומי…

    סחבכ: יהיו הסעות הביתה?

יובל: לא בטוח… אבל תמצא מיכל ריק… נעים בפנים…

אינני חובב גדול של מסיבות, שכן מסיבות על פי רוב מלוות ברעש, אוכל רע ואנשים. חרגתי ממנהגי ושמחתי לגלות במקום רעש, שירה בערבית ועברית עם מוסיקה נעימה של נגן העוּד ג'ורג' סמעאן והמתופף שי פנקס, הצפיפות לא היתה נוראית, אפילו בשבילי, הקהל היה בלתי חוליגני בעליל והאוכל היה נהדר. זנחתי את טבעונות היום-יום לאחר צהריים אחד.

קצת לפני 9 בבוקר יובל עוד הספיק לשלוח תמונה של נתחי הספייר ריבס נכנסים לתנור העישון. הקצב הגוש-חלבי, תומס, ניצח על עמדת החזיר והסברס. כשהגעתי (כהרגלי, קצת לפני השעה הנקובה) הנתח הראשון בדיוק נפרס ויובל ואני הזדרזנו לשים על המנות שלנו מעט צ'ימיצ'ורי. עוד אנו לועסים, הבחין בנו א. קומרובסקי (שכן וחבר של הבעלים, שהיה גם אחראי על התקרובת), ניגש ואמר לנו שאנחנו חייבים לטעום את הבשר ביחד עם גלידת החזיר. יש ברירה? חבר מבקש. הלכנו תמהים אל עמדת הגלידות של בוזה, שם הורה ארז להוסיף לצלחות כדור של גלידת חמאה מלוחה חומה עם צ'ילי ואניס. למקרה שהתבלבלתם, אתאר לכם את הצלחת: נתחי בשר לבן עסיסי וחם בציפוי תבלינים, רוטב צ'ימיצ’ורי שמנוני, חמצמץ וחריף קלות וכדור גלידה מתובלת חומה וקרה. השילוב היה מופלא. גם בפעם השלישית שבדקתי.

הגלידות המיוחדות היו מחווה למוסדות קולינריים ידועים. גלידת השוקולד והזעתר היתה טעימה מאד, אפילו שלא הצלחתי לטעום את זעתרותה, בגלידת הכנאפה, לעומת זאת, הרגשתי את כל מרכיבי הכנאפה. גלידת הפולנטה, מחווה למסעדת מחניודה, היתה סטייה רצינית.

על שולחן ארוך, על מצע זרי אזוב מצוי (זעתר) נחתכו ריבועי פוקאצ'ות, פיצות לבנות ועלים ירוקים טריים. בקצה השולחן הזה נערמו צלחות מסבחה חמה וטעימה של עדשים עם טחינה, לימונים, שום וחריף.

על שולחן ארוך אחר נערכו גבינות עזים וכבשים מצוינות של מספר מחלבות גליליות. כולן היו טעימות מאד מאד. בסגלגלה שבפינה השמאלית התחתונה של התמונה זיהיתי סומאק ושום – וואוו!

קלחי תירס טריים נצלו על גחלים שלחשו בחבית ותובלו בחמאה. אפרסקים, תאנים ושזיפים מקומיים הוצגו בכלים עשויים מצמיגים ממוחזרים, שמכין השכן הפנצ'ר מאכר. אמרנו קיימות, כן?

במיכל מלא בקרח הצטננו בקבוקי סוביניון בלאן ורוזה. מאוחר יותר נפתח גם הממסך האדום ובתוך היקב טעמנו כמה יינות בתהליך (ברברה, מורבדר וסירה). טעימים וטובים, אבל לא הייתי מרוכז מספיק בשביל לנתח אותם. אל חשש, אני צופה שנפגש שוב בקרוב.

מכיוון שאת הגלידה אכלנו עם הבשר, קנחנו בערק המצוין של דן, השכן מיקב-מבשלת-מזקקת Danz.

הממ… אז ככה נראית מסיבה טובה… אונלי נאוו דו איי אנדרסטנד. אחרי הקפה השחור והתודות שמתי פעמיי בחזרה אל העמק שלי. לבד. ידיו של עופר באותו יום היו מלאות בתינוקת ערנית מדי, דני היה בצד השני של הארץ מדי והצמחונית שכחה ונשאבה לבת מצוה מדי, כך ששוב נסעתי לבד צפונה למסיבה, לבוש בשחור.

I’m going to a party”

Going to party, won’t be back

“Cause I’m not going with you, no’

(Weird of Hermiston \ Jack Bruce, Pete Brown)

מזל טוב לכרם שבו! תודה על הארוח, לחיים ולחיי עוד הרבה בצירים טובים!