אני לא כל כך משתגע על שטרודל, בעיקר זה עם תפוחי עץ. בד"כ הכי טעימה הקצפת או גלידת הווניל שמגישים לידו. יחד עם זאת, תהליך הכנת השטרודל מרתק – בייחוד שלב מתיחת הבצק, שנראה בלתי אפשרי. פעם ראיתי סרט אוסטרי מרדים אך מעניין על שטרודלים. בסרטים הקולינריים האוסטריים המשתתפים נראים תמיד כאילו מחוץ לפריים עומד מישהו ומכוון אליהם אקדח. הסרט הזה נפתח עם רב אומן הונגרי שמראה איך המקצוענים הגדולים ביותר מכינים בצק שטרודל. גאון תחת איום.
בגיל 15 היתה הצמחונית מעריצה של The Police ואפילו הסתפרה כמו סטינג. זה עבר לה מאז. ואני, עם כל חיבתי לפוליס, דווקא שמחתי למצוא חזרה שלהם לפני הופעה, שבה סטינג כמעט ולא שר ובטח שלא חוזר מאה פעם על אי-יו-יו-יו-יוווווו בסוף כל שיר.
בנוסף לפוליס, אני מחבב מאד לימון כבוש, אבל לא מצליח למצוא לו מספיק שימושים. הוא נפלא בפריקסה, מעולה עם דגים ועוף, אבל את כל הנ"ל לא כל כך יוצא לי לאכול. טעמו עז על פי רוב ולא ערב לחכו של כל אוכלוס, כך שאני תמיד נתקע בדד במערכה עם צנצנות לימון כבוש.
לא מזמן יצא לי שוב לאכול מנת חומוס טובה בדשא הגדול של מושב נטור (רמה”ג), בנגרר החומוס של איתמר מוסֶנזון. בין התוספות של החומוס שמחתי למצוא ממרח לימונים כבושים קצוצים דק, שהשתלב מעולה עם המנה. יפה, לא חשבתי אף פעם לטחון/קצוץ את זה.
שבת שמשית אחת ברמות מנשה, בינות לרמות, מצאנו אחו נטול אוכלוסין וגדוש עשבי בר והשתרענו לתה ושנ"צ. אני לא שונ"צ טוב בטבע, יותר מדי מעניין אותי מה יש בסביבה. כשסרקתי את האזור מצאתי מרבצים של חומעה יפה וליקטתי מלוא החופן. לא יצא לי לבשל עם חומעה, רק לטעום מדי פעם בטיולים. בהשפעת רשומת הגלגולים של עינת חשבתי למלא את העלים החמצמצים באורז ולבשל.
לפני כמה חודשים הצטרפה אל הצוות שלי עובדת חדשה ממוצא ערבי-מוסלמי מהישוב דיר חנא (במקורה מאכסאל). מהר מאוד הפלגנו בנושאי השיחה אל מחוזות המטבח ומצאתי את עצמי יושבת וחוקרת אותה על כל תבלין שהיא מכניסה לתבשילים שלה. היא נתנה לי טיפ של אמהות, שלמדה מחמותה לקיצור הזמנים במטבח כשצריך להכין מנת בשר: בסוף השבוע לבשל בסיר גדול כמה חתיכות טלה (או בשר אחר) עם מים וכמות נכבדה של תבלינים* שיושבים במסננת. מקפיאים את חתיכות הבשר יחד עם מי הבישול בתוך מספר שקיות זיפ לוק ואוגרים במקפיא לעת צרה. כשצריך לבשל מנה במהרה, מפשירים את השקית ואז אפשר לעשות עם הבשר כל מיני תבשילים. אפשר, למשל, להכין תבשיל פתיתים יחד עם כמה חתיכות בשר, גרגרי חומוס, כמון ובמקום להוסיף סתם מים, מוסיפים מים מלאי טעם, שבושלו עם בצל שהתקרמל במחבת נפרדת. 
אותם התבלינים כיכבו בצהרי יום שבת אחד, כשהזמינה את הבנות מהעבודה ל"סדנת מלפוף" אצלה בבית.
"טעמו של התבשיל נמדד ביחס הפוך למספר הטבחים", אמר פעם מישהו שאני לא זוכר את שמו. על אף זאת ולמרות כך, נתקבצנו אמא שלי, אחותי ואני במטבח, להכין את החלוז' הצ'רקסי האפוי, חאקו חלוז'. חאקו, הסבירה מקור המתכון, הוא שמו של טאבון הבוץ ששימש פעם לאפיה. היום אופים אותו בסיר אפיה חשמלי או בתנור רגיל.
אלתרנו את אופן ההכנה לפי המתכון ורק אחרי כן שאלנו איך בעצם צריך היה לעשות. חרף הדברים, יצאו לנו כיסנים יפים וטעימים למכביר. בחנויות בכפר כמא הם נמכרים דקים ושטוחים, שלנו יצאו תפוחים.
