תמיד כשאני נכנס למתחם התחנה שליד נווה צדק אני נזכר בשיר הקטר ומתחיל לפזם אותו. שיר גדול שמדבר אל כל חובב רכבות בפוטנציה, אם כי בישראל אין סיבה אמיתית לחבב רכבות. לחובבי הבירות יש לעומת זאת סיבות רבות לחבב את המשקה הזה וגם בתחנה יש מקום ששם אותן במרכז.
בכל פעם שהגעתי אל המתחם תהיתי מה קורה על הגג הנישא של הבניין בצידם הדרומי של הפסים (ביתן מספר 8 על פי מספור הבניינים במתחם). פעם הצצתי בתפריט המוצג ליד גרם המדרגות המוביל למקום ששמו בעל הניחוח הגרוזיני הוא שושקה שווילי. ראיתי שם מבחר יפה של בירות. במיוחד משכה את עיני העובדה שהמקום כלל את הבירה המעושנת הנפלאה שלנקרלה בתפריט הבירות שלו. חשבתי שזה מעשה אמיץ מאוד ותכננתי להגיע לשם מתישהו. הבעיה היא שנותרתי נאמן לבורות המים המסורתיים שלי באזור זה של ת"א ולכן מעולם לא ביקרתי במקום.
