פעם היינו מייבשים פרחים בין דפי ספרים ונייר פרגמנט. מאז הטכנולוגיה התקדמה מאד.
איך שהאינדיאנית הקטנה הראתה סימני התעניינות בייבוש פרחים, ישר רצתי ובניתי לה ליום ההולדת מתקן ייבוש מדגם FP-105.
בושלו לאחרונה
עבודת ברעצלציה
שוב שבת, שוב בוקר, שוב התעוררתי לפני כולן והכנתי ברעצלים להרמת המורל. ושוב אמבט טבילה ושוב כואב לי לזרוק את המים ושוב הכל כמו מהתחלה. מה אני יכול לעשות, זה חזק ממני.
הפעם החלטתי לבדוק מה קורה לפיתות שנטבלות לפני האפיה. על פניו, אין מה להפסיד: חום האמבט יעזור לתפיחה, הסודה והצבע יצבעו את הבצק ויתנו לו מעטה פריך. מה רע?
פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), בצק
כתיבת תגובה
עוד נשוב אלייך שניט
כל קיץ קורה דבר מה. הקיץ הזה עוד לא פגשתי את חברי הסיני. חשבתי עליו כשיצאתי אל אותו אחה"צ תל אביבי סמיך ומיד התחלתי להקליד: "אני צועד לכיוון מבשלת שניט," כתבתי לו, "שם אני מתכוון להעביר שעתיים של שתיה מופרזת. אתה בא?" בסופו של שיחוח לא נפגשנו, אבל גיליתי שהוא לא מכיר את המקום המיוחד שנמצא רק רבע שעה הליכה מיוזעת ממעוזו. כשל מודיעיני.
החותמת שמעידה על עיסתו
קיבלתי מנעמי במתנה מאוזבקיסטן חותמת לחם (Chekich) – ידית עץ מחוברת לכיפת עץ שבקצה שלה מסמרים חסרי ראש המסודרים בתבנית של פרח. הלחם האוזבקי השטוח, טשקנט נון, מעוצב בצורת עיגול והחותמת מוטבעת במרכזו פעם אחת או מספר פעמים לפני האפיה. מרכז הלחם המוחתם לא תופח הרבה ועליו מוצגת הדוגמה השונה מאופה לאופה (Nonvoy). קראתי איפשהו שבמקום מסמרים יש כאלה ש"קוצרים" סיחים של גלגלי אופניים לטובת החותמת. יפה.
(כדור בצק שהוחתם ללא העיצוב המסורתי)
טאלי – ההודית מק”ש
אחד הדברים הנחמדים שקרו בשנה האחרונה הוא שהאינדיאנית הגדולה התחילה לאכול כל מיני דברים שלא העזה לטעום עד כה. לפני כמה שנים, באחד מנסיונות השכנוע שלנו שתטעם משהו שלא נראה לה, אמרתי לה שיום אחד היא תבין שהפסידה הרבה אוכל טעים בגלל עקשנות. יום הדין הגיע! לשמחתנו מה רבה, החלה הנ"לית לחבב גם אוכל הודי. על כן, אך טבעי היה שבטיולנו בצְפון אזור חיוג 04 נכנסנו לבדוק מה מצב העניינים במסעדה ההודית 'טאלי' בקרית שמונה. המסעדה קיימת כבר שש שנים ונראה שאנחנו האחרונים בארץ שעוד לא היו בה או שמעו עליה.
טאלי (55 ₪) – אורז, צ’פאטי, יוגורט, דאל, אלו גובי, מאטאר גאג’ר
פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, הודו
2 תגובות
