מנדוזה, היום השני, 17/12/2007

Medoza Region Map I woke up Monday morning and took the same route to Hugo's rent-a-bike shop in Maipú. This morning I received a red bike and took it out for a test run. Except for the front wheel that was doing "eights" everything was ok and I continued on to Bodega Tempus Alba. I arrived at the winery at 11 o'clock in the morning and was told that they only open at 12. I rode to Vintandes again and found out that they don't carry out tours or tastings. I asked them why they have an opening schedule outside the gate if they don't accept tourists. By the other person's tone of voice I could tell that he didn't want to deal with me so he shot a couple of fast sentences in Spanish and hung up the intercom. Although it would be a long bike ride I decided to ride to Bodega Flichman.

After riding 15 km, I arrived at the guard house at about 12:05 PM. I asked the guard if they had tours at this time. He said that now is "siesta" and the next tour is at 13 o'clock. I tried to make him call somebody who speaks English so I could make my case much more convincing than in Spanish. The guard said no. I could tell that he was afraid to bother somebody during their siesta so he would not get fired. I tried to explain that I am only one person on a bike and not 50 people on a bus; but he wasn't convinced. I wasn't about to wait around for "siesta" to be over so I got on my bike and rode back to town.

7 Finca Flichman 9 Baquero

From Carril Barrancas Road I took a left onto Franklin Villanueva Road and found Bodega Taupas and Bodega Filus. Both places don't except tourists because they only distribute wines. I made my way to Pedro Molina Road and stopped at Bodega Trivento which on my wine map indicates has tours and tastings. Again I arrived at a big electrical iron gate with a guard behind it. The response to my questions was that they also only distribute wine and that they don't have tours or tastings. I stopped over again in Bodega Antonio Nerviani but I guess they don't want my money because when I asked the person why he doesn't have time now, he smiled and gently closed the door with a wave. I gave up on this winery and told myself not to try again. I peddled into the center of Maipú to find Bodega Lopez but couldn't. I stopped and looked at the map again and decided to check out Bodega Baudron.

8 Baudron I arrived at Bodega Baudron at 15 o'clock. I walked around a bit to find somebody and finally was ushered into a cool sunbathed room. I felt it was my lucky day to at last drink some wine after 4 hours and over 40km of bike riding visiting 7 wineries without success. I conveyed my story to the girl in front of me. From the weird and shocked expressions that crossed her face I could tell that she understood me. Let's get to the point… tasting some wine. I was offered a young Chardonnay and Syrah. Even though the wines were not so good I was so thankful to drink some at last. It took me about 30 minutes to drain the glasses and relax a bit until I felt fit to continue my ride. I rode back to Tropero Sosa Road and turned right on Urquiza Blvd. When I came across Perito Moreno again I turned right and peddled for about 200 meters until I met the sign of my destination. In Bodega Baquero there was no one to be found. I started to ride back on Perito Moreno.

10 Tempus Alba For the finale of my day I prayed that Bodega Tempus Alba would be open. It was. I entered the vast space where Bodega Tempus Alba was positioned, between loads olive trees and even more vineyards. I arrived here at 17 in the afternoon and knew that this would be my last winery today. I entered the big architectural building and was told to go upstairs for the tastings. I walked up a flight of stairs and was welcomed by a room and porch with comfortable looking white sofas. I took off my backpack and heard the air squeeze out the cushions as I positioned myself somewhat roughly on the sofa. A young waitress came by and explained the small menu. I was left alone for a few minutes to decide what 3 out of 6 wines I want to taste. For 15 pesos I ordered a Tempranillo, Malbec, and Cabernet Sauvignon. תמונות יובי 058 I was glad to find out that for my pesos I received a really generous severing of wine, more than I expected. I had such a good time sitting on the sofa for at least an hour drinking my wines. Out of the 3 wines I enjoyed the Tempranillo the most. It had an almondy aroma with flavors of plum and wild berry with a smooth round finish. I had such a good time that I called the waitress over and told her to bring me the last 3 wines on the menu, a Merlot, Syrah and a blend (this time for 20 pesos because of the blend). Out of these 3 wines I enjoyed the "Tempus Pleno" 2004 the most, a blend of Cab, Malbec and Merlot. תמונות יובי 059 It had a port color to it with wonderful aromas of dark cherry and oak. With wonderful flavors of cherries and berries, the long oaky finish was right on the money. I was barely able to get up from the sofa in order to leave, but finally got my act together and went to pay at the register. Now that I had a few glasses of wine rolling in my veins I felt much much better.

I peddled back to Hugo's place and parked my bike with all the others. This time, while waiting for the bus, I voluntarily disclosed my exploits to Hugo, who was only too shocked to hear that his bicycle even made it to Bodega Flichman. The bus arrived and I returned to Mendoza truly satisfied.

  תמונות יובי 057תמונות יובי 051 

 

 

  

 

 

 

Day 2

אודות יובל

לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים). את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם. קפיצה הלאה... על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו. אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג. מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
פורסם בקטגוריה English, ארגנטינה, יין, יקבים, מדריכים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה