מחווה למסעדות ארצנו (ועוד דברים טעימים)

P1012467

כשקיבלתי הזמנה לאירוע בלוגרים במתקן האוכל של הרזים, לא היססתי ושלחתי אישור אל איש היח"צ שלהם, אשר מתפקד גם כשף, ספק, מערבב וטוחן לעת מצוא. היתה זו ארוחת ערב רבת משתתפים ומרובת מנות. האם הארוחה עמדה בציפיות ובסטנדרטים שהמקום הציב לעצמו במשך שנות פעילותו? אתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולגלות בעצמכם.

עם ההגעה למסעדת עודד מצאתי את השף עסוק במטבח ומסביבו מספר מנות בשלבי הכנה שונים ומשונים. למזלי זכיתי לגישה בלתי אמצעית למטבח במשך חלק גדול מן הארוחה וכך הייתי עד לתהליכי ההכנה הקפדניים ולחומרי הגלם האיכותיים ששימשו את השף להכנת המנות. חלק ממנות הארוחה היוו מחווה של עודד למספר מסעדות שביקרנו בחודשים האחרונים במסגרת פעילותנו כבלוגרים ושהרשימו אותנו במיוחד. על המנות נמנו סלט הסברסים האדומים עם לבנה של חג' כחיל, סלט העוף האסיאתי הפריך של אי-זוגי, אשר בארוחה זו הוגש בצורתו המקורית ובגרסה צמחונית, ושיא השיאים עבורי, סטייק הטרטר של יועזר בר-יין.

מלבד המנות הללו, במרכז הארוחה עמד המטבח האיטלקי: פורקטה – צלי חזיר בנוסח איטלקי, תבשיל נקניקיות ופלפלים, וריזוטו פטריות עם חלב קוקוס, שהביאה עינת. תרומות נוספות של אורחים היו תפו"א עם טימין בתנור של מיכל וטרין כבד אווז עם ריבת בצל של עבדכם הנאמן.

P1012420 P1012419

  מגדלי עזריאלי                                                             סלט בריא

השף הכין גם מנה מרהיבה של מגדלי סלק וגבינת עזים, אשר נראו מרחוק כמו מגדלי עזריאלי, קערת לבנה עם שמן זית, אגוזים, שום ופלפל חריף וסלט רוקט וזעתר מהגינה עם עגבניות שרי.

היינות שהוגשו היו (ע"פ הסדר): גמלא קברנה 2005 של רמת הגולן, שירז 2002 של אבנעזר האוסטרלי, גמלא ריזלינג לבן וקצרין שרדונה 2006.

P1012417  P1012448P1012461

                  מנות המחווה (מלמעלה למטה):  חג' כחיל, אי-זוגי ויועזר

אז איך היה? ממנות המחווה סלט הסברסים לא הרשים אותי. אני לא אוהב את המרקם עמוס הגרעינים של הסברס וטעמו גם לא התחבר לי עם הלבנה, שגם היא גבינה שאינני מחבב במיוחד. סלט העוף היה מוצלח מאוד והוספת אטריות האורז המטוגנות על המנה ממש לפני הגשתה הגבירו מאוד את פריכותו. המנה הרשימה בדיוק כפי שהיא הרשימה כשאכלנו אותה באי-זוגי.

שיא השיאים של הארוחה היה ללא ספק סטייק הטרטר, אם כי מעטים אזרו אומץ ואכלו אותו. הייתי בטוח שהרתיעה מבשר נא חלפה ברובה ממחוזותינו מאז שכל בית קפה התחיל להגיש קרפצ'יו לפני כעשר שנים. מסתבר שלא וההפסד הוא כולו של הפחדנים. המנה הגיעה עם תיבול של בצל סגול קצוץ, צלפים קצוצים וחרדל. היא היתה גדולה מאוד ונחו עליה שלושה חלמונים צהובים יפים של ביצים שליקט השף בעצמו בצהרי אותו יום אצל לולן מקומי. בדיוק כמו ביועזר, שף עודד הגיש לצידה פרוסות עבות של לחם טרי וכנראה שאת אותה חמאה אירית מופלאה של יועזר. טעמי גן עדן.

P1012431

P1012432

 

גם תבשיל הנקניקיות הרתיע חלק מהסועדים. הוא כלל תערובת של נקניקיות מרגז ונקניקיות בלקניות – שתיהן נקניקיות עם תיבול חריף. שילוב הטעמים של הנקניקיות עם הפלפלים היה מעולה. מנה פשוטה ביותר וגאונית.

P1012440

P1012433

 

הייתי נוכח למזלי ברגע ההיסטורי בו הפורקטה יצאה מן התנור. התצלומים מספרים כאן לטעמי את כל הסיפור. מיני צלי ממולאים מהווים כבר שנים את אחת ההתמחויות הגדולות של השף. הצלי תובל כהוגן בעשבי תיבול טריים ובשום והמילוי שלו כלל פרוסות שלמות של מורטדלה. הצלי חלק את התבנית עם מבחר ירקות, אשר ספחו במהלך הצליה את מיצי הבשר וקיבלו צבע מקורמל יפה. היתה זו יצירת מופת ארכיטקטונית, שכשפרסו אותה כללה בתוכה את כל הטעמים הטובים של מרכיביה. תפוחי האדמה של מיכל והריזוטו של עינת היו תוספות מצוינות למנות הבשר. השילוב של חלב קוקוס בריזוטו הוסיף לו טעמים מעניינים מאוד ומרקמו היה מעולה. פרוסות כבד האווז היו מוצלחות, אבל הנוכחים לא מיהרו לאכול מהן וכמו תמיד בתנאי חום, הן "נשפכו" לאחר מספר דקות על השולחן. מגדלי עזריאלי היו מוצלחים גם הם, אבל אויה, את סלט העגבניות ואת הלבנה לא הצלחתי לטעום לפני שהתמלאתי.

P1012456P1012474 

  כבד אווז (לפני שנשפך)                                                  גרניטת לימון פרסי (לפני שקפאה)

למנה אחרונה קיבלנו את עוגיות הבראוניז עם שוקולד לבן המסורתיות והטעימות של מיכל ומה שאמור היה להיות גרניטת לימון פרסי משוכללת. תיבולה כלל לימון, עלי כפיר ליים, גרניום לימוני, למון גראס ולואיזה. למרבה הצער הנוזל לא הספיק לקפוא וקיבלנו אותו בצורתו הנוזלית. מה שכן, קצפת שהיתה נוכחת במקום שיפרה מאוד את המנה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אין ספק ששף עודד שוב התעלה על עצמו. הוירטואוזיות שלו באה לידי ביטוי לא רק במנות הבשר, אלא גם במנות הצמחוניות. מנות המחווה היו מרתקות ולמרות שלא אהבתי את סלט הסברסים של חג' כחיל, לפחות הבנתי על מה מדברים כל אלה שביקרו שם. האירוע בכללותו היה מוצלח מאוד ואין לי ספק שנשמח לשוב ולבקר במסעדת העודד לארוחות שחיתות נוספות. אח, הגעגועים לשוקרוט…

(השף מנסה לעוף)

 

מסעדת העודד

מושב חמצוצי הכרישה

ד.נ. משמר הטלאים

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת אירוע, ביקורת מסעדה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא מחווה למסעדות ארצנו (ועוד דברים טעימים)

  1. מאת עינת‏:

    אנ'לא מאמינה. המנה שלי קיבלה ביקורת בשפונדרה!
    ועוד חיובית…

    הייתה ארוחה מצויינת ומחכה כבר לבאה בתור.
    תודות למבשלים והמבשלות!

  2. מאת עודד‏:

    די, תמשיך.
    כמובן שלשף יש הרבה מאד ביקורת על המנות, אבל בסך הכל אני מרוצה.
    המנה שהפתיעה אותי יותר מכל היתה מנת הנקניקיות והפלפלים אותה הכנתי לראשונה. לדידי זהו השימוש הראוי ביותר לפלפלים בו נתקלתי עד כה.
    יובל בטח יכתוב על זה בעמוד זכרונות יין שלו, אבל ראוי לציין שהקצרין שרדונה 2006 והגמלא קברנה 2005 היו אמורים להיות מעולים, אך כולנו חשנו שהם מפוספסים.
    הרחבה על אופי המנות בתוספת מתכונים – בקרוב.

  3. מאת דני‏:

    עינת, זכית בזה בכבוד.
    בדיעבד גיליתי שהפורקטה הולכת מצויין גם עם פולנטה.

  4. מאת יובל‏:

    ואכן גם אני נהנתי ביותר בארוחה. את האמת ניסיתי לאכול כמה שפחות עד שהפורקטה יצאה מהתנור. זה לא כל כך הצליח כי הכל נראה לי טעים ופשוט הייתי חייב לטעום מהכל. כל מנה בארוחה הייתה מעולה. אין ספק שעבורי המנות הבשריות היו העיקר. בתחילה הכבד אווז היה אלוהי, באמת הצטערתי שלא אכלתי עוד. ממש רך, מאוד עדין וכמובן טעים. מאוד מאוד נהנתי מתבשיל הנקניקיות, טעמי הנקניקיות התמזגו בתוך עצמם ופשוט גרמו לכל ביס להיות טעים, עסיסי ובשרי. עכשיו לפורקטה, שעבורי הייתה הפתעת הערב. רק כאשר הגעתי למסעדה נוכחתי לדעת על קיומה בתנור השף. אוי, אוי, אוי. איזו מנה ענקית. אכלתי לפחות שלוש מנות ופשוט התפוצצתי. הבשר היה כ"כ רך ועסיסי, מתובל כראוי, ופשוט טעים. מנה אדירה. כבר לא הייתי רעב, אבל כשיש מנה כזאת על השולחן, זה כבר לא קשור לרעב. פשוט אכלתי ואכלתי עד שלא יכולתי יותר לאכול… תודה לשף, לא יצאתי רעב… הסטייק טרטר היה נחמד מאוד למרות שלא אכלתי הרבה ממנו. הבשר היה טרי וטעים ואין ספק שאם בקיבה שלי היה קצת יותר מקום, הייתי אוכל הרבה יותר. הלוואי והייתי גר קצת יותר קרוב למסעדה, אין ספק שהייתי מגיע לפחות פעם בשבוע. ודני… אתה טועה, זה מושב נווה גבשושית, ד.נ. ת'קשר-כדי-לפתוח-ת'שער.

  5. מאת יובל‏:

    wow, יצא לי ארוך…

  6. מאת מיכל‏:

    היה ערב מהנה במיוחד, כרגיל אצלכם ואיתכם!
    על תפוחי האדמה אני לא לוקחת אחריות. מי שהציל אתם היה עודד (אני אחראית רק על הבישול במים, שגם הוא כשל)
    סלט הסברסים האדומים היה נפלא! היתה לי רתיעה מסברסים עד כה וזה שינה את דעתי לחלוטין.. לא הצלחתי להפסיק לאכול ממנו..
    הנקניקיות הבהירות (בלקניות..?) היו אלוהיות.. וגם מהן נלקחה מנה שניה ושלישית : )
    הפטה היה טעים בטירוף, הפורקטה, מגדלי הסלק, הריזוטו, הסלטים, הלחם, החמאה, ו… הכל היה לי טעים, חוץ מהטרטר שלא ניסיתי (דני – אני אוכלת קרפצ'יו חופשי כך שזה לא קשור לפחד מבשר נא, אלא יותר ל.. איך אנסח את זה – 'רתיעה אסתטית')

    אם יורשה לי (ויורשה לי?) – אני מציעה שלקראת החגים הבאים עלינו לטובה נתכנן ארוחת שחיתות נוספת, אבל שהפעם נחלק את המעמסה מראש בין כולם. מה דעתכם??

    שבת שלום : )

השאר תגובה