בירות בוטיק בהמבורג

20230419_170638

מאז שהתחלתי לבלות בהמבורג בשנה שעברה אני מנסה למצוא:

א) בירות ראויות לשתיה.

ב) מקומות נכונים לשתות בהם.

כתבתי "מנסה" כי לאחר שלושה ביקורים ארוכים לא בטוח שמצאתי. מי שלא מכיר את גרמניה חושב שהיא מקשה אחת של בירה, אבל זה לא המצב. בהכללה ניתן לומר שהבירות הדרומיות מתאפיינות בטעם פירותי, פרחוני ועמוק יחסית, בשעה שלבירות הצפוניות יש טעם וניחוח של פורמלין – אם לפרפרז על קביעתו האלמותית של ידידנו. הבירה המפורסמת ביותר של המבורג נקראת אסטרה ויש לה טעם של מכונית האופל בעלת אותו השם. כמו כן, אומרים שצריכים להיות קצת שתויים כדי לשתות אותה.

20220730_131255

  מעשה של אמיצים: אסטרה ונקניקיה בשוק הפשפשים של שכונת השנצן

ברגע שהגעתי להמבורג בדקתי כמו תמיד מי מבשלות הבוטיק, היכן הן נמצאות, מתי הן פתוחות ואיך מגיעים אליהן. הסתבר שבהמבורג אכן יש סצנה של מבשלות בוטיק שפועלות בעיר או בסביבתה. אחרי איסוף המידע התחלתי להתביית על כמה מהן.

לצערי חיפוש מקומות ראויים לשתיה לא נשא פירות דומים. היה מקום מבטיח מאוד שהתגאה בהגשת בירות בוטיק ובסיור מקדים ראיתי בו בר, אבל כשהגעתי לפנות ערב אחד התברר שהבר משמש רק למזיגה ולא לישיבה. רוב הקהל שהסתודד על השולחנות נראה כמו דייטים בהתהוות ולא כמו חובבי בירה. אם כך, מבשלות הבוטיק הפכו לא רק למקור לבירות מעניינות, אלא גם למקומות השתיה השפויים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, בירה, גרמניה, מבשלות בירה | 3 תגובות

התה של סבא מאיר קר כקרח

ב'פסטיבל המשתה', שנערך במשכנות שאננים במאי 2017, מספר מאיר שלו לחיים כהן ורונית ורד על סבא שלו, שכשהיה טועם את המרק, שהוגש בטמפרטורה של 99 מעלות, הוא היה דוחף קדימה את הצלחת על השולחן, אומר "המרק קר כקרח!" ופוסל אותו. המשפט הזה, מוסיף שלו, הפך למין ברכת "בתאבון" במשפחה; כולם מתיישבים ליד השולחן, אומרים "המרק קר כקרח!" ומתחילים לאכול. הקטע הזה מופיע בספרו של שלו, פונטנלה.Dina1

(סבתא דינה מבשלת. האקדח שעל הקיר הוא המצת שיופיע במערכה השלישית.)

באותו הקשר, מספר שלו, שד"ר אלי לנדאו נתן לו ביטוי מקביל לאותו ענין של מרק לא מספיק חם: אבא של לנדאו, כשהיה מוצא שהמרק לא ממש רותח, היה מוציא את הכף החוצה, מציג אותה ואומר: "לא התכופפה לי הכף".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה נוסטלגיה | תגובה אחת

שסק ביש

loquat3

כתבתי פעם על הציאניד שיש בגוגואים והזכרתי גם את גלעיני השסק. אני אוהב שסק, אבל לא כזה שגדל בסופר, אלא כזה שאתה קוטף בעוברך ליד אי שם בדרכך לאי שם.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), אלכוהול, פירות | 2 תגובות

הקביים באים

"ששמך ילך לפניך על קביים!" / דן בן-אמוץ

 

גם השנה גירדתי בפדחתי חזוֹר וגרוֹד בנסיון להחליט מה להכין לאחיין הצעיר, אורן, ליום ההולדת השלישי שלו. כשנשארו יומיים למאורע המתוכנן ניגשתי אל גזע הברוש העבה ביותר שמצאתי, ניסרתי פרוסה, חציתי אותה, ליטשתי, קדחתי והשחלתי חבל. וזהו.

Stilts1

(וחתיכת במבוק בתור ידית, שלא יגרד ביד)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית מלאכה | כתיבת תגובה

הידרוסול – תה מזוקק

בכל פעם שאני גוזם עשבי תבלין בגינה אני חוכך בדעתי מה לעשות עם הגזם, כי חבל לזרוק. תערובת עלים יבשים לתה יש בשפע, מדי פעם אני מביא אותה כתשורה לחברים. הכנתי מספיק זרי רוזמרין ומרווה לקטורת/הדלקת ובישום מדורות, שאני באופן קונסיסטנטי לא זוכר שהם קיימים. גם אבקות של העלים המיובשים הכנתי פעם ואני פשוט לא מוצא לזה שימוש מעבר לשילוב בעוגיות חמאה או דאודורנט ביתי.lemon verbena hydrosol

כשגזמתי בחורף את שיח הלואיזה שוב עלו התהיות איך לא לזרוק את העלים הריחניים. אז נזכרתי שקראתי על הידרוסולים (מים ריחניים) שמפיקים מעלי תבלין. וכך, כניסוי משעשע, הפקתי הידרוסול לואיזה שגם אתו לא לגמרי מצאתי מה לעשות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בריא, עשבי תבלין | 3 תגובות