ביקור ביקב עשוי להסתכם בטעימה מוצלחת או לא מוצלחת, בסיור במתקני הייצור ו… בד"כ זהו. לעיתים רחוקות זוהי חוויה רבת פנים המזכירה קצת ביקור בלונה-פארק. השבוע היתה לנו חוויה כזאת ביקב שורק באירוע סיום קורס ייננות.
יקב שורק נפתח ב-1994 והיה אחד מיקבי הבוטיק הראשונים שבאו בעקבות הבום הכלכלי של עידן ההייטק. במקור הוא פעל במושב טל שחר אבל לפני שנה הוא עבר לקיבוץ נחשון. כבר בתחילת הדרך הציע היקב קורס להכנת יין, אולם רק עשר שנים לאחר מכן החליטו בעלי היקב להפוך את קורסי ההכשרה השונים בתחום הייננות לתחום פעילות מרכזי של היקב. מעבר לכך, היקב מספק ליצרנים מתחילים שירותי ייעוץ, בדיקות מעבדה ועוד. במספר מקומות ביקב נתקלנו בשלט עם רשימת יקבים שבעליהם למדו ביקב שורק. מצאנו שם שמות מוכרים כמו קדמא, צפרירים, יפו, זאוברמן ועוד רבים וטובים.
כיום מציע היקב מבחר גדול של קורסי ייננות לטווח נרחב של מתעניינים: מיצרנים חובבים ועד מי שרוצה להפוך את התחום למקצוע. לחובבים מציעים קורס של 18 מפגשים ולמקצוענים מציעים קורס שנמשך שנתיים ובמהלכו מבצעים החניכים את תהליך ייצור היין מתחילתו ועד סופו. בניגוד לקורסים האחרים, כאן מבצעים גם את שלב החביות, כולל יישון, ובסופו של דבר מבקבקים הבוגרים כ-300 בקבוקים. בוגרי הקורסים האחרים יוצאים בסופו של דבר עם כ-30 בקבוקים, מה שמביא אותי לביקורנו ביקב.
האב הגאה והמשפחה מחכים ליד חדר הלידה של היין
מסתבר שבסיום כל מחזור מתקיים אירוע סוף שבוע בו הבוגרים מבקבקים את היין שלהם. לאורך הזמן בו היינו ביקב ראינו מספר בוגרים שהגיעו עם משפחותיהם כדי לבקבק את היינות. השמחה היתה רבה. נציגת היקב ענבר ערכה לנו סיור ביקב ובמסגרתו זכינו לטעום קברנה שהכין אחד הבוגרים ויין שהכין בוגר, אשר ממשיך להשתמש בשירותי היקב כדי להכין את יינותיו. קיבלנו ממנו טעימה של יין שיושב כבר 10 חודשים בחבית. היה זה בלנד זני של קברנה סוביניון מכרמים בשורש ובמצפה רמון. היין היה עדיין גס, אבל ניכר בו פוטנציאל רב ופיצוץ הטעמים שלו הפך אותו לראוי לשתיה כבר במצבו הגולמי.
מן החבית אל הכוס: ממסך קברנה זני
לאחר ההפעלה עם היינות של אורחי היקב הובלנו אל מרכז המבקרים הצנוע אך המעניין שלו. הדבר שבלט לעין כאן היה שולחן עם שלושה דמיג’אנים מזכוכית, ובכל אחד מהם יין שניתן לטעום ולבקבק במקום תמורת 40 ש"ח לבקבוק (שלישיה ב-100 ש"ח). זהו קונספט שנתקלנו בו בעבר במשק יין הנס שטרנבך ושעדיין לא החלטתי מה דעתי עליו. בכל מקרה, טעמנו את כל שלושת היינות שהוצעו.
בלנד סירה 2011 – ענבי קברנה סירה מכרם בגליל עם קצת גראנש. ניחוח פירות יבשים וטעמי תאנים ודובדבנים חמוצים. 
קברנה סוביניון – ממסך של ענבי ק"ס משני כרמים שונות ומבצירי 2012/2013. יין פירותי, רענן וקיצי להפתיע. לא יכול לדמיין אותו עם מאכלים שהולכים בד"כ עם יינות ק"ס.
