שותים בעברית

יש לעברית

מקום של כבוד אצלנו בבית. אנחנו משתדלים מאד לכתוב ולדבר כמו שצריך ולתקן בעדינות את האינדיאניות כשהן מתבלבלות, אבל גם מתפוצצים מצחוק ומחמיאים להן כשהן ממציאות מילים “מדליקות”. עברית יפה ומתוחכמת היא אחת הסיבות שאני מאוהב בכתיבה של אפרים קישון, שלמרות שלא היתה שפת אמו, הוא ידע לשחק בה ולעצב אותה כחומר ביד הסאטיריקן. כך גם יחסי אל מאיר אריאל, שבמילותיו מעורר תחושות שפיציות, דורי בן זאב יבדל”א, שממולל מילים בבוהן, יוסי בנאי, שכתב הרבה בירושלמית ובישראלית, שייקה אופיר, שדיבר על פלונטרים לשוניים, נסים אלוני, שבִּרבֶּר אקסלוסיב ספציאל, דן בן אמוץ, שביחד עם נתיבה בן יהודה אחראי ל"מילון העולמי לעברית מדוברת" ועוד כמה נבחרים אחרים שזרחו לרגע מפרחוני.

IMG_0070a

גם בחוג המשפחתי הרחב יותר יש ענין רב בשפה. עד היום אני מתווכח עם אמא שלי על הגיה נכונה ומזמן אותה כעדה מומחית לדיונים סוערים אליהם אני נסחף בקלות. דודה שלי, ברכה, היא חוקרת ו”בוגרת” האקדמיה ללשון העברית וממנה למדתי הרבה ועדיין לומד ומתייעץ אתה לגבי איך נכון לומר ולמה אומרים ככה ולא אחרת. דוד שלי, בן ציון, גם הוא חוקר עברית ובעברו מורה ומרצה בכיר שהנחיל את השפה לדורות רבים של מורי עברית בחו"ל וגם בתפוצות.

 

לא מזמןdictionary1

בהמלצת דודה ברכה, שלחה לי האקדמיה ללשון את המילון למונחי היין. זהו מילון קטן שמכיל קצת יותר מ-200 מונחים מעולם היין (וקצת בירה), אשר נבצרו בשנת 2007 (תשס"ז), הותססו בוועדה באקדמיה, נכנסו ליישון בחביות כשנתיים אחר כך, בוקבקו בשלהי 2011 (תשע"ב) והחלו בשעה טובה להתחדרר בחודש טבת השנה (תשע"ג). זוהי רשימה שלהגדרת האקדמיה, "נועדה לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתרום לקידומה של תרבות היין בישראל". נו, אם אפשר לתרום לקידום תרבות היין והעברית גם יחד, אני תורם. אפילו תרמתי מעט לדיון בסוגיית המונחים ליקר ושֵׁכָר.

 

המילון

שוקל כ-50 גרם, הוא מלבני, מכיל דפים בצבע לבן, עם מילים ואיורים, באמצע יש שתי סיכות ובסופו מפתח אינדקסאלי אנגלי/צרפתי – עברי.

וזהו.

 

ליקטתי עבורכם מספר מונחים שאני מעריך שיעלו לכם לראש ויעיפו לכם את הפוני. נסו לאמץ שניים, נראה אתכם:

אוצֵר יין – סומליה

אֶפטָר – דיז'סטיף

אֶקדָם – אפריטיף

בְּשֹׂׂׂמֶת – ארומה

בשמת מאֻחרת – בוקֶה

גַפתה – eau-de-vie\grappa, משקה כהיל המיוצר מן הגֶפֶת

חכליל – צבע אדמדם ביין

טְdictionary2פיה – topping

יבש בן יבש – ברוּט

יין מֶמְסָך – בלנד

מַחְלֵץ – חולץ פקקים

מִמְזָג – קוקטייל

מַשפֶּה – דקנטר

סמדר – פריחה מלאה של פרחי הגפן כאשר נושרים עלי הכותרת 

עפצן – טנין

עִרסול – טלטול וסיבוב של כוסית היין כדי לאוורר את היין ולשחרר את הבשומת

רדידה – קפסולה, פיסת החומר העוטפת את צוואר הבקבוק ואת הפקק שלו

רודפן – צ'ייסר

שעום – corcky

שִפְקוּק – החלפת פקק בבקבוק

 

כמה מהמונחים מוצלחים מאד לטעמי וכמה קצת פחות. לצערי, לא נמצאה עדיין מילה עברית לליקר. כשנדרשתי בסוגיה הצעתי לחשוב על מילה עם השורש מ.צ.י., שכן תהליך הייצור מתחיל במיצוי טעמים בכוהל. מה שהוביל אותי למחשבה על המקום שבו מיוצר ליקר – מִמְצצה. לא מאד מוצלח…

 

יישר כח ולחיים!

 

עוד פרטים על המילון באתר האקדמיה:

http://hebrew-academy.huji.ac.il/hadash/hodaot/Pages/19dec2012.aspx

 

פורסם בקטגוריה הגיגים, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא שותים בעברית

  1. מאת אהרון‏:

    מילון מושקע, כל הכבוד לאקדמיה, יפה שחשבו שיש צורך בזה ולך שנתת להם כבוד.

    אני רק חושש שפלצני היינות יעדיפו לתקוע מילים בלועזית בכל מקום שרק יוכלו. כך הרי יחשבו למבינים יותר.

  2. מאת יובל‏:

    בדיוק נתנו לי אחד כזה במתנה, ממש נחמד.

השאר תגובה