כבר זמן רב שאנחנו שומעים וקוראים ביקורות טובות על מסעדת מסה. גם בתור קוראים קבועים של השובב הקולינרי, אשר מחלטר כסו-שף במסעדה, הסתקרנו מאוד מן הלהטוטים הקולינריים של השף וצוותו.
משום מה מעולם לא נכנסנו למסה. בעבר נרתענו מן הכניסה, אשר מזכירה קצת את הכניסה למועדונים המזעזעים שבהמשך רחוב הארבעה. בכל מקרה, החלטנו לנצל הגעה לת"א לרגל אירוע סומלייה 2011 כדי לאכול עסקית במסה. עודד הגיע מוקדם מדי ולכן פנה לשתות סלרה קטנה בפורטר. משם חצינו את הרחוב והגענו למסה.
כבר הרבה זמן שאני חושב להעלות את המשחק הזה, ולבסוף עשיתי זאת.
נחשו מאיפה התמונה.
הזוכה המאושר/ת יקבל תוספת סטייק 500 ג' בארוחה הבאה!!! או לחילופין עוד שיפוד ירקות!!
זה גשם, לא יותר
בדרך דרומה על כביש החוף נשבר מעלינו ענן והשמיים זלעפו להם לכל הכיוונים. הגשמים הראשונים תמיד תופסים את כולם לא מוכנים. בכבישים פתאום נוסעים לפניך 50 קמ"ש והלחוצים במיוחד מדליקים פנסי ערפל מסנוורים או את וינקרי המצוקה הטורדניים. קשה, קשה. כשעשיתי קורס צלילה לפני הרבה שנים, הסבירו לנו המדריכים שכשאנשים נכנסים מתחת למים הם משאירים 17% מהשכל שלהם על החוף ושהבעיה העיקרית היא אלה שמתחילים מ-17%. אני חושב שזה תופס גם על גשם. למרות הסופה החולפת הגענו עופר ואנכי לטמפל בר בגלילות, מזולעפים למשעי, לערב טעימות הבירות החדשות לסתיו-חורף 2011-2012.
כשגרתי קרוב יותר נהגתי להגיע לעתים קרובות לטמפל בר. אהבתי מאד את מגוון הבירות הרחב מחבית ואת סנדוויץ' רצועות האנטריקוט. באיזשהו שלב פיינט שחור עבר בינינו ולא יצא לי להגיע מאז. אירוע הטעימות אליו הוזמנו נערך בחדר הפרטי של הפאב סביב שולחן רחב רגליים. טעמנו 7 סוגי בירה שונים ומספר מנות המוגשות במקום.
כדי לא להתחיל לשתות על בטן ריקה וכדי להעביר את הזמן עד שיגיעו כולם הזמנתי פיינט של גינס. אין כמו גינס. אחר כך הגיע מגש מחורר היטב, עליו נישאו 12 כוסות בירה קטנות. זה מגש ה"בירה וצ'ייסר" עליו נדבר בהמשך.
אני זוכר עדיין היטב את הפעם הראשונה שאכלתי טארט פלאמבה. זה היה במסעדונת בסמטא ציורית בפרייבורג, עם עצים ותעלת מים קטנה. הטארט הגיע על לוח עץ והיה דק מאוד ופריך מאוד. מאז ניסיתי מספר פעמים לשחזר את המאכל הפשוט לכאורה בבית בהצלחה חלקית בלבד – עד השבוע שעבר.
טארט פלאמבה (tarte flambée בצרפתית) או פלאם קוכה (flammekueche באלזסית) הוא אחד המאכלים הלאומיים של חבל אלזס. פירוש השם בשתי השפות הוא מאפה בוער או מאפה בלהבה. המאכל זכה לשמו בגלל שאופים אותו בחום גבוה מאוד, אשר חורך את שוליו ומעניק לו פריכות רבה.
זה מה שקרה אחרי שאשתי שלחה אותי לקנות קצת סלטים ולחמניות טריות ממאפיה. פשוט לא יכולתי להשתלט על עצמי והכנתי סנדביץ' טעים ביותר.
