נפוליאון! בוא'נה, פרטה…

IMG_3682

לפני כמה שנים אסף המליץ לי לרכוש את ליקר Mandarine Napoleon הצרפתי מבלגיה (אני לא צוחק). קניתיו בדיוטי פרי ומיד התחרטתי. לא הסתדר לי הטעם של המנדרינות בפה. תפוזים ונגזרותיהם הם טעמים שאני מאד אוהב בפרי, אבל לא כל כך נהנה ממניפולציות שלהם ומשילובים שלהם עם טעמים אחרים. כך למשל, אין לי ספק ששוקולד-תפוז זה שילוב מופלא, אבל אני פשוט לא מסוגל לסבול אותו. אפילו הריח עושה לי רע. אני יודע שהבעיה אצלי, דוקטור, מה עושים אצלכם במקרה כזה?

 

17.90 דולרצ'ים

(דולרצ'ים? אותו דבר כמו דולרים, רק אני קונה את זה בשוק שחור ברבע מחיר. לא דולרים מזוייפים, דולרצ'ים אורגינם!) ירדו לטמיון מבחינתי והבקבוק היפה הזה ספון מאז בארון הליקרים שלי כליקר שאין לו הופכין. אסף כמובן הצטער לשמוע שלא אהבתי את המשקה ומאז הוא לא ממליץ לי על משקאות.

לפני כמה ימים דגדג לי על הלשון חשק לטעם חדש או כזה שמזמן לא טעמתי. נגוש ניגשתי אל מתחם הליקרים הביתי, חפוש חיפשתי והנה הוא עמד שם, מתחבא לו במדף התחתון, גודד ובלמוד, מבוייש ועזוב מאחורי כמה בקבוקים עם מדבקות לבנות שכתב ידי מתנוסס עליהן, זכר לאקספרימנטים בליקרים שביצעתי אי אז בתחילת העשור הקודם. נטלתי את הנפוליאון, חידררתי וטעמתי.

IMG_3686a

(בקבוק יפה)

 

טעיתי, טעה, טעות, טועים

התאכזבתי לטובה. או שהוא עבר תהליך יישון מוצלח בהסגר בארון שלי ובטלטוליו בין הדירות בהן גרתי, או שהתבגרו לי בלוטות הטעם. האפשרות האחרונה פחות בלתי סבירה.

במלים אחרות וכדי שלא יהיה פה צל של ספק, אני לוקח בחזרה את כל מה שאמרתי וחשבתי על אסף ועל ליקר מנדרין נפוליאון. זה דווקא לא רע.

לפי אתר האינטרנט המושקע אך מסורבל של היצרן, Grande Cuvée, הליקר הומצא בשנת שקר כלשהו על ידי Antoine François de Fourcroy, כימאי צרפתי. הוא היה זה שחשב להשרות מנדרינות באלכוהול (aux de vie) ואת התזקיק לערבב עם קוניאק. הליקר בוקבק לראשונה בשנת 1892, הוא מכיל 38% אלכוהול וכמו ליקרים מפורסמים טובים אחרים, סודיות המתכון שלו נשמרת בקנאות במזוודה באגם בשוויץ.

 

ובכל זאת

אם חשקה נפשכם להכין בבית, התהליך הבסיסי הוא כדלכמנתא:

לקראת סוף ספטמבר נקטפות המנדרינות בסיציליה ודרום מזרח ספרד. קליפותיהן מיובשות, נכבשות בכבישה קרה ומושרות באלכוהול. במקביל, 27 תבלינים ועשבי תבלין שונים עוברים זיקוק משולש והשמנים האתריים שלהם מעורבבים באלכוהול. תמצית קליפות המנדרינות ותמצית התבלינים מזוקקות בנפרד ומתיישנות במשך שנתיים. אז מערבבים אותן ומוסיפים קוניאק בן 6 שנים וסירופ סוכר, מסננים, מבקבקים ושולחים לדיוטי פרי בנתב"ג.

אני לא ממליץ לנסות לעבור את כל השלבים, אבל בהחלט יש מקום לניסוי. לייבש קליפות זו לא בעיה גדולה, להשרות את הקליפות באלכוהול ולהשרות תבלינים ועשבי תבלין באלכוהול זה גם פשוט. אחרי כך וכך שבועות פשוט לערבב את התמציות ולהוסיף סירופ סוכר.

פורסם בקטגוריה ביקורת, הגיגים, ליקר, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה