באמש סגריר-אביבי אחד הוזמנו לסיור קולינרי לבלוגרים במטה יהודה. פסטיבל האוכל הכפרי נועד לקדם את תיירות הפנים באזור גיאוגרפי נרחב המשתרע ממערב לירושלים, עיר החודש. זה נשמע רחוק, אבל זה פה תיכף, באמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב (ולא "ח-מ-ש ד-ק-ו-ת מבאר שבע").
במסגרת הפסטיבל מציעים מספר רב של יזמים מקומיים ארוחות מיוחדות ואירועים קולינריים. מגמה בולטת של הפסטיבל ושל תרבות האוכל המקומית הם מאכלי עדות. בינות להרים במטה יהודה פזורים להם מושבים, קיבוצים, מנזרים, כפרים ערביים, חוות חקלאיות וישוב ערבי-יהודי משותף. ישובים רבים אוכלסו במקור בעיקר בעולים חדשים ממוצא מזרחי. הפסטיבל מעודד במיוחד את האוכל האתני של אותן עדות והסיור שלנו כלל מאכלים של עולי תוניסיה, כורדיסטאן, מרוקו ותימן.
(שקשוקה בטוסקנה)
הסיור החל בישוב נוה שלום. זהו ישוב ערבי-יהודי שיתופי שהוקם בשנת 1969 במטרה לקדם את דו הקיום בין ערבים פלסטינים ליהודים בישראל. הבית של יעל נמצא בחלקו הצפוני של הישוב והוא נפתח שלושה שבועות בלבד לפני ביקורנו. אחרי חצי דקה של בהייה בנוף המרגיע שבחלון אתה מנסה להזכר מתי בפעם האחרונה אכלת שקשוקה בטוסקנה. מרחוק ראינו את מגדל הפעמון של מנזר השתקנים בלטרון ואת הכדור הירוק, הלוא הוא ה-MRL-5, המכ"מ הסובייטי של המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים, שהקים פרופ' יוסי לשם בלטרון.
לארוחת בוקר אכלנו שקשוקה אחת חריפה-נעימה, אותה אהבנו במיוחד, ואחת נטולת חריפות, אך עשירה בתפוחי אדמה. לצדן הגיעו ירקות כבושים פריכים וטעימים, טחינה מצויינת, זיתים, לחם לבן פרוס עבה, אריסה חריפה נפלאה ופלפל חריף טחון. השילוב של השקשוקה עם האריסה והלחם היה מנצח.
(שקשוקה עם תפ"א)
יעל מארחת בביתה במרפסת שהוסבה לטובת אירוח תוניסאי חמים ובני משפחתה רתומים כולם לעזרתה. בשלב מסוים הלחם נגמר והתאפקנו שלא לבקש עוד. הלחם טעים, אך מסוכן לתיאבון. במקומו שתינו תה טוב עם נענע.
יעל מבשלת מאכלים תוניסאים מסורתיים נוספים שלא הספקנו לטעום, אבל הם נשמעו לנו שווים בדיקה.
(ירקות כבושים מנהלים דו קיום בצלחת)
נוה שלום
פתוח כל השבוע, בתיאום מראש
02-9917320
050-336340
"כפרי" עושה לנו מחשבות על טוסקנה וטוסקנה עושה לנו מחשבות על פרובאנס ושתיהן ביחד מעוררות בנו כמיהה לנופים ציוריים ואוכל טוב. בדרך לתחנה הבאה שלנו חלפנו על פני הנופים הציוריים שדמיינו. האזור כולו שופע כרמים, מטעי שקדים שפורחים עכשיו בלבן וורוד, גבעות ירוקות ושדות חיטה רעננים.
(מרבד רקפות ביער) (שקדיות לבנות וגבעות מוריקות)
תחנתנו הבאה היתה המושב זכריה, עליו אמרו בעבר הרחוק שמתגוררים בו או שוטרים, או גנבים ושהגבולות ביניהם לא תמיד ברורים. איך אומרים בבני עקיבא, "לשון הרע, דבר נורא". מסתבר שמדובר במושב מטופח בו מגישה לילי עזיז בביתה ארוחות גדולות כמיטב המסורת הכורדית. דני מודה שהגיע למקום בחשש רב מפני המפגש עם "אוכל ספרדי מעוך", כמו שהוא ואחותו נהגו לקרוא לאוכל של סבתם כשהיו קטנים.
מצאנו שולחן ערוך בפינת האוכל ומולו מטבח מפואר ומצויד היטב. להפתעתנו הסתבר שזהו מטבח "קש" ושהבישולים נעשים במטבח קטן בהרבה החבוי בחדר צדדי. טעמנו שני סוגי קובה, בשר בקר מבושל נחמד מאד, אם כי חסר רוטב. עוד על השולחן כיכבו לימונים כבושים, בצל ועלי גפן ממולאים, פלפלים ופיתה מרתקת. הופתענו, אך לטובה.
ההפתעה הגדולה והטובה הבאה היו כדורי הקובה הורודים עם מילוי בשר בקר קצוץ ומתובל היטב. התבשיל היה מצוין וטעמו של מילוי הבשר היה נפלא. הבורגול שהוגש לצד התבשיל היווה סופג רוטב מצוין עבורו.
(קובה סלק)
הירק בקובה קרדי הוא לוף הבר והוא מבושל במשך 5 שעות, שאם לא כן יש לו נטיה לרעילות.
(קובה קרדי)
הפיתה הכורדית, המכונה טאמק, מורכבת מקמח ומים בלבד ונאפית על סג’ (אותה כיפת מתכת הפוכה שמניחים מעל אש). היא נשמרת יבשה ושבירה עד חצי שנה ובעת הסעודה היא מורטבת במים והופכת ללאפה.
(לילי משפעלת טאמק)
משפחת עזיז
זכריה
ימי שישי 11:00-15:00, בתיאום מראש
02-9917379
050-7380869
(זוהרה, תבשיליה ואתרוגיה. מאחוריה בגינה – עלי ארטישוק)
במושב לוזית, מתחת לעץ האתרוג פגשנו את זוהרה. היא מתמחה באוכל מרוקאי מתובל בנדיבות. על השולחן הונחו כיכרות לחם מרוקאי (פרנה), קוסקוס עם ירקות, פילה דג ברוטב, חומוס וסלטים. עודד נהנה מאד לטבול את הלחם ברוטב של הדג ולעטוף בו את הפלפל החריף.
(שווה טבילה – דג ברוטב)
לוזית
ימי שישי, 10:00-15:00
בתיאום מראש
02-9911143
את כל המתובלים האלה הורדנו עם בירות של מבשלת רונן עטורת הפרסים ומבשלת השחר ממבשרת ציון, שאת נציגיהן פגשנו במקום. כחובבי בירה מושבעים אנחנו שמחים מאד על ההתפתחות בעולם הבירה הישראלי.
עופר רונן הציג לנו שתי בירות שלו, את הכהה "המרושעת", אשר הביאה לו את המקום הראשון בתחרות סמואל אדאמס לשנת 2010, ואת החיטה "המחוצפת". למען האמת, אהבנו במיוחד את האחרונה נטולת הפרסים, אולי בגלל שאנחנו מעדיפים לוזרים. בכל מקרה, אין ספק שעופר רונן מייצר בירות בשלות (מבחינת פיתוח) ובעלות טעמים מפותחים היטב.
(פרחי כשות – חשובים מאד לטעם ולשימור הבירה)
מבשלת רונן, מבשרת ציון
מבשלת השחר, מבשרת ציון
זה המקום לספר שבסוף השבוע של ה-18-19/3 תיערך חגיגת מבשלות הבירה של מטה יהודה. בימי פסטיבל האוכל תצענה המבשלות השונות טעימות וסיורים ובתאריכים הנ"ל ניתן יהיה לפגוש את כולן במושב גבעת ישעיהו במתחם בית העם. בשישי בשעות 10:00-16:00 ובשבת בשעות 11:00-17:00.
במושב תלמי יחיאל פגשנו את רוני במשק לוי. בירקניה של רוני אפשר לרכוש פירות וירקות מופחתי ריסוס שמגדלת המשפחה. המשק מתמחה בגידול פירות וירקות מיוחדים ואקזוטיים כגון אספרגוס ירוק, אפונת שלג, שעועית תאילנדית, כרובית אלמוג, פלפלים ועגבניות צ'רי מסוגים שונים, אננס ופפינו.
מה זה מופחתי ריסוס? הם מקפידים על עבודה לפי התקנים האירופאיים ISO-9002 ו-Ecofresh. בחלק מהחממות בהן ביקרנו מפעילים הדברה ביולוגית בצורת חרקים שונים, בעזרת קיבוץ שדה אליהו שמתמחה בתחום.
טעמנו כמה סלטים שהוכנו מירקות המשק ואת האננס הטרי שטעמו לא נטה לירק. איזה יופי של אננס. עודד חיסל לבד חצי אננס. למי שלא יודע, אננס (קושט, בעברית) לא גדל עם חור באמצע כמו שהתרגלנו לחשוב. אפונת השלג (אפונה סינית) שטעמנו היא בעלת טעם עשיר ומיוחד והיא מומלצת במיוחד להקפצה קלה על שמן זית ובתוספת לימון ושומשום.
בימי הפסטיבל מציגה בירקניה ג'ולי חנן מקרית גת שמכינה אוכל הודי. ניסינו מבחר מטעמים הודיים שמכינה ג'ולי במטבחה הביתי. הסמוסה עם הרטבים השונים היתה טובה וגם שאר התבשילים ההודיים היו בעלי טעמים מסקרנים, הנובעים מתיבול שלא יודע רחמים.
הירקניה של רוני וההודי של ג'ולי
ימי שישי, 10:00-15:00
08-8506272
050-7815872
תחנתנו האחרונה היתה קובנה של רוני חדד במושב גיזו. רוני למד לבשל אוכל תימני מאמו. בכניסה קיבל את פנינו ריח פריחת הדרים נפלא מהחצר. טעמנו דג בחוואיג', מרק רגל ומרק עוף, שלושה סוגי סחוג וחילבה. ניגבנו עם לחוח וסלוף וטעמנו גם קובנה מתקתקה משני סוגים. אהבנו יותר את הכהה עם השמן. רוני מתכוון לפתוח גם גריל בשר ושווארמה במקום.
(קובנה תימני. חזקים בבצק.) (לחוח, הפנקייק של התימנים – זהירות, ממכר!)
קובנה
כל השבוע פרט לשבת, בתיאום מראש
050-2232101
02-9917692
תם ולא נשלם. יש עוד הרבה מה לראות ולאכול באזור. פסטיבל האוכל ייערך בתאריכים 4-26 במרץ 2011 (מסוף השבוע הקרוב) וישתתפו בו מציגים רבים. ביניהם גם בתי קפה, בתי הארחה, גלריות, יקבים, קונדיטוריות וחוות. מומלץ להשיג את חוברת הפסטיבל המכילה את כל הפרטים על המציגים ואת המפה האזורית המוצלחת שהוציאה המועצה.
לפרטים נוספים:
http://www.touryoav.org.il/?p=3634
http://www.touryoav.org.il/?p=3566
הכל נראה ונקרא נהדר
אני זוכר פעם אחת אכלתי קובנה ולחוח באחת מהארוחות עם המשפחה של אישתי (לא, הם לא תימנים). בכל מיקרה אני זוכר שטרפתי את הקובנה שהיה קצת שמנוני אבל היה כל כך חם וטרי וטעים שבחמש דקות הראשונות של הארוחה כבר הייתי שבע.
נשמע כמו שעבר עליכם יום נחמד…
חחחח
אחרי שקראתי את הכתבה כל מה שאני מדמין זה את ההורים של בת הזוג שלי שהם תימנים בטיול בנופי טוסקנה מבקשים לאכול קובנה ולחוח
בכל אופן הפוסט מדהים