“לפני” – חדר האוכל בבסיס פתח תקווה לפני ארוחת הערב של חג המולד 1944
אנשי חיל האוויר המלכותי הבריטי היו ידועים בחיבתם לבירה. עד כמה שידוע לי זו היתה זרוע האוויר היחידה בהיסטוריה שעשתה שימוש באמצעים מבצעיים כדי להבטיח אספקת בירה סדירה לאנשיה, כולל באמצעות הצנחה.
הסיפור המפורסם ביותר בהקשר זה הוא על ספיטפייר הבירה. בקיץ 1944 התנהלה המערכה על נורמנדי וחיל האוויר הבריטי החל להפעיל מנחתים קדמיים בראש הגשר המתרחב. צוותי הקרקע והאוויר שפעלו במנחתים אלה השמיעו עד מהרה קריאה נואשת לאספקה של בירה. הפיקוד הבריטי היה מודע לצורך ובגלל שלא היתה יכולת להעביר את הנדרש באמצעי האספקה הצבאיים המסורתיים, אלתר חיל האוויר פתרון יוצא דופן.
ספיטפייר נושא חביות בירה. למטה מימין מילוי מיכל נתיק מחביות בירה
חביות בירה קטנות הותאמו לתליה על מנשאי הפצצות מתחת לכנפיו של מטוס קרב ספיטפייר XI. לאחר תהליך בחינה ואישור קצר מספר מטוסים הותאמו לנשיאת חביות בירה והחלו להטיס אותה למנחתים הקדמיים. בהמשך הותאמו מטוסים נוספים לשאת בירה ונעשה אף שימוש במיכלי דלק נתיקים ממתכת, אשר ניתן היה לשאת על כל מטוס קרב סטנדרטי. אני לא רוצה לחשוב איזה טעם היה לבירה שהוטסה במיכל דלק.
בבסיסי קבע שתיית בירה היתה ממוסדת יותר ובכל מועדון היה דלפק למכירת משקאות. דוגמה טובה למרכזיות של הבירה בהווי הבסיסים ניתן לראות בחג המולד, כאשר בירה היוותה חלק בלתי נפרד מתפריט הארוחה החגיגית.
גם בבסיסי חיל האוויר הבריטי בארץ לא התעלמו מן הבירה. בסיס חיל האוויר המלכותי פתח תקווה (כיום בסיס סירקין) היה בסיסה של יחידת אימון מבצעי 74, אשר הכשירה טייסי קרב על מטוסי הריקיין, ספיטפייר ות’נדרבולט.
“אחרי” – אותו חדר אוכל בפתח תקווה אחרי מספר שעות
אחד משיאיה של מסיבת חג המולד השנתית בבסיס היתה תחרות ברים נושאיים. ב-1944, כאשר סוף המלחמה נראה כבר באופק והאווירה היתה משוחררת, נערכה תחרות גדולה במיוחד. רושם יומן המבצעים של הבסיס הקדיש מקום נרחב לתחרות ואף עיטר את הדיווח בתצלומים שצילם הצלם הבסיסי.
“פונדק מעצורי הגלגלים”
בר כמו בתחנת הרכבת של לידס
בר קטן וחמוד של גף הרכב הבסיסי, אשר הצטיין במלאי של יין מוסקט
בר ללא שם שהגיש “בירה מגוייסת”
“החתול השחור”. לבושתי לא הבנתי אף אחת מן הבדיחות הפנימיות שבתיאור
הבר של מועדון הקצינים שידר אלגנטיות וריחוק
“Ye Olde Finger Inne” – כנראה עוד בדיחה פנימית ליודעי ח”ן, אבל רעיון יפה עם הבקבוקים
את המקום הראשון בתחרות חלקו בר זה ו”החתול השחור”. ביומן לא כתוב מה היה הפרס. למרבה הצער מסורת האלכוהול שהביאו איתם ותיקי חיל האוויר הבריטי לחיל האוויר הישראלי לא שרדה זמן רב וכיום קשה למצוא בבסיסינו מוסדות ואירועי אלכוהול כמו אלה שפיארו את הבסיסים הבריטיים בארץ. באירועי סיום קורס טיס שהתקיימו בחצרים בשבוע שעבר לא נראתה אף טיפת אלכוהול ואיש לא הגיב שם על הערותי בנושא. נקווה שחניכי קורס 174 פיצו על כך אחר כך מחוץ לבסיס.
איזה מגניבים הם…
אני דווקא זוכר סיפורים על אלכוהול בטייסות ובחדרי פיקוד בחילות אחרים בארץ בשנים הראשונות שלאחר פרוץ המדינה, כשלכולם היו שפם ובלורית.