קברנה פרנק 2013 – יין נוסף מן הכרמים הצפוניותן. היין החלש לדעתנו מבין השלושה. טעמו היה צעיר מדי לטעמנו. הסבירו לנו שרצוי ליישנו כשנתיים-שלוש.
בשלב זה ביקשנו לבקבק עבורנו את ממסך הק"ס לצורך שימוש בהמשך הקיץ.
קברנה סוביניון בדרך לבקבוק
בין לבין נשנשנו פרוסות בגט ולחם כפרי עם חמאה רכה, שמנ"ז וזעתר יבש. אחרי ששטפנו את טעמי יינות הדמיג’אן מן הפה פנינו לדבר האמיתי על בר הטעימות. הצצנו במחירון היינות ואהבנו את מה שראינו. בניגוד ליקבי בוטיק רבים, לשורק יש רק יין אחד שמחירו 100 ש"ח. מחיר רוב היינות עומד על 60-70 ש"ח, מה שעושה אותם אטרקטיביים לכל מי שלא מתחשק לו להשקיע מחירי עתק על יין, שבמקרים רבים לא מצדיק זאת, והמבין יבין.
כמו במקרים רבים בשנה האחרונה, פתחנו ברוזה – הטרנד החדש של תעשיית היין הישראלית.
רוזה 2013 – יין חביב בעל ניחוח וטעמים של פירות טרופיים. ניכרה בטעמו גם חמיצות עשבונית.
קברנה שירז 2013 – זו הפעם הראשונה שנתקלתי ביין שמשווק רק בבקבוק של 375 מ"ל (תינוק, כפי ששאול אברון זצ"ל נהג לקרוא לבקבוקים אלה). שאלתי והסבירו לי שזהו יין שמיוצר במיוחד עבור רשת בתי קפה מסוימת ושזו היתה הזמנתם. ניחוח פירות יבשים בולט, אבל לגבי הטעם הדעות היו חלוקות. אני חשבתי שהוא סתמי, אולם שותפתי אהבה ואף רכשה אקזמפלר.
מרלו טל שחר 2009 – ענבים מן הכרם המקורית של היקב. ניחוח בולט של פירות יער וטעם בולט של פירות יער כהים ועץ.
קברנה מרלו טל שחר 2009 – אותו כנ"ל לגבי מקור הענבים. ניחוח פרי, אפילו אשכולית, צבע חיוור במקצת וחמיצות שהיתה בוטה מדי עבור שנינו ושכנראה מצביעה על פוטנציאל יישון.
קברנה סוביניון גליל עליון 2008 – ניחוח פירותי נעים, טעמי פירות יער, שוקולד מריר ואולי עור. יין חביב שהתווסף מיד לסל הקניות.
קברנה סוביניון כרם יוסף 2009 – ניחוח שלא הצלחנו לפענח, אבל חלש מן הקודם וגם בטעמו ניכר פחות עומק.
זה הפורט
פורט – יין קינוח בעל ניחוח שהזכיר לי תאנים יבשות ומשהו נוסף שלא נעם לאפי. הטעימה גילתה טעמים בולטים ונפלאים של תאנים טריות, אשר הזכירו לי את הפורט המוצלח של יקב קדמא (גם הייננית שלו למדה בשורק). במחיר של 70 ש"ח לבקבוק זהו פורט משתלם מאוד.
לפני שיצאנו אל הדרך הביתה עשינו סיבוב נוסף ביקב וראינו משפחה נוספת שבאה לראות יין רך נולד. שתינו נס קפה קטן בפינת הקפה של משתתפי הקורס כדי להוריד את אחוזי האלכוהול בדם ונסענו. יחד עם ארוחת בוקר מוצלחת שאכלנו בקפה איתמר לפני שנסענו ליקב, ושתי פיצות קיציות ויצירתיות לארוחת ערב סיכמנו לנו יום שישי מוצלח מאוד מבחינה קולינרית.
מידע נוסף באתר יקב שורק
נראה טוב, עוד לא יצא לי להיות שם.
המחירים סבירים בהחלט והאפשרות לטעום קריטית, יפה.
אגב, במחירון כתוב ויאונייה, זו הפעם הראשונה שאני נתקל באיות הזה.