אני אגיד לכם מה מרגיז אותי בטבעונים, השמות שהם נותנים לאוכל! רבותיי, זו לא גבינת קשיו, זה ממרח קשיו! ממרח הוא בדיוק מה שמשתמע משמו, בניגוד ל"גבינה" שאין לה טעם של גבינה. ו"חביתת קמח חומוס", סלחו לי, מעוררת אצלי תאבון באותה מידה כמו סוכר רעפים ודבש קיפודים, יש לזה טעם רע. קִראו לחמור בשמו, אל תלבישו אותו בתחפושת שתבנה ציפיות אצל בלוטות הטעם שלי ותתרסקנה עם הביס הראשון. זה לא שאני יורד על טבעונים או משהו כזה, חלילה, אני דווקא מעריך אתכם מאד, אבל אתם חייבים לעשות משהו בנוגע לנומנקלטורה של האוכל שלכם.
ומה לגבי המבורגר טבעוני? למה? למה זה מעורר תאבון? ממרח כבד צמחי? חצילים בטעם כבד? אם מראש הרעיון המרכזי נובע מתוך הרצון הלגיטימי להמנע מאכילת בשר, למה להכין מנות "כאילו" שנראות "כמו"? הייתם רוצים למרוח על הלחמניה שלכם "יענו-נֶז" (של האחים שושני, כמובן), לשים על זה פרוסות "כמו-נקניק" ולמעלה פרוסה יפה של "גבינת פלאוורה"? לטעמי זה לא נעים קולינרית.
עוד מעצבן אותי שקוראים לפיתה “טבעונית”, כי זה כמו לקרוא למלפפון “צמחי". פיתה היא טבעונית מטבעה, למה פתאום היא טבעונית? אהבתי אותה יותר קודם. כך אני חש כלפי הרבה מאכלים רגילים אחרים שמעולם לא הכילו מוצרי חלב או בשר, התעוררו בוקר אחד וגילו שהם בעצם טבעוניים. ועל אף כל האמור לעיל, מבין אלה דווקא עם חלב שקדים אין לי בעיה. הוא נראה כמו חלב ולא מאד שונה ממנו בטעם והאנושות חולבת שקדים כבר מספיק שנים לפני שהקיצה ההתעוררות הטבעונית בכדי שנתרגל אליו. חלב שקדים זה יופי, אני מאד מרוצה ממנו ואלמלא האווירה הטבעונית הכללית בבית, אופן ההכנה היה נשאר משורבט על פתק בקלסר ה"דברים שצריך לנסות ואין סיכוי שאגיע לנסות אותם בעשור הקרוב".
חלב שקדים
אמל"ח
1 כוס שקדים (מתוקים רגילים)
4 כוסות מים
תו"ל
משרים שקדים בקערה עם מים למשך לילה.
יש החוששים מאכילת הקליפה בכמויות גדולות ולכן בשלב הזה מתכונים רבים מציעים לקלף את השקדים. אני לא עושה את זה, מה שחוסך הרבה עבודה. טרם הורעלתי.
מסננים את השקדים מהמים וטוחנים במעבד מזון עד קבלת פירורים. אם אתם סומכים על הבלנדר שלכם שיעשה עבודת טחינה טובה על יבש, בצעו פעולה זו כבר בבלנדר.
מעבירים את אבקת השקדים לבלנדר ואוטמים את המכסה בסמרטוט נקי ולח, למניעת השפרצות (ע"ע הפוסט הקודם על בישול מלכלך). מערבלים היטב כדקתיים כדקה.
מניחים מסננת מעל קערה ועל המסננת מניחים בד חיתול/גבינה. מעבירים לתוכו את התערובת וסוחטים את השקדים דרך הבד.
אם רוצים נוזל מרוכז יותר, אפשר להחסיר כוס אחת של מים מהמתכון.
הטעם משעמם לכם מדי? הוסיפו תבלינים שאתם אוהבים: וניל/מלח/קינמון/צ’ילי.
חזרתי מחליבה, מה עושים עם זה עכשיו?
את המשקה הלבנבן, שגורמים נטולי אינטרסים אומרים עליו שהוא מאד בריא, אפשר לשתות כמו שהוא או להשתמש בו כמו חלב. אפשר להוסיפו לבצק של הלחם כדי לקבל ניחוח שקדי מיוחד ולהעשיר טעמי משקאות. זכרו שהוא איננו חלב באמת, כך שהוא לא יתפח באפיה או טיגון ומאידך, לא יעורר ענייני לקטוז אצל הרגישים וענייני כשרות אצל המקפידים. אם נבשלו עם סוכר נקבל תרכיז שקדים שמזכיר בטעמו רוזטה (שמכילה על פי המסורת גם שקדים מרים).
את האינדיאניות שלי, אגב, חלב השקדים לא מאד מרשים וכמו שקרה עם הקטשופ שלי, עכשיו הן חושדות בחלב ומוודאות אתי שזה לא מכיל שקדים. על הקטנה הצלחתי "לעבוד" כשהכנתי לה שוקו. היא כבר כמה שבועות רוצה שנקנה או נכין שוקו כי בגן חופרים להם על כמה מוצרי חלב זה בריא לגוף. מובן שהיא נענית בשלילה על פי רוב. ערבבתי חלב שקדים טרי עם קקאו משובח וסוכר והיא אהבה את זה. הגדולה לא השתכנעה, עיוותה פניה בנימוס וציינה שזה לא לטעמה.
"חלב" פיסטוקים
צבעו ירקרק יפה (ויש שיאמרו מרתיע) ויש לו ניחוח נפלא של פיסטוק.
אופן ההכנה זהה אך לא שונה:
1 כוס פיסטוקים מקולפים, אבל עם 3 כוסות מים.
קודם טוחנים דק, אחר כך מערבלים עם המים, בסוף סוחטים.
ומה עם היתר?
את השקדים, הפיסטוקים, או אגוזים טחונים אחרים שחלבתם ונותרו אחרי הסחיטה הגדולה אפשר לשמור במקרר לשימוש בעת הצורך בקורנפלייקס של הבוקר, בעוגיות, בעוגה, כציפוי לטראפלס או אפילו שניצל, בסלט, בפסטה, בפסטו, בטחינה באורז, בסוכר, בפריזר, מתחת לבלטות, מאחורי הטאפטים, בלוסטרה של החשמל, בניאגרה של הבית שימוש, בעציץ של הגרניום, בטלית, בתפילין, בכביסה המלוכלכת, ברגליים של השולחן, בגרביים של האשה.
עוד מוצר נחמד שאפשר להכין מאבקת שקדים הוא מרציפן. שתי בעיות עם השקדים שיש לכם עכשיו, הן הלחות הגבוהה שלהם והקליפה שבתערובת. אני מתכוון לחקור את הנושא ולשוב עם פתרונים.
לקריאה נוספת:
קצת על שקדים וסגולותיהם
על חלב שנשפך
אז מה היה לנו שם?
חלב שקדים
אמל”ח
1 כוס שקדים (מתוקים רגילים)
4 כוסות מים
תו”ל
משרים שקדים בקערה עם מים למשך לילה.
מסננים את השקדים מהמים וטוחנים במעבד מזון עד קבלת פירורים. אם אתם סומכים על הבלנדר שלכם שיעשה עבודת טחינה טובה על יבש, בצעו פעולה זו כבר בבלנדר.
מעבירים את אבקת השקדים לבלנדר ואוטמים את המכסה בסמרטוט נקי ולח, למניעת השפרצות. מערבלים היטב כדקה.
מניחים מסננת מעל קערה ועל המסננת מניחים בד חיתול/גבינה. מעבירים לתוכו את התערובת וסוחטים את השקדים דרך הבד.
אם רוצים נוזל מרוכז יותר, אפשר להחסיר כוס אחת של מים מהמתכון.
הטעם משעמם לכם מדי? הוסיפו תבלינים שאתם אוהבים: וניל/מלח/קינמון/צ’ילי.
"חלב" פיסטוקים
1 כוס פיסטוקים מקולפים, אבל עם 3 כוסות מים.
קודם טוחנים דק, אחר כך מערבלים עם המים, בסוף סוחטים.
כמה שאתה צודק. זה כל כך לא הגיוני להגיד שאתה חס על בעלי החיים אבל להשתמש בדימויים שלהם לאוכל תחליפי. הרי רק מהמחשבה על השם אני "מתמלאת צער וחמלה" על בעל החיים האומלל…
ועוד משהו שאפשר לעשות עם שקדים…. מקרונים!
אם יש יום פנוי.
מה עם חלב שקדים בריזוטו?
נכון שבמקרונים משתמשים באבקת שקדים, אבל היא צריכה להיות מאד עדינה ורצוי עם ניחוח חזק של שקדים. אנפורצ'ונטלי, אבקת השקדים שמתקבלת לאחר "חליבה" היא גסה מדי, רטובה מדי ועם פחות ארומה (מה שטוב, כי היא עברה ל"חלב").
חלב שקדים בריזוטו נשמע לי מצוין. גם בבישול ירקות בסגנון הודי.
אתמול הכנתי מטבל של חמאת בוטנים (yeah!!!) עם חלב שקדים ובצל ירוק קצוץ.