כדורי שוקולד

לאחר הכתבה היפה של עודד על הנקניקיות והתגובות, טעים לא טעים, רעל לא רעל, השקעה לא השקעה, נזכרתי במתכון שהוא יחסית לא השקעה, רק צריך שיהיו ביסקוויטים בבית. זהו מתכון מתוך שיעור כלכלת בית בבית הספר, שהיה לי לפני 15 שנה.

 chokladbolls

(50 כדורי שוקולד ליום-הולדת 50 ועוד אחד ענק לשנה הבאה)

 

 כדורי  שוקולד (25-30 כדורים)

מצרכים

200 גרם ביסקוויטים

6 כפות מים

10 כפות סוכר

4 כפות קקאו

1 כף נס-קפה

100 גרם חמאה (במקור מרגרינה)

3-5 כפות קוקוס טחון (אני עושה בלי)

 

אופן ההכנה

מפוררים את הביסקוויטים ושמים בקערה

בסיר קטן ממיסים מים, סוכר, קקאו ונס-קפה תוך בחישה מתמדת.

מורידים מהאש, מוסיפים חמאה ומערבבים עד שתימס.

את הקרם מוסיפים אל הביסקוויטים ומערבבים.

בעזרת ידיים רטובות עושים כדורים ומגלגלים בקוקוס טחון.

  

 קצת סיפורים סביב המתכון הזה:

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ילדים, כתבת אורח, נוסטלגיה, קינוחים | 6 תגובות

בקר נמוך, בקר חתוך

בהמשך לדיווח של דני, אני מביא בכמה חלקים את המתכונים העיקריים לארוחת הקיץ שערכנו:

חם. חם לי. חם לי ואני רעב. למה אני רעב? כי התחלתי לחשוב על אוכל. התחלתי לחשוב על כל המנות המעניינות שאכלנו בחודשים האחרונים במסעדות שונות. נטלתי דף מנייר מלא והתחלתי לשרבט שמות של מנות שדליתי מזכרוני. אצל שאול אברון אכלנו סטייק טרטר מושלם, באיזוגי אכלנו סלט עוף ברוטב אסיאתי, בחג' כחיל טעמנו לבנה עם אגוזים, שום ופלפל חריף, היה שם מגדל של סלק וגבינה וסלט סברס עם לבנה. מכאן הדברים התחילו להתדרדר. נזכרתי בפרק של ג'יימי אוליבר באיטליה בו הוא חוגג יום הולדת 30 עם כל האנשים שפגש במהלך הטיול שלו באיטליה. הוא הכין שם מנה בשם Porchetta (ומבוטאת פוֹרְקֵטַה, באינטונציה איטלקית), שהיא מותן חזיר במשקל 7-8 ק"ג, ממולאת, מגולגלת, קשורה ואפויה. לא חשבתי שיחסר בשר, אבל פתאום נפלה עלי התחשקות למנת הנקניקיות עם פלפלים שראיתי בסרט Dinner Rush. עוד רשמתי לי פלטת נקניקים, עגבניות ממולאות בורגול, עשבי תבלין וגבינת עזים, פוקאצ'ה שהתחלפה בלחם, אנטיפסטי ירקות שונים, טרין כבד אווז שדני אמר שיביא, מרטיני כמו ששתינו ביועזר, יינות אדומים ולבנים ולקינוח פנפורטה ובהשפעת האירוע של אבי תורג'מן בעדנים, גרניטת לימונים.

זה יוצא הרבה אוכל, אבל כמו תמיד, סביר שדברים ישתנו קצת בדרך. למשל, חשבתי לאפות לחם טוסקני ממתכון של אורי שפט, אבל ראיתי שמתחיל להצטבר עומס בתנור, לכן, לראשונה מזה כמה שנים טובות, רכשתי שני לחמים במאפיה טובה בכפר הרא"ה – אגדת לחם.

 

פורקטה

P1012440a

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקר, חזיר | עם התגים , | 2 תגובות

קצח אחרת

בתקופת הפרעות המכונה בפי כל “החופש הגדול” נסענו לראש הנקרה לנסוע ברכבל ולהזיע במערה. 

הצמחונית הציעה לעצור לארוחת בוקר אצל סעיד בעכו. לא יכולתי לסרב. שנינו נגבנו חומוס חם בתאווה והאינדיאניות מצדן חיסלו לסעיד 20 קילו זיתים שהונחו על השולחן. הפעם חרגתי ממנהגי ואכלתי פחות מ-3 צלחות חומוס (אבל לא הרבה פחות). כשיצאנו מסעיד הסתובבנו בשוק הצבעוני, שאם בגלל תקופת הרמדאן, השעה או אמצעיותו של השבוע, היה כמעט ריק מאדם ונעים מאד היה לשוטט בו. בדוכן המתוקים צדה עיני תבנית שחורה משחור. זה נראה היה כמו ממתק הסולת המוכר, בסבוסה, אך בנגטיב. ביקשתי מהמוכר שיארוז לי שתי חתיכות מזה עוד לפני שביררתי ממה זה עשוי. הוא שאל בהפתעה אם אני יודע מה זה והזהיר שיש לזה טעם מאד לא שגרתי. מתברר שזו אותה עוגת הסולת, בתוספת הרבה מאד קצח טחון. כזה עוד לא טעמתי.

IMG_7056

הריח מרתק, הצבע לא רגיל והטעם… נו, טוב, צריך להתרגל לזה.

 

לקריאה נוספת על קצח:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A6%D7%97

http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs19-Kof/Heb-Kof-Spices-BlackCumin.htm

פורסם בקטגוריה עוגה | 8 תגובות

Ray's the Steaks

אחרי ארוחת יום הנישואין, אחי אמר שיש עוד מסעדה שצריך לנסות. במקרה הזה הלכנו רק שנינו עקב התפריט השערורייתי – רק סטייקים. שאלתי את אח שלי "מה זאת אומרת רק סטייקים? אין המבורגרים? אין עוף? אין דגים?" אז התשובה הייתה זהה לכל שאלה, לא, לא, ולא. רק סטייקים. אח שלי כבר היה כאן מספר פעמים ולא התאכזב. זו מסעדה לאוכלי בשר נטו. יש קצת תוספות כאן ושם, אבל הכל בשר.

 DSC00878

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארה"ב, ביקורת מסעדה, בקר, בשר, יין, קינוחים | 6 תגובות

אוהבים נקניקיות? למה לכל הרוחות?

אוכל במסיבת יום הולדת לילדים מהגן לא חייב להיות נחות, דוחה, בלתי מזין, משמין ולא טעים. אפשר גם אחרת.

האינדיאנית הגדולה שלנו הגיעה בשעה טובה למצווֹת גיל ה-4 וכיאה למסורת המשפחתית צויין המאורע בשלושה ארועים נפרדים. בחיק המשפחה, בחיק הגן ללא ההורים ובחיק הג'ימבורי עם ילדי הגן וההורים. מבולבלים? גם אנחנו היינו. הארוע המשפחתי היה צנוע, חביב ועם אוכל ביתי טוב. שני האחרים כללו ממתקים, מיצים ממותקים ותת-אוכל, כמו לחמניות עם נקניקיות מהסופר וחטיפים משקית. ניסיתי למנוע את זה. אחרי הכל אני האבא של כלת השמחה, כן? שאלתי למה צריך לאכול את הג'אנק הזה והתשובה שקיבלתי היתה: "זה מה שילדים אוהבים. אם תביא משהו אחר, אף אחד לא יאכל". ובאמת בכל אחד מהיומולדתים (יומולדוֹת?) של ילדי הגן נערכה חלוקת נקניקיות בלחמניות. לפעמים היה קטשופ, פעם אחת הופתעתי לראות כרוב כבוש (שנשאר סגור, כי איזה ילד אוכל כרוב כבוש?) ובפעם אחרת התחלתי לבכות מהתרגשות כשראיתי טבסקו. אבל מעולם לא ראיתי חרדל, לא מיונז, לא בצל, לא חמוצים, לא עגבניה ובטח שלא נקניקיות אמת. "כי זה מה שהם אוכלים". הכנקניקייתם? מיד נברר.

hotty doggy

(אוכל איכות. השמחה לילדים?)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בצק, הודו, ילדים, ירקות, מדריכים, עוף | עם התגים , , , | 33 תגובות