הגליון הראשון של הארץ שלנו יצא בשנת תשי"א, ב-31.1.51, והוא עלה 75 פרוטות. מכרך א', שאוגד בתוכו את גליונות 1-35, הצלחתי לדלות בקושי רב רק שתי כתבות הקשורות באוכל:
גליון מספר 2, 7.2.1951
שמעון צבר משרכך רגליו ברחבי ארצנו בחיפוש אחר פתרון לחידה אבולוציונית ממדרגה ראשונה, מהו מקורו של הדג הידוע – פילֶה? הסיפור מתחיל לאט כמו פינתו של גדעון רייכר עם “אצה רצה גברת כהן למשרד הפנים בג’בל פלפילה וכו’ וכו’” ומקבל תפנית משעשעת בעלילה עם הגיעו לירושלים בחיפושים אחרי פרופיסור.
גליון מספר 20, 13.6.1951
קורות חייו של כרם בגליל.
כתבות קודמות בסדרה:
מגניב.
אני מניחה שלא היו הרבה כתבות על אוכל כי לא התעסקו עם ענייני אוכל יותר מדי, לא היה יותר מדי אוכל ואכלו רק מה שצריך.
זה מה שכתבתי בפעם הקודמת.
אני כילדה קבלתי פילה כאילו הוא שניצל והיה לו טעם זוועתי. אני חושבת שעד היום אני שונאת דגים בדיוק בגלל הפילה הזה
הכתבה על דג פילה היא סנסציה אמיתית. אם לא היה כתוב "קודפיש" עדיין לא היינו יודעים באיזה דג מדובר ("חמור ים"? מי משתמש כיום בשם הזה?). בקיצור, בקלה, ובא לציון גואל.
חשבתי על זה, נראה לי שלא רק בשנות קום המדינה לא היו כתבות על אוכל בעיתוני ילדים, לא זכור לי שגם בעיתונים כמו "מעריב לנוער" ו"ראש 1" שהייתי קוראת (לפני יותר מ- 20 שנה…) היו כתבות על אוכל.
חנה, גם לי יש זיכרונות מצמררים משניצל פילה. לשמחתי זה לא גרם לי לשנוא דגים. אני גם זוכרת תבשיל קישואים שמכרו לי במסווה של "פטריות" (אחרי שפעם אחת זכינו לתבשיל של פטריות טריות שנקטפו בכרמל), ולאח שלי ניסו למכור רגל קרושה בתור "חומוס קפוא". אמתי